יֶלֶד קָטָן עִם לֵב גָּדוֹל מְוַתֵּר עַל הָעוּגָה שֶׁלּוֹ לְמַעַן אִישׁ חֲסַר בַּיִת, וְכָךְ פּוֹתֵחַ מַעְגָּל מֻפְלָא שֶׁל מַעֲשִׂים טוֹבִים.


גִּיּוֹרָא כַּרְמִי הוּא מְעַצֵּב גְּרָפִי וּמְאַיֵּר עֲטוּר פְּרָסִים. בְּסִפְרוֹ הַמַּעְגָל הַנִּסְתָּר הוּא יוֹצֵר סִפּוּר פִּיּוּטִי וּמְרַגֵּשׁ עַל כּוֹחָהּ שֶׁל נְדִיבוּת וְעַל יְכָלְתּוֹ שֶׁל מַעֲשֶׂה פָּעוּט לְהִתְגַּלְגֵּל מִלֵּב אֶל לֵב וּלְשַׁנּוֹת אֶת הַמְּצִיאוּת.


״סֵפֶר יְלָדִים טוֹב הוּא כְּמוֹ סִימְפוֹנְיָה. הָאִיּוּר, הַסִּפּוּר, וְהָעֲלִילָה מִשְׁתַּלְּבִים לְקוֹל אֶחָד. פִּתְחוּ אֶת סִפְרוֹ שֶׁל גִּיּוֹרָא כַּרְמִי וְהַקְשִׁיבוּ...״ הַמְּאַיֵּר וְהַסּוֹפֵר פִּיטֶר סִיס