מדף הספרים של Topsy - הספרים שדירגה

במארס 1908 צילצל צעיר כחוש בפעמון ביתו של ג'ורג' שִׁיפִּי, המפקד של משטרת שיקגו, וביקש לפגוש אותו כדי למסור לו מעטפה. הצעיר היה לזרוס אָוֶרבוך, כבן 19, מהגר יהודי ממזרח-אירופה שחמש שנים קודם-לכן עבר עם משפחתו את הזוועות של פוגרום קישינֶב המפורסם. שיפִּי לא בדק את תוכנה של המעטפה. הצעיר נראה לו נוכרי ואנרכיסט, ודאי רוצח-מתאבד. אמריקה הית

"חרפה", שעלילתו מתרחשת בקייפטאון שאחרי ביטול האפרטהייד ובחווה מרוחקת בכף המזרחי, הוא רומן קצר, אבל באורח מוזר גם רחב יריעה: סיפור אישי שובר לב על יחסי אב ובתו, ובו - בזמן גם דיוקן גבישי מזעזע של דרום - אפריקה לקראת סוף המילניום - חברה מסוכסכת המגששת את דרכה בין מורכבויות גזעיות חדשות, דפוסי מחשבה משתנים, הרגלים נפשיים הנהפכים ע

סיפוריו של פאנוס קרנזיס מתרחשים כולם בכפר יווני קטן ועלום שם. גיבוריו הם תושבי הכפר - הכומר, הזונה, הרופא, התופרת, ראש הכפר - ופה ושם מופיעים גם בעלי חיים: קנטאור ממורמר, תוכי שמדקלם את הומרוס, סוס ושמו היסטוריה. חייהם של הגיבורים מצטלבים זה בזה, כפי שקורה תמיד בכפרים קטנים, וכולם מכירים את הסודות של כולם: הפשעים הכמוסים, הפרשות המס

סונטת קרויצר, אושר המשפחה, שלוש מיתות וסופה.

טוני מוריסון, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1993, נמנית היום עם השורה הראשונה של הסופרים האמריקניים. על הרומאן 'חמדת', שזכה בפרס פוליצר היוקרתי לסיפורת (1988), כתבו שהוא "המעולה ביצירותיה של טוני מוריסון, שיותר מכל דבר אחר שכתבה מבליט את כישרונה הענק והכמעט-מפחיד"... "סיפור מהפנט, ברוטאלי בכוחו... קיראו אותו ותרעדו"... "מלא פלאים... ספר לשקוע בו, לק

מרסו, פקיד צעיר שחי באלג'יר, אינו בוכה בהלויית אמו, רוצח אדם "בגלל השמש", ועל שני אלו נשפט ונידון למוות "בשם העם הצרפתי" - סיפור תמוה ומוזר, ששום דבר אינו מובן בו לאשורו ואף - על - פי - כן הוא מרתק ונקרא בנימה עצורה מתחילתו ועד סופו. "הזר", שהוא הרומן הראשון של אלבר קאמי, יצא לאור ב - 1942 ונמנה עם הידועות שביצירות הספרות המודרנית: "הקוראים נ

יצירת - ענקים המגוללת פרשה הרואית בתולדותיו של העם הארמני: המאבק הנואש של הנצורים במוסה דאג וכליונם, ספר - מופת בתרגום עברי. "הרעיון לכתוב את הספר הזה נולד במארס 1929, בעת ביקור בדמשק, המראה המעורר חמלה של ילדי פליטים בעלי - מומים ומזי - רעב, העובדים בבית - חרושת לשטיחים, נתן לי את הדהיפה האחרונה לגאול מתהום - הנשיה את גורלו המוזר של העם ה

בשלהי 1889, מספרים הביוגרפים, ברוסיה כולה - לא הקבילו אנשים זה את פני זה ברחוב ב'מה שלומך', אלא שאלו: "האם קראת את 'סונטת קרויצר'?" . רבים העריצו את הנובלה כיצירה גאונית ומסעירה, אחרים ראו בה שערורייה. הסוף לכאורה ידוע מן ההתחלה, שכן הסיפור הוא מונולוג של בעל שרצח את אשתו בהתקף של קנאה, ובכל זאת, הסיפור החזק והנועז ורווי המתח אינו צפוי מרא

האחים שילר נולדו באלג´יריה לאם אלג´ירית ולאב גרמני וגדלו בביתו של דוד זקן שהיגר לפרוור עני של פריז, בעוד הוריהם נשארו בכפר הולדתם. בשנת 1994 תקפו את הכפר אנשי "הקבוצה האסלאמית החמושה" (GIA) וטבחו עשרות מתושביו. למרבה הזוועה, אֶבלם של הבנים על הוריהם הפך לאימה מחרידה בעקבות גילוי זהותו האמיתית של אביהם, הגרמני שזכה בתואר המכובד "מוג´הי

הרומן הראשון, עטור הפרסים של ארונדהטי רוי מתרחש בכפר קטן במחוז קרלה בהודו של שנת 1969. התאומים רהל ואסתה בני השבע, נצר למשפחה נוצרית אמידה ואנגלופילית חיים בימים של אי שקט פוליטי, סופגים חינוך מערבי בתוך חברה מעמדית נוקשה במשפחה עם הרבה חשבונות עבר לא סגורים. הביקור של סופי, בת דודם המגיעה עם אימה מאנגליה, וסופו הטרגי, עומדים במרכז

בדרום - אפריקה השרויה במלחמת אזרחים - בדויה או חזויה - והמנהל האזרחי הולך ומחשורר בה, עומד מיכאל ק', זכר צבעוני, כהגדרתו הרשמית, וגנן על - פי מקצועו, הנחשב לתם רפה - שכל, ומחליט להרחיק את אמו המשרתת העניה מן המלחמה ומוראותיה, ולצאת עמה למסע ארוך אל חיים חדשים בארץ הכפרית הנטושה. המסע הזה נעשה לו למסע מופלא על אף רקעו הקודר, כמין אודיסי

תרגום חדש - עם אחרית - דבר מקיפה - של כל הסיפורים וקטעי הפרוזה שפירסם קפקא בימי חייו. בכרך מכונסים בין השאר סיפורי - המופת "הגלגול", "במושבת העונשין", "אמן צום", ו"יוזפינה או עם העכברים", וכן קובצי הסיפורים והפרוזה הקצרה "התבוננות" ו"רופא כפרי". מיטב יצירתו של אחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים, אשר ביטא את אי - הוודאות הקיומית של האדם בע

המלחמה הסתיימה וברודק, שנחשב למת, חוזר לחיק אהובתו ואל כפרו הקטן והנידח המתכרבל בנוף רוגע. שמו שנחקק על מצבת אבן לציון הנופלים במלחמה נמחק, והוא שב לחבר דוחות על מצב הצמחייה וחיות הבר באזור עבור ההנהלה שלו, שספק אם בכלל מייחסת חשיבות כלשהי לעבודתו. לאותו הכפר מגיע אדם זר בעל גינונים, מלווה בסוסה אדמדמה המכונה 'העלמה יוליה' וחמור הע

ההווי המיוחד של יפו והחברה האנושית הססגונית שנתקבצה בה נעשים רקע והשלמה לפרשת לבטיו המיוסרים של אדם המחפש את דרכו אל החיים ואל ההווה בצל מוראות השואה שאינם מרפים ממנו. סיפור מעודן ומאופק של יאוש ושל תקוה בסגנון כתיבתו הפיוטי והרגשי של מחבר "בינת השכוי", ששבה לב קוראים רבים. תרגם מאנגלית: עופר גיא

ליצני החצר הוא הרומאן השלישי של אביגדור דגן. זהו רומן קצרצר שמגולל את עלילותיהם של ארבעה אסירים יהודים במחנה השמדה נאצי, אשר ניצלים מן הכבשנים הודות לכישרונותיהם הבידוריים הייחודיים, אותם הם נאלצים להפגין כמעט מידי ערב, בפני אורחיו הסדיסטיים של מפקד המחנה. אביגדור דגן (ויקטור פישל) נולד בצ`כוסלובקיה ב-1912. למד משפטים ומדעי-המדינ

חייהם וגורלותיהם של שלושה דורות במשפחה גרמנית מצטלבים במנזר על שם אנטון הקדוש, מבנה נדיר ביופיו האב, הארכיטקט הנודע היינריך פימל בנה אותו. הבן ד"ר רוברט פימל ששירת בצבא הגרמני כמומחה להריסת ביצורים, הרס אותו בעת הנסיגה הגרמנית, ואילו הנכד יוסף, הארכיטקט, משקמו ובונה אותו מחדש. כמו גרמניה כולה, קם המנזר האפל והיפהפה וצומח מתוך ההרי