יואב סער, פסנתרן מחונן, כובש את העולם בנגינתו, אך יחסיו המורכבים עם ילדותו, עם הנשים בחייו, עם איתַי, ידיד נפשו שמת בעלומיו, מעיבים על אושרו. המסע הפנימי והחיצוני שהוא יוצא אליו נושא אותו מההווה אל העבר, מאולמות קונצרטים מלאים אל מחוזות מופלאים של דמיון ואהבה, מבתי אחוזה בצל עצי ערמונים אל הקיבוץ שגדל בו. צללי העבר המוטלים על סיפורו
"הסוד ניצח.
סוד שקוף ובלתי חדיר.
מהיום הראשון הוא חצץ בינינו.
חשבתי שהוא ייעלם, אבל הוא לא. אני אשמה.
אני אשמה שנתתי לך לאהוב אותי, שהתאהבתי בך, שהחזקתי את הסוד בתוכי ונתתי לו להרעיל אותי."
לוחמת מוסד לשעבר נעלמת יום אחד בלי להשאיר עקבות.
ראשי קהיליית הביטחון נכנסים לפעולה:
אחרי שנים שפעלה תחת כיסוי במדינות אויב, הנזק שהיא עלו
גבר יוצא לחפש אחר אישה שתאהב אותו ותינשא לו. לכאורה זה נשמע בנאלי, אבל לא כשמדובר בדון טילמן, גיבור הקומדיה הרומנטית השנונה "פרויקט רוזי".
דון הוא פרופסור מבריק לגנטיקה וגבר חכם וחטוב (בזכות אימונים קבועים ותזונה מבוקרת) – אבל כל הסימנים מעידים שהוא לוקה בתסמונת אספרגר. כלומר, יש לו יכולות מנטליות פנומנליות, אבל הוא סובל מקושי לה
רוברט, שדבר קיומה של משפחתו מתברר לו רגע לפני מות אימו, יוצא למסע מרגש ועתיר תהפוכות בתימן בניסיון להבין מדוע הסתירה ממנו אימו את המידע.
כתנאי לשמיעת הסיפור, הוא נאלץ במשך שבוע לקיים את אורח החיים הנהוג במקום, כולל המנהגים והתפילות המרובות.
הסיפור שישמע ותיבת הפנדורה שתיפתח, תאיים על ההווה שלו ועל עתידו.
יֶלֶד קָטָן עִם לֵב גָּדוֹל מְוַתֵּר עַל הָעוּגָה שֶׁלּוֹ לְמַעַן אִישׁ חֲסַר בַּיִת, וְכָךְ פּוֹתֵחַ מַעְגָּל מֻפְלָא שֶׁל מַעֲשִׂים טוֹבִים.
גִּיּוֹרָא כַּרְמִי הוּא מְעַצֵּב גְּרָפִי וּמְאַיֵּר עֲטוּר פְּרָסִים. בְּסִפְרוֹ הַמַּעְגָל הַנִּסְתָּר הוּא יוֹצֵר סִפּוּר פִּיּוּטִי וּמְרַגֵּשׁ עַל כּוֹחָהּ שֶׁל נְדִיבו
יש אריה בספריה, ואף אחד לא יודע מה לעשות.יש כללים בנוגע לצעקות, וכללים בנוגע לריצה. אבל אין שום כלל בנוגע לאריות!
איך הגיבה הג'ירפה חברתו הנאמנה של האריה
כאשר גילח את רעמתו המפוארת?
האם הוא עדיין יכול להיות הוא עצמו,
זאת אומרת, מלך החיות?
סיפור על שנויים והשתנויות, ידידות אמת וזהות אישית.
שָׁלוֹם! קוֹרְאִים לִי גֶ'רַלְדִין וַאֲנִי נְסִיכַת פֵיוֹת.
אַתֶּם אוּלַי לֹא מַאֲמִינִים, אֲבָל זֶה בֶּאֱמֶת נָכוֹן.
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי נְסִיכַת פֵיוֹת כִּי יֵשׁ לִי בַּלֵּב הַרְגָּשָׁה כָּזֹאת נ וֹ צֶ צֶ ת
(גַּם אִם לִפְעָמִים הַצִּפָּרְנַיִם מְלֻכְלָכוֹת וְהַבִּרְכַּיִם מְשֻׁפְשָׁפוֹת).
ג'וּלִי אֶנְדְרוּז, הַשַּׂ
לאחר שכיכב יותר משנתיים ברשימות רבי-המכר עם ספרו רודף העפיפונים, שיותר משבעה מיליון עותקים ממנו נמכרו ברחבי העולם - מתוכם 200,000 עותקים בישראל - חוזר חאלד חוסייני עם ספר מקסים, מטלטל וסוחף, שנוגע בחייו של כל אדם בימינו.
אלף שמשות זוהרות הוא סיפור עוצר נשימה שמוצג על רקע התהפוכות הפוליטיות ההרסניות שידעה אפגניסטן בשלושים השנים האחר
במהלך טיול ג´יפים תמים מתגלה מכונית שרופה ובתוכה גופת גבר. התעלומה מתגברת כשמתברר כי להרוג, עורך דין צעיר ומצליח, אין לכאורה אויבים או שונאים. שלוש נשים, שלכל אחת מהן קשר עמוק אל הנרצח, נסחפות אל תוך החקירה, שמעורבים בה גם פרשת אהבה מלפני קום המדינה, מעילה בכספי קיבוץ וחוקר משטרה מבריק. כשהאמת יוצאת לאור - מתברר שאין כל קשר בינה ובין
פריז, יולי 1942: שרה בת העשר ומשפחתה נעצרים על ידי הנאצים באקציה של "וֶל־ד´איב". לפני שהמשטרה לוקחת אותם, שרה נועלת את אחיה הקטן, מישל, במסתור החביב עליהם, הארון שבחדרם. היא שומרת על המפתח במחשבה שתחזור בתוך שעות ספורות.
פריז, מאי 2002: לקראת מלוא שישים שנה לוול־ד´איב מתבקשת ג´וליה ג´רמונד, עיתונאית אמריקאית, לכתוב על היום השחור הזה בעב
החיפוש של ג'וליה אחר אביה מוביל אותה אל קָאלָאוֹ, כפר הררי בבורמה שהכול בו נראה זר:
אור היום כמו גם הריחות והרעשים, אבל יותר מכול זרים לה האנשים.
באחד מבתי התה פונה אליה איש זקן וטוען שהוא מכיר את אביה.
האם רמאי? אבל הוא יודע מה שמה וגם פרטים מרובים על אודות משפחתה.
וכך הוא מתחיל לספר לה את סיפורו של אביה.
בתחילה היא מרוחקת ומקשיב
השנה היא 1946.
סלטנאת יעקבי בת ה-16 מהעיירה הקטנה גולפיגאן מגיעה לשרת בבית משפחה עשירה בטהראן הגדולה.
יופייה, פיקחותה ואומץ ליבה כובשים עד מהרה את כל בני המשפחה ובראשם את הבן הבכור, דווד, השקול והרציני, המבוגר ממנה בעשרים שנה.
אט אט נרקמת ביניהם מערכת יחסים עדינה ומלאת חיבה, שהופכת לסיפור אהבה סוער.
אולם אז מתברר כי לאמה של סלטנאת,
רותי אוהבת דברים קטנטנים. ככל שהם קטנים יותר-
היא אוהבת אותם יותר. כשהיא מוצאת צעצוע קטנטן
בחצר בית הספר, היא מיד לוקחת אותו לעצמה.
יש רק בעיה אחת: הצעצוע הזה שייך לילד אחר!
והוא רוצה אותו בחזרה. "זה שלי", מתעקשת רותי
גם אם בתוך תוכה היא יודעת שזה לא נכון. אחרי
ששיקרה לכולם שוב ושוב, האם תצליח רותי להגיד את האמת?
לורה רנקין נוגעת בנ
סאני הגיעה לאפגניסטן בעקבות אהובה טומי, אבל מאז טומי נמצא כל הזמן בדרכים, ואילו סאני מנהלת ביד רמה בית קפה קטן בקאבול, שמושך אליו מקומיים וזרים, לוחמים ותמהונים, עיתונאים ומרגלים.
לבית הקפה אוספת סאני את יסמינא, נערה שנחטפה מביתה והושלכה לרחוב כשהיא הרה. שם תפגוש יסמינא קבוצה של נשים שתשנה את חייה.
זהו ספרה השני של דבורה רודריג
האנה בת השלוש מתעוררת לבית ריק. היא יודעת שאביה ביפן – אבל איפה אמא? האם ייתכן שעזבה את הבית והותירה את האנה מאחור? למחרת בבוקר מוצאת החוקרת פטרה וסטמן ממשטרת המרבי תינוק חסר הכרה מונח בין השיחים, ומיד לאחר מכן היא נתקלת בגופתה של האם. מוזר, אך איש לא דיווח על היעדרם.
כבר בתחילת החקירה ניצבת המשטרה בפני אירוע נוסף: נערה צעירה נרצחה
מי רצח את מיכל פולג?
כשהיא נמצאת ללא רוח חיים בדירתה ועל גופתה סימני אלימות קשים, חייבת ענת נחמיאס, שוטרת מוכשרת ורגישה שזו חקירת הרצח הראשונה שלה, להבין מה עבר על מיכל בימים שלפני מותה. אילו כוחות אדירים העירה מרבצם הפעילה החברתית הנמרצת? האם אחד ממבקשי המקלט שלהם סייעה עומד מאחורי הפשע?
מיהו הבנקאי המסתורי שאחריו רדפה, ומה פשר
בליל סופה נקלעים שלושה גברים וארבע נשים שלכאורה אין ביניהם כל קשר, לבקתות אירוח מבודדות ברמת הגולן. שלג כבד יורד, הדרכים נסגרות, אין יוצא ואין בא.
כל דמות אוצרת בתוכה סוד והחוטים הדקיקים הנסתרים הקושרים ביניהן מתגלים לראשונה בעקבות המפגש, וחושפים את הסערות הנפשיות והמוסריות אשר טלטלו את חייהן
מחוץ לישוב גועשות הרוחות בעקבות
עשר שנים חלפו מאז חזרה יוליה ווין מבורמה כאדם שונה. היא יצאה לחפש את אביה, מצאה את אחיה וחוותה התעלות רוחנית בעקבות סיפור האהבה היפה ביותר ששמעה מעודה. אולם בינתיים, בגלל הקריירה שלה במשרד עורכי דין ניו-יורקי, הספיקה להישאב אל תוך החיים המערביים חסרי המנוח.
באחד הימים מגיע מכתב מבורמה, מאחיה או-בה. מיד אחרי שהיא קוראת את המכתב מתח
"הי!" אמרתי כשהיא התכופפה והעיפה לי נעל אחת, "מה את עושה?"
"מה נראה לך שאני עושה?" היא התחילה להתעסק עם הנעל השנייה.
"אני חייב מקלחת", הודעתי לה.
"היית מת", היא התקרבה אלי עם המבט המסוכן ההוא בעיניים.
צעקתי כששפתיה נדבקו לשלי.
"הכאבתי לך, מותק?" שאלה בקול עדין ומתחשב.
"שורף פחד," אמרתי.
"את מי זה מעניין," היא התחילה למשוך לי את החולצה מה