מדף הספרים של מוריס :] - הספרים שדירגה

סאמנתה (סאם) מדיסון, נערה בת חמש - עשרה, ג'ינג'ית, ציירת, רגישה ופגיעה, רואה את עצמה כמורדת בממסד. על פי הרגשתה היא דחויה ומקופחת, דחוקה בין אחותה הבוגרת, המעודדת הפופולרית, לאחותה הצעירה הלומדת בבית הספר למחוננים, ואין לה כל סיכוי להגשים את אהבתה. חייה משתנים באופן דרמטי כשהיא מונעת בדרך מקרה ניסיון התנקשות בנשיא ארצות הברית, והופכת

"...פייר שלנו לא נולד. הוא הוליד את עצמו בתוך פח זבל ברמת גן. בתי מצאה אותו. הוא היה כבן חודש. גור אפור שחור. שכב רועד בפח האשפה והביט בבתי בעיניים שנפקחו לכבודה מתוך הייאוש שאליו נולד" יורם קניוק, שהלך לעולמו לפני חודש, הותיר אחריו קוראים אוהבים וספרים הרבה. את הסיפור על פייר, כלבו האהוב שמת, כתב קניוק לפני שנים לכתב עת, אנחנו מפרסמי

פרשת אהבתם של נער כפרי מחבל נורמנדי שבצרפת ונערה בת - אצילים פולניה, אהבה רצופה תהפוכות ופרידות על רקע מאורעות מלחמת - העולם השניה בצרפת הכבושה. סיפור מרתק ומרגש ממיטב יצירתו של הסופר המהולל. כאחרית - דבר - החוברת "חייו ומותו של אמיל אז'אר", שחשפה את זהותו המסתורית של מחבר "כל החיים לפניו" ו"חרדתו של המלך סלומון".

מיה תרמופוליס, תלמידת שנה ראשונה בתיכון, היא נערה ניו - יורקית רגילה, המתמודדת עם צרות רגילות לבנות גילה: היא גבוהה מדי, החזה שלה שטוח מדי, היא לא פופולרית במיוחד בכיתה, שום בן עוד לא הזמין אותה לצאת אתו והיא גם נכשלת באלגברה. אבל באות על מיה צרות גדולות יותר: אמה, אם חד הורית, מתחילה לצאת עם המורה של מיה לאלגברה. בנוסף לכך היא מתבשרת כ

ספר מתח מרתק וסוחף שעלילתו נפתחת בלונדון ומסתיימת בעיירה כפרית קטנה.   צ'אפ בן ה־16, חסר בית החושק במשפחה משלו, תופס את מקומו של קסיאל רודנייט (הנעדר) אך בלא יודעין חושף את עצמו לסכנות רבות. סודות אפלים של משפחת רודנייט מתגלים בזה אחר זה ומערערים את עולמו ואת ביטחונו. סוף העלילה מפתיע ומטלטל.   "ולנטיין משלבת היטב בין קצב מהיר של

אנה היא נערה רגילה, מלבד עובדה אחת ההופכת את יחסיה עם משפחתה לטעונים רגשית: הוריה הולידו אותה רק כדי שאחותה הגדולה, קייט, תוכל להילחם בלוקמיה שלה. בגיל 13, כמו רוב המתבגרים, אנה מתחילה לשאול את עצמה מי היא באמת, שכן תמיד הוגדרה ביחס לאחותה. כך היא מקבלת החלטה שאולי אין להעלותה על הדעת, החלטה שתקרע את משפחתה לגזרים ושעלולה להיות הרת-אס

המבקרים הרעיפו שבחים על אלגנטיות של קיפוד. בצרפת לבדה, שם ראה אור לראשונה, נמכר ביותר מ-1.3 מיליון עותקים בתוך פחות משנתיים. בכל המדינות שבהן ראה אור - בריטניה, איטליה, ספרד, גרמניה, ארצות הברית - כיכב הספר ברשימות רבי-המכר. סיפורם של שוערת בניין מהודר בפריז, ילדה שקטה ומחוננת המתגוררת בו ודייר יפני המשנה את מהלך חייהן יסחף גם את קוראי

קשרי דם הם לפעמים קשרים מסוכנים... האקדמיה לערפדים היא בית ספר סודי, פנימייה סגורה שערפדים צעירים לומדים בה את אמנות הקסם, ושומרי הראש שלהם — את אמנות הלחימה. בפנימייה לומדת ליסה, נסיכה ערפדית בעלת כוחות מיוחדים, ולצדה שומרת הראש הנועזת שלה רוז. רוז עוזרת לליסה להתמודד עם התככים בחברת הערפדים הצעירה ויחד הן שוברות לבבות בפנימייה

פרסי מבולבל. כשהתעורר משינה ארוכה, בקושי זכר את שמו. הזאבה לופה הסבירה לו שהוא גיבור חצוי ולימדה אותו להילחם בעט/חרב שמצא בכיסו. למרות המפלצות שמנסות להרוג אותו ללא הרף, ושמסרבות למות, פרסי מצליח להגיע למחנה של חצויים כמותו. אבל איש במחנה לא מזהה אותו, ושום דבר לא עוזר להעיר את זכרונו הרדום. הוא נאחז בשם היחיד שהוא זוכר מעברו: אנבת´.

עולמה של אלי שרידן מתפרק. היא שונאת את בית הספר, אחיה ברח מהבית, המשטרה עוצרת אותה בפעם השלישית ועכשיו ההורים שלה שולחים אותה לפנימייה. אלא שכשהיא מגיעה לפנימייה היוקרתית – אקדמיית קימריה – אלי מגלה להפתעתה שהיא מאושרת. היא מוצאת לה חברים חדשים, כמו סילבן הצרפתי המקסים וקרטר המתבודד החכם והזועף. אולם אקדמיית קימריה היא לא בית ספר

סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.

צ'רלי הוא נער בשנתו הראשונה בבית הספר התיכון, שבוחר כמעט במודע לעמוד בשולי החיים - להיות פרח קיר. הוא מניח לכולם לקחת ממנו את מה שיש בו, את עזרתו, אהבתו, כוחותיו. הוא מנסה לברוח מן החיים, אך מופתע לגלות שיש בו רצונות משלו: שהוא אוהב ורוצה שיאהבו אותו, משתוקק ורוצה שישתוקקו אליו. צ'רלי מספר את סיפורו במכתבים שהוא שולח לאדם שאיננו יו

כולנו מכירים ילדים ששונאים לקרוא. הספר הזה מיועד להם. צ'רלי ג'ו ג'קסון הוא מן הסתם הקורא הכי פחות נלהב שנולד אי-פעם. ועד כה הוא הצליח להסתדר בחיים בלי לקרוא אפילו ספר אחד מתחילתו ועד סופו. אבל עכשיו הוא בחטיבת הביניים, וכאן כבר לא קל כל כך להתחמק מקריאה. וכשהחבר שלו טימי מקגיבני מחליט שנמאס לו לחפות עליו, צ'רלי ג'ו נאלץ להסתייע באמצע

לג’ייסון יש בעיה. אין לו מושג כיצד הגיע לשבת באוטובוס בית-ספר כשידיו משולבות בידיה של נערה יפה בשם פייפר. הוא די בטוח שהוא לא מכיר את פייפר, שטוענת שהיא החברה שלו, וגם לא את ליאו, שטוען שהוא חברו הטוב – וגם לא אף אחד אחר מבני כיתתם. למען האמת, ג’ייסון אפילו לא מכיר את עצמו: הוא לא זוכר שום דבר מעברו. אך כשפתאום תוקפות אותם מפלצות… דוו

בעוד ימים ספורים ימלאו לפרסי ג´קסון שש-עשרה שנים, ונבואתה העתיקה של האוראקל מדלפי עומדת להתגשם. אדון הזמן, הטיטאן המרושע קרונוס, אסף כבר את צבאו וכעת הוא מוכן לצעוד על האולימפוס. אלא שידיהם של אלי האולימפוס כבולות: הם עסוקים בקרבות נגד מפלצות עתיקות יומין, מהמרושעות ורבות העוצמה שאי פעם היו. הר האולימפוס נותר כמעט ללא הגנות, ורק

הקיץ הגיע, אך פרסי ג´קסון וחבריו במחנה החצויים אינם יכולים לתפקד כרגיל בתקופה שבה קרונוס, אדון הטיטאנים המרושע, ממשיך לצבוא כח ולהכין את צבא המפלצות שלו למתקפה על אלי האולימפוס. תגלית מפתיעה חושפת תוכנית אפשרית של האויב: להיעזר במבוך העתיק של דיידלוס, המשתרע כעת מתחת לפני הקרקע בכל רחבי ארצות הברית. פרסי וחבריו יוצאים למסע אל תוך

פרסי וחבריו ממהרים לעזרתו של גרובר, ולומדים שגרובר גילה תגלית חשובה: שני חצויים חדשים, בנים לאל בלתי ידוע, שעצם קיומם משנה את מאזן הכוחות האולימפי. אבל הפתעות נוספות אורבות להם. הטיטאן קרונוס טמן להם מלכודת קטלנית, והגיבורים הצעירים נופלים עד מהרה בפח. כעת ניצב פרסי מול האתגר הגדול ביותר שידע: הנבואה המצמררת בדבר קללת הטיטאן.

שינויים רבים חלו בחודשים האחרונים בחייהן של אפריל, מאי ויוני: הוריהן התגרשו, הן עברו עם אמן לשכונה לא מוכרת ועתה הן מתחילות ללמוד בתיכון חדש ומאיים. כמה נוח היה לוּ יכלו לחזות איך יעבור יומן הראשון בבית הספר, או יכלו לקרוא את המחשבות של חבריהם החדשים לכיתה, או – מפעם לפעם – פשוט להיהפך לרואות ואינן נראות. וכמה מפתיע כשזה בדיוק מה ש

זיהיתי אותו מיד - לא רק מפני שהיה גבוה כל כך, ואין הרבה בנים גבוהים יותר ממני, אבל גם מפני שהיו לו פנים ייחודיים כל כך. לא ממש נאים, בעצם. אבל מושכים. ונחמדים. וחזקים-למראה. הקטע המוזר ביותר היה שנראה שגם הוא זיהה אותי, אף על פי שיכול היה לראות אותי רק, כאילו, איזה חמש שניות באותו יום בפארק. "היי," אמר וחייך, לא רק עם השפתיים שלו, אלא גם ע

אנקת גבהים הוא הרומן היחיד של אמילי ברונטה: הוא פורסם בשנת 1848, שנה לפני לכתה לעולמה בגיל שלושים. המחברת, בתו של איש כהונה אירי, גדלה עם ארבעת אחיה ואחיותיה (שכל אחד מהם עשה לו שם בזכות עצמו) בשולי הביצות של יורקשייר. היא למדה לאהוב את נופו הקשה והסגרירי של האזור, ופתחה לה עולם משלה שכולו דמיון. רבים המבקרים הרואים באנקת גבהים אחת מן ה