מדף הספרים של הנוסע בזמן - הספרים שדירג
"שלום," אמרתי בעברית לאיש שעמד בפתח,
"אתה יונתן?" הוא ספק שאל ספק קבע.
"סליחה," השבתי, "אבל מי רוצה לדעת?"
"סתם עורך דין שמחפש את יונתן," הוא השיב.
"למה? מה הוא כבר עשה?"
"כלום," השיב האיש, "הוא לא עשה שום דבר. אז אתה
לא יונתן?"
"כן, אני יונתן," עניתי לו בחוסר סבלנות. עכשיו כבר
הייתי בטוח שהאורח הלא צפוי הוא ערבי.
"אני יודע מי אתה," הוא אמר לפתע
הכול משנה הוא רומן מצחיק, מלא דמיון ורגש, סאגה משפחתית שגיבורה הוא גאון הגדל במשפחה מעורערת, בן לאם חרדתית ואב עצור. זהו סיפורם של מסע התבגרות ארוך, כואב ונועז של ג'וניור, של אחיו רודני, של אהובתו איימי ושל נבואה שעתידה לשנות את העולם.
בווירטואוזיות מבעבעת מהומור ומיצירתיות, ובכתיבה שאינה חוששת לזעזע או לדכא, ספר זה מתבונן בקיום הא
ניצחון יביא עושר ותהילה.
הפסד יביא מוות בטוח.
קטניס בת השש-עשרה אוהבת לבלות את ימי האביב ביער האסור שמחוץ למחוז שתים-עשרה ולצפות בטבע המתעורר לחיים. אבל במדינת פאנם האביב מסמל גם מוות. זאת העונה שבה נערכים משחקי הרעב - קרב הישרדות בין עשרים וארבעה נערים ונערות המועבר ברחבי המדינה בשידור חי.
כשקטניס הופכת לנציגת המחוז שלה ונשלחת
שאול בארנארד, בן למשפחה הולנדית בדרום-אפריקה במאה התשע-עשרה, מבקש למרוד בגורל המועיד אותו להיות חוטב עצים עני, עמל בפרך ומנוצל, כאבותיו ואבות אבותיו. אגב סיפורו וסיפור האהבה שבינו ובין בת-עשירים, מעמידה הסופרת בכוח פיוטי את עולם החי והצומח של יער בראשית בכל יָפיו ותעלומתו – האומנם ברית אחוה סמויה כרותה בין ילד היער ובין שאר יצורי
וורד הופקינס, שזה עתה איבד את הוריו בתאונת דרכים קטלנית, מוצא פתק שאביו הסתיר לפני מותו, הגורם לו לפקפק בכל מה שאי פעם חשב שהוא אמת. בפתק נכתב, "אנחנו לא מתים". שרה בקר בת הארבע - עשרה נחטפה מאזור קניות צפוף בלוס אנג'לס. אם לשפוט על - פי גופותיהן של הנערות שנחטפו לפניה, שערה הארוך ייגזז והיא תעבור עינויים והתעללות. נותר לה בערך שבוע לחיו
"מתיה חשב שהוא ואליצ´ה כאלה, שני מספרים ראשוניים תאומים, בודדים ואבודים, קרובים, אבל לא מספיק כדי לגעת ממש."
מתיה ואליצ´ה, גיבוריו של רומן הביכורים הזה מאת פאולו ג´ורדנו, הם שתי נפשות פצועות, הנושאות את זכרת של אירועים קשים בעברן. בין השניים נרקם עוד בנעוריהם סיפור אהבה לא שגרתי. אולם חוסר יכולתה של הסביבה להבין אותם ותחושת הזרות ה
בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד.
הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך.
באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל
אוסקר של הוא ממציא, פרנקופיל, נגן תוף מרים, שחקן שקספיריאני, צורף, פציפיסט. הוא בן תשע. והוא בעיצומו של חיפוש דחוף וסודי ברחבי חמשת הרבעים של ניו-יורק אחר המנעול המתאים למפתח מסתורי ששייך לאביו, שנהרג בהתקפה על מגדלי התאומים.
אוסקר הוא יציר רב-השראה מקסים, מרגיז ובלתי נשכח. החיפוש אחר המנעול מוביל אותו מסנטרל פארק לקוני איילנד ולב
"מישהו לרוץ איתו" הוא סיפור מתח, וחיפוש ואהבה.
אסף, נער ביישן וגמלוני בן שש עשרה, נעקר משגרת יומו כשהוא נשלח למשימה חסרת סיכוי:
לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט ברחובות ירושלים - והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר.
כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו, כמו בפאזל, סיפור מופלא השואב אותו לתוכו - סיפורה
פרשה מופלאה של אהבה נרקמת בין שני שובכים של יוני דואר במלחמת השחרור.יאיר מנדלסון, מדריך תיירים, מספר על היונים ועל האוהבים, על עצמו, על אמו, שנתנה לו מתנה מפתיעה – סכום כסף שמאפשר לו לבנות בית חדש ולעזוב את אישתו, ועל הקבלנית שמשפצת את הבית ונעשית אהובתו.יונה ונער הוא הרומן השישי של מאיר שלו, מחבר עשו, כימים אחדים, רומן רוסי, פונטנלה
לא היו לזה סימנים מבשרים, שום התראה מוקדמת: יום אחד הוא פשוט הופיע בשיכון, והעולם השתנה.
קראו לו יורם, היו לו עיניים בלי צבע וכישרון נדיר לצרות, והוא ליכד סביבו ארבעה חברים שיישארו יחד תמיד. או שלא.
כי לפעמים ההיסטוריה בורחת מן המסלול שהותווה לה, כמו כלב שהשתחרר מרצועה. "בשבילה גיבורים עפים" הוא סיפורה של קבוצת ילדים משיכון פועלים
כשהנרי פוגש לראשונה את קלייר, הוא בן 28 והיא בת 20.
הנרי הוא ספרן הרפתקני; קלייר היא סטודנטית יפה לאומנות.
הנרי מעולם לא פגש את קלייה קודם לכן; קלייה מכירה את הנרי מאז הייתה בת 6.
אשתו של הנוסע בזמן הוא רומן מרתק ומפתיע, המתאר את סיפור אהבתם של הנרי, המסוגל לנסוע בזמן קדימה ואחורה, ושל קלייר, המתרגלת אט - אט לנסעותיו התכופות של בעלה.
"דמיינתי לעצמי איך אני מכניס לו אגרוף באמצע הפנים האפורות שלו, קצת מתחת לאף... השיניים היו נשברות, דם היה זב מאפו, הייתי מבהיר את עמדתי"
פאול לומן ואשתו קלייר נפגשים לארוחת ערב במסעדת יוקרה עם אחיו סרג´ - פוליטיקאי בכיר שעומד לפני מערכת בחירות גורלית - ועם אשתו בבט. הם חייבים לדבר. הם יודעים על מה.
בין דיון על סרטו האחרון של וודי אלן
פרשת אהבתם של נער כפרי מחבל נורמנדי שבצרפת ונערה בת - אצילים פולניה, אהבה רצופה תהפוכות ופרידות על רקע מאורעות מלחמת - העולם השניה בצרפת הכבושה.
סיפור מרתק ומרגש ממיטב יצירתו של הסופר המהולל.
כאחרית - דבר - החוברת "חייו ומותו של אמיל אז'אר", שחשפה את זהותו המסתורית של מחבר "כל החיים לפניו" ו"חרדתו של המלך סלומון".
אב ובן הולכים לבדם לאורך כביש בין־מדינתי באמריקה החרוכה. דבר לא זע בנוף פרט לאפר המתפזר ברוח. אובך קבוע מסתיר את אור השמש. הכול אפור והקור מקפיא. המים בנהרות עכורים, וצבע הוא רק זיכרון רחוק. הם הולכים לכיוון הים, למרות שאינם יודעים מה מצפה להם שם. אין להם דבר פרט לבגדים הבלויים שלגופם, עגלת סופרמרקט מקרטעת, אקדח טעון בשני כדורים והאח
נערה עם קעקוע דרקון, הוא החלק הראשון של טרילוגיית המתח המדוברת ביותר בשנים האחרונות, הזוכה להצלחה עולמית מסחררת (ספריה נמכרו עד כה בלמעלה מ-14 מיליון עותקים!).
בנקודת שפל בחייו המקצועיים, לאחר שהורשע בהוצאת דיבה, מחליט מיכאל בלומקוויסט, הבעלים והמו”ל של כתב העת “מילניום”, לקחת פסק זמן מעבודתו. עוד בטרם הפנים את מצבו החדש, פונה אל
הנעלמים הוא סיפור סוחף ועוצר נשימה על סודות, שקרים ובגידה גורלית,
שנפרש תוך כדי מצוד אחר אח נעדר, אהובה שנעלמת במסתוריות, רוצח סדרתי,
ובעיקר אחר האמת, שעתידה לזעזע את חייהן של כל הנפשות הפועלות.
**מהדורה חדשה דצמבר 2024**
“זה היה רעיון של עמיחי, הפתקים. מה שחשבתי, הוא אמר, זה שכל אחד מאיתנו ירשום על פתק איפה הוא רוצה להיות בעוד ארבע שנים, מכל הבחינות. ובעוד ארבע שנים נפתח את הפתקים ונראה מה קרה בינתיים.״
כך, במשחק תמים לכאורה, נפתח הרומן משאלה אחת ימינה. ומכאן —הכול מסתבך.
בשנים שחלפו מאז ראה אור לראשונה בשנת 2007, הפך משאלה אחת ימ
על `אלה תולדות` מקובל לומר שהוא אחד הרומאנים היותר חשובים על מלחמת-העולם השניה.
בשנות ה- 80, כשתורגם לאנגלית ולצרפתית, יצאה תהילתה של מורנטה גם אל מחוץ לארצה.
יש בספר הזה הרבה ממה שבגללו האנושות קוראת ספרים, ולא נותר אלא לצטט את המבקר מן ה`סנדי טיימז`, שמנסה תארים כמו "קודר, מפחיד...
ועם זאת מצליח להיות שמח, מותח ומשחרר", אבל מרים ידיי
אינוביל היתה עיר שגרתית עד 26 ביוני 1948. באותו היום, שבזכותו נרשמה בדפי ההיסטוריה, הגיע לעיר הקטנה נער מסתורי וכתב בתיקים האישיים של תושביה את התאריך המדויק שבו ילכו לעולמם. מאז נודעה אינוביל בכינויה "העיר שתושביה יודעים את יום מותם".
כמה שנים אחרי ביקורו של הנער, ביום הולדתה השמונה-עשר, פתחה דורה מאטר את תיקה האישי, ומאותו הרגע עמד