בשלהי 1889, מספרים הביוגרפים, ברוסיה כולה - לא הקבילו אנשים זה את פני זה ברחוב ב'מה שלומך', אלא שאלו: "האם קראת את 'סונטת קרויצר'?" . רבים העריצו את הנובלה כיצירה גאונית ומסעירה, אחרים ראו בה שערורייה.
הסוף לכאורה ידוע מן ההתחלה, שכן הסיפור הוא מונולוג של בעל שרצח את אשתו בהתקף של קנאה, ובכל זאת, הסיפור החזק והנועז ורווי המתח אינו צפוי מרא
בשנת 1866 היה פיודור דוסטויבסקי בן 45. לאחר 10 שנות מאסר וגלות "בעקבות פעילות חתרנית", חזר לעיר פטרבורג, אלמן, עמוס חובות, מהמר כפייתי, לא בריא, ובקיצור - גאון. הוא מבטיח לעצמו, לנושיו, ולמוציא-לאור הכול, להשלים תוך כמה חודשים שני ספרים. "את יודעת", הוא כותב לידידתו אנה, "שאפילו היום דברים משונים ומיוחדים כאלה מענגים אותו לחלוטין". רומן אחד
ביצירת מופת זו, המגוללת את סיפורו של צעיר המוכר נשמתו תמורת נעורים ויופי נצחיים, באים לידי ביטוי שנינותו, ביקורתו החברתית החדה והפרוזה המבריקה של אוסקר ווילד. גיבורו ? הדאנדי, ההדוניסט קצר הרוח ןחסר המוסר, שאינו משתנה כלל בעוד תמונתו מזדקנת והופכת דוחה יותר ויותר עם השנים ? הפחיד, הקסים, משך ואף השחית קוראים רבים במשך למעלה ממאה שנ
כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית.
יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים.
הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה).
אלא שהיתה זו גירסה מצונזר
ז'ול וורן נולד בשנת 1828 בעיר הנמל הצרפתית נאנט. בילדותו הרבה לקרוא ספרי הרפתקאות, שהשפיעו על דמיונו. בגיל שמונה - עשרה החל ללמוד משפטים אבל בסיום הלימודים החליט לעסוק בכתיבה. הוא החל לכתוב סיפורים קצרים, מחזות וקומדיות. ספר ההרפתקאות הדמיוני הראשון לו "חמישה שבועות בכדור פורח" יצא לאור בשנת 1862. מאז חיבר כשבעים ספרים. מדי פעם היה יוצא
ז'ול ורן. מסביב לעולם בשמונים יום. מהו בימינו אלה, אמצע המאה העשרים, מסע מסביב לעולם בשמונים יום? הלוא עתה, בעידן התעופה, יכול האדם להקיף את עולמנו בפחות מיממה! אך כאשר כתב ז'ול ורן את ספרו לפני יותר ממאה ועשר שנים, היה זה הישג ספורטיבי וטכנולוגי מופלא. ואכן, דרכם של פיליאס פוג ומשרתו פאספארטו לא היתה קלה. מכשולים ותקלות לרוב צצו בפניה
מרסו, פקיד צעיר שחי באלג'יר, אינו בוכה בהלויית אמו, רוצח אדם "בגלל השמש", ועל שני אלו נשפט ונידון למוות "בשם העם הצרפתי" - סיפור תמוה ומוזר, ששום דבר אינו מובן בו לאשורו ואף - על - פי - כן הוא מרתק ונקרא בנימה עצורה מתחילתו ועד סופו.
"הזר", שהוא הרומן הראשון של אלבר קאמי, יצא לאור ב - 1942 ונמנה עם הידועות שביצירות הספרות המודרנית: "הקוראים נ
בחור צעיר, רגיש ומלא חיים מגיע לעיירה קטנה ושלווה ומתאהב בה. הוא מטייל בטבע הנפלא המקיף אותה, קושר קשרים עם האיכרים, קורא את הומרוס תחת כיפת השמים ומתאמץ להנציח את יפי הסביבה ברישומים. אך אז הוא מתאהב באשה. המאורסת לאחר. בסדרה של מכתבים הוא שוטח את נפשו המתלהבת והמתייסרת חליפות, עד לסוף הטרגי. הספר חולל עם צאתו סערה גדולה: הכנסייה דר
"שבע שנים נאלץ הנאצי והסַפָּר של אדגר הילזנראט להמתין עד שנמצא מו"ל גרמני שניאות להסתכן להוציאו לאור בגרמניה לקהל קוראים גרמני. שבע שנים מאז הצלחתו הגדולה, בגרסה המתורגמת, בארצות הברית, בבריטניה ובצרפת. נדרשו עוד עשרים שנה עד שנמצא מו"ל ישראלי שייטול על עצמו את הסיכון הכרוך בהוצאת הספר הבעייתי הזה שהיינריך בל, חתן פרס נובל, מצא בו
בריון ניאו-נאצי שמחץ את גולגולתו של מהגר וייטנמי מזוכה בגלל טעות טכנית. רובה מרקלין נדיר עם קליעים בקוטר 16 מ"מ נמכר בעסקת נשק מסתורית בסכום עתק. הומלס אלמוני נשחט במיומנות ובאכזריות בסמטה אפלה. מה שנראה כטפטוף מקרי של כמה אירועים לא קשורים מתעצם בהדרגה לעומד להפוך לזרם של מעשי רצח ללא הסבר.
המפקח הארי הולה, הטרוד במשימות אבטחה לרג
אינוביל היתה עיר שגרתית עד 26 ביוני 1948. באותו היום, שבזכותו נרשמה בדפי ההיסטוריה, הגיע לעיר הקטנה נער מסתורי וכתב בתיקים האישיים של תושביה את התאריך המדויק שבו ילכו לעולמם. מאז נודעה אינוביל בכינויה "העיר שתושביה יודעים את יום מותם".
כמה שנים אחרי ביקורו של הנער, ביום הולדתה השמונה-עשר, פתחה דורה מאטר את תיקה האישי, ומאותו הרגע עמד
לפני עידן ועידנים, בתקופה שכוחה זה מכבר, טלטל אירוע על-טבעי את העונות והפר את האיזון ביניהם. בארץ אשר בה נמשכים הקיצים שנים ארוכות, ואורך החורף כאורך חיי אדם, סערה מאיימת לפרוץ. הקור עומד לשוב, ובערבות הקפואות מצפון לווינטרפל, מעבר לחומה המגינה על הממלכה, כוחות זדוניים צוברים כוח. בדרום מאבד המלך את כוחו: יועצו הנאמן מת בנסיבות מסתו
קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו.
קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה.
מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו
"אנחנו זקוקים למשהו שמכיר היטב את שולי החברה, שאפשר ללכלך את שמו בלי בעיות, שמסוגל לעשות את העבודה במקומנו, ושברגע הנכון נוכל להיפטר ממנו בלי קושי". בהצעה קוסמת זו נפתחה הקריירה הבלשית של הגיבור, ספק פסיכופט, ספק עבריין, המאושפז במוסד סגור, ונפתחת גם סדרת הספרים שהפכה את אדוארדו מנדוסה לאחד הסופרים האהובים והמצליחים בספרד. הפרשה מת