השנה היא 1946.
סלטנאת יעקבי בת ה-16 מהעיירה הקטנה גולפיגאן מגיעה לשרת בבית משפחה עשירה בטהראן הגדולה.
יופייה, פיקחותה ואומץ ליבה כובשים עד מהרה את כל בני המשפחה ובראשם את הבן הבכור, דווד, השקול והרציני, המבוגר ממנה בעשרים שנה.
אט אט נרקמת ביניהם מערכת יחסים עדינה ומלאת חיבה, שהופכת לסיפור אהבה סוער.
אולם אז מתברר כי לאמה של סלטנאת,
"ואל אישך תשוקתך" הוא סיפורה של דינה רייך, אישה צעירה ויפה בת הקהילה החרדית בירושלים
המואשמת בחטא הנחשב בעדתה לנורא מכל - ניאוף.
אף - על - פי שדינה חונכה להיות בת צייתנית להוריה ואישה מסורה לבעלה,
יש לה גם מאוויים משלה - לרומנטיקה, לריגושים, לידע - ודומה שלא תוכל לממשם לעולם.
נישואיה, פרי שידוך, מאלצים אותה להדחיק אץ המאוויים הל
בקצב חיים שאין בהם רגע דל... כשמגיעה שעת אמת... כשמקווים שהזמן יעצור מלכת... כמה הרבה אפשר לומר במעט מילים.
קלייר בת החמש-עשרה ואמה חיות על זמן שאול. הן לא יודעות את זה. עדיין לא. חיי היומיום עמוסים במטלות. קלייר מחלקת את זמנה בין בית הספר, חברים ועבודה כשמרטפית; אמה החד הורית, כורעת תחת נטל העבודה בבית החולים. הן חיות תחת קורת גג אחת, אך
דויד, נער ירושלמי בן 12, מסתבך בפרשה מוזרה ומסוכנת:
שני זקנים כבני 75 עומדים להרוג זה את זה למול עיניו, על-פי כל כללי הדו-קרב, בגלל אהבתם לאשה שמתה לפני שנים רבות.
היה או לא היה?
האם באמת התרחש הספור הזה בירושלים?
האם באמת רץ דויד ועמד בדיוק בין שני האקדחים שעמדו לירות?
האם הצליח למנע את הדו-קרב הקטלני?
והיכן הוא בדיוק הגבול הדק ש
שתזכה לשנה הבאה הוא ספר מרתק ומרגש על מסע שתחילתו בלידה וסופו בלידה מחדש. זהו סיפור על פריצת גבולות, על תקווה ועל כוחה. הוא גם סיפור על תגליות גנטיות ועל החלומות שמאחוריהן, על אחווה אנושית, על הורות אמיצה ובלתי מתפשרת ועל כוחו של קשר - דם. שתזכה לשנה הבאה הוא קודם כול סיפורו של אמיתי, שנולד ב8 - בספטמבר 1998. לאחר שישה חודשים אובחן אמיתי
בטי מחמודי - אישה אמריקנית, מוצאת את עצמה לכודה בידי בעל אירני-אמריקני, שהפך את עורו. שבויה מאונס בארצו - היא מנסה להימלט מן הסיוט.
בטי נישאה לד"ר סייד בוזורג מחמודי, אירני-אמריקני, בשנת 1977. לאחר הולדת בתם מהטוב, ולאחר מהפכת חומייני, החל בעלה לגלות עניין מחודש במולדתו ובמשפחתו החיה בטהרן. וכך יצאה המשפחה לחופשה בת שבועיים באירן.
בטי
מולוכייה - מאכל ים תיכוני עתיק יומין.
יש הסברים כי אליה התכוון בספר איוב: " הקוטפים מלוח עלי - שיח ... "
במצרים עלתה המולוכייה למעמד של מאכל לאומי.
דרושה לעם מידה לא מבוטלת של ענווה ואצילות נפש כדי לאמץ מרק - דלות כמאכל לאומי.
כל מצרי המכבד את עצמו אוכל מולוכייה לפחות פעם בשבוע.
אצלנו בבית אכלנו אותה יום יום.
אנו קשורים לאמהות שלנו
אלן גליסון, עיתונאית מפילדלפיה, אימצה את ויל, פעוט מקסים בן שנה, אחרי שפגשה בו כאשר הכינה כתבת מגזין על מחלקת לב-ילדים בבית חולים. ויל הבריא ועכשיו הוא בן שלוש. אלן מגדלת אותו לבדה.
ערב אחד, כשהיא חוזרת הביתה אל בנה, אלן מוצאת בתיבת הדואר מודעת "נעדרים" עם הדמיית מחשב ובה תצלום של ילד שנחטף לפני שנתיים במיאמי הרחוקה, בהיותו בן שנה. התמ
"סיפורים הם כלי נשק יעיל יותר מחרבות.
החרבות יכולות להרוג רק את מי שניצב מולן, ואילו הסיפורים קובעים מי יחיה ומי ימות גם בדורות הבאים".
שלומעם, נער מן העיר צרידה שבנחלת אפרים, נוטש את ביתו בניסיון לגלות את הפתרון לסודות שמעיקים עליו מילדותו.
בשיאו של מסע מיוסר הוא פוגש את "הנסיכה המשוגעת" ומגלה את האמת המדהימה על משפחתו ועל נסיבו
צעירה בלונינית מחוסרת הכרה וקצוצת שיער נפלטת לחוף בדרום אנגליה, על ידיה סימני קשירה. בבדיקות הרפואיות מתברר שלפני זמן קצר הביאה תינוק לעולם. היא אינה זוכרת מי היא. אין לה מושג מי ניסה להטביע אותה ומדוע.
מי מחק את זהותה? לאן נעלם פרי בטנה? גם למשטרה אין קצה חוט.
כשדייל רואה בעיתון את פניה של האלמונית המסתורית שפלט הים - אין לה ספק: ז
שנות השישים בקאבול, בירת אפגניסטן. שני ילדים, אמיר וחסן, נולדים באותו בית מידות ויונקים משדיה של אותה מינקת, אך למרות זאת, הם גדלים בעולמות שונים לחלוטין. אמיר הוא בנו של איש עסקים עשיר ומכובד, מעמודי התווך של קאבול; חסן הוא בנו של עלי, המשרת של באבא, אביו של אמיר. אמיר הוא פאשטוני, מוסלמי סוני, בן לאליטה השלטת באפגניסטן. חסן הוא האזאר
בעלך האהוב, חתיך בוהמי ואינטלקטואל חילוני, מתחיל לפלרטט ברצינות עם השכִינה: ראשו מתכסה בכיפה, צדעיו הגבריים המוכספים מצַמחים פיאות, ומתחת לכותנתו ציציות. אַת עדיין עם הציצקעס בחוץ, והוא כבר עם הציציות בחוץ.
בבוקר בהיר אחד מתהפכים חייה של משפחת שוורץ התוססת. מחלה פתאומית מחייבת אותם להשיג סכום כסף גדול, והם אובדי עצות. רק דריה, אחת הבנות, מאמינה שבעברה של משפחתם ההונגרית המסועפת טמון סוד ישן העשוי להציל חיים. בנחישות היא יוצאת למסע חוצה יבשות כדי להתחקות אחר קורות שושלת שוורץ בתחילת המאה ה – 20. הסיפורים שהיא מגלה מלאי אהבה – נבגדת, נוא
הוא ראה אותה כל-כולה... הוא היה יכול להסתלק מזה מוקדם יותר, עדיין היה יכול ללכת. ההגיון צעק אליו. ``עזוב את זה, קינקייד, חזור אל הדרכים. צלם את הגשרים, סע להודו. בדרך לשם עצור בבנגקוק ובקר אצל בת סוחר המשי שיודעת את כל הסודות המסעירים שהבשורה העתיקה יכולה ללמד. שחה איתה בעירום יער עם שחר, ושמע את צעקותיה בשעה שתהפוך אותה מבפנים באור הדמד
חייו של יואב שגיב משתנים באחת כאשר הוא מתחיל את לימודיו בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
הוא תכנן לעזוב את בית הוריו, להקדיש עצמו ללימודים ולגור במעונות, אך נקלע למגורים משותפים עם דודתו הבודדה ולעבודה במחסן אבדות שבתחנת הרכבת הקרובה לביתה.
דרך האנשים המחפשים את חפציהם האבודים נשאב יואב אל עולמות אחרים: נערה שאיבדה אהבה,
אנג'ו היא בת למשפחה מיוחסת מכלכלתה. סודהא נולדה לכבשה השחורה של אותה משפחה. סודהא היא יפהפייה מדהימה: אנג'ו יפה פחות. למרות ההבדלים האלה, סודהא ואנג'ו הן אחיות שבלב, וגורלותיהן קשורים זה בזה לנצח. כששתי הילדות גדלות והופכות לנשים צעירות, כוחות חזקים מאיימים על הקשר ביניהן - סוד אפל מהעבר, התאהבות נואשת, ולבסוף נישואים בשידוך, שמטיל
כשחייכם מושלמים, הבלתי נתפס יכול לנתץ את כל מה שחשבתם שאתם יודעים...
אביגיל סמואלס, יהודייה אמריקנית מצליחה, היא אישה מאושרת.
יש לה כל מה שהיא יכולה לרצות.
היא נשואה לרואה חשבון ידוע ומכובד, וההכנות לחתונת בתה קיילה נמצאות בעיצומן.
גם קיילה היפה והחכמה חיה חיים קסומים והעולם כולו מונח בכף ידה.
היא בת אהובה במשפחה מאושרת, לומדת מ
אותה האהבה, כמעט מגולל את סיפורה של חברות מרה ועצומה, אוהבת ונבגדת, שנפסקת פעמים רבות לארוך השנים ואף פעם לא נגמרת.
במרכז הספר היפהפה הזה ניצבות שלוש חברות טובות: בלי, שלומקיצ ונעמה, שהקשרים בינהן נפרשים משנות ה - 70 ועד ימינו.
כמו בדז'ה וו מכושף יוצרת מירי רוזובסקי זיכרון חי וכובש, וגברים ונשים שיעוררו בכם את התחושה שאתה מכירים או
אלפי באד מצא את האשה המושלמת לבלות עמה את שארית חייו - ואז איבד אותה. הוא לא מאמין בהזדמנות שנייה באהבה. כאשר הוא חוזר מהונג קונג לאנגליה - לאחר התקופה המאושרת הקצרה של נישואיו - מגלה אלפי שכל העולם סביבו מתמוטט - נישואי הוריו, בריאותה של סבתו, ושאיפתו להיות לסופר. הוא מתנחם בשרשרת ארוכה של פרשיות אהבים חסרות תכלית עם הסטודנטיות