"שבעת המנעולים" הוא רומן מסעות והרפתקה של עולים שעלו לארץ בשנים שלפני קום המדינה. העלילה מתמקדת במניה ודוד, ברונקה ושימק - חברי קיבוץ "איתן", שבאומץ לבם ובנחישותם הבריחו גבולות, זייפו מסמכים וסיכנו את חייהם, עד שזכו לבסוף להגשים את חלומם לעלות ארצה. המחברת, אסתר שטרייט וורצל, המוכרת לקוראים הצעירים, טוותה בספר זה עלילה עשירה ומרתקת
קייב שלאחר קריסת המשטר הסובייטי היא עיר אפוקליפטית מנוכרת. תמה התקופה ההרואית; הגיעה שעתם של אנטי-גיבורים. כזהו טוליה, אדם ללא תכונות כבן שלושים וחמש, שאין לו פרנסה ועיקר עיסוקו הוא להסתובב בלי מטרה מוגדרת. הקשר שלו עם אשתו הולך ומתרופף, והוא מואס במכרים ובידידים ישנים, שהפגישות איתם מסתכמות בפטפוט על לא כלום. הוא מתכנן את מותו, אל
ויקטור מדוכא: אהובחו נטשה אותו, הסיפורים הקצרים שלו קצרים מדי, ואפילו החשמל בדירתו נותק.
חברו היחיד בעולם הוא מישה, הפינגווין שלו. מישה הוא העד היחיד למצוקתו של ויקטור, ויחד הם שוקעים בדיכאונם לתוך הילולת סביאה של וודקה ודגים.
יום אחד נופלת לידיו של ויקטור הזדמנות פז: הוא מתמנה לתפקיד כותב ההספדים של עיתון גדול.
ויקטור מצליח מאו
כדי להחליט אם זה "טוב" או "לא טוב" יש לנו כלל פשוט ביותר: החיבור צריך להיות אמיתי. עלינו לתאר מה שקיים, מה שאנחנו רואים, מה שאנחנו שומעים, מה שאנחנו עושים. למשל, אסור לכתוב: "סבתא דומה למכשפה", אבל מותר לכתוב: "אנשים קוראים לסבתא "המכשפה", אסור לכתוב: "העיר הקטנה יפה", כי העיר הקטנה יכולה להיות יפה בעינינו ומכוערת בעיני מישהו אחר.
מה"חיבור
השם טים ברטון ידוע בעולם כולו הודות לסרטי האנימציה עוצרי הנשימה ולאגדות הקולנוע המרירות והמורדניות שיצר, המצטיינים בברק חזותי שנון ומקאברי. הפעם הוליד דמיונו הקודח לא סרט אלא אוסף של סיפורים שחורים, מחורזים ומאוירים, ובהם גלריית דמויות של ילדים יוצאי דופן ודחויים, קודרים ומפחידים, אך גם מצחיקים ומעוררי אהדה, הנאבקים למצוא אהבה
(צרפת ,1967)
אחרי "הדברים" וזוג גיבורים שהוא אולי לא יותר מהשתקפות בחלון הראווה, ואחרי "איזה טוסטוס קטם עם כידון מצופה כרום בקצה החצר? וגיבור אלמוני שאפילו המחבר אינו זוכר את שמו, ב"איש ישן" , הרומן השלישי שלו , מתמודד ז'ורז' פרק לראשונה עם דמות אמיתית, שאין לה שם אבל יש לה נפש.
ברומן הכתוב כולו בגוף שני , צולל פרק לתוך תודעתו של איש ישן:
קנדיד של וולטר היא אחת הסאטירות הטובות ביותר שנכתבו מאז ומעולם.
היא תוקפת את הטענה כי הרע הוא חלק מהקיום האנושי, שעלינו לקבל את גורלנו מתוך אמונה שלכל מה שקורה יש סיבה מוצדקת ושאנו חיים "בעולם הטוב ביותר מבין העולמות האפשריים".
וולטר רואה בגישה זו תגובה אומללה לסבל האנושי.
העלילה הקלילה והקצרה עוקבת אחר קורותיו האבסורדיים של ק
"האם האח הגדול קיים?"
"ודאי שהוא קיים. המפלגה קיימת. האח הגדול הוא התגלמות המפלגה."
"האם הוא קיים באותו מובן שאני קיים?"
"אתה לא קיים."
1984, הרומן הדיסטופי הנודע ביותר בספרות העולם ועדיין המפתיע בחיותו ובאקטואליות שלו, ראה אור לראשונה ב־1949. ג'ורג' אורוול חוזה בו חזות דמיונית קשה על דמותו החברתית והפוליטית של העולם בעתיד, עולם השרוי במל
"הייתי בן שתים - עשרה כשהלכתי על מים בפעם הראשונה", כך מתחיל הרומן המפתיע והמרתק הזה, המספר את סיפורו שך נער יתום חסר - כל, שאיש כריזמטי מסתורי אוסף אותו מן הרחוב ומלמד אותו לעוף האוויר, פשוטו כמשמעו. במחיצת מורו, שנהיה לו כאלוהים וכאב, הוא יוצא למסע ארוך אך חיים מלאי מסות, הרפתקאות ותהפוכות, שיעלה אותו אל פסגות של אושר ועושר ויוריד או
חייה של ורוניקה הם לכאורה חיים חסרי דאגה.
היא צעירה, נבונה ויפה.
יש לה משרה טובה והרבה מחזרים.
היא מבלה בבארים תוססים ובמועדוני לילה.
אבל משהו חסר. אין בחייה לא שמחה גדולה ולא עצב של ממש.
כל ימיה דומים זה לזה.
ובבוקר 11 בספטמבר 1997 היא מחליטה למות.
ורוניקה מחליטה למות הוא ספר מפתיע של פאולו קואלו, מחברו של רב-המכר הבינלאומי האל
זוהי אולי היצירה הבולטת והעל זמנית ביותר של ארנסט המינגוויי. בשפה פשוטה אך בעוצמה רבה, מגולל בפנינו הסופר הגדול את הסיפור הכובש אודות דייג קובני, חסר מזל, שלעת זקנה נאלץ לעמוד בפני מבחן החיים הגדול ביותר שלו ? מאבק עיקש ומייסר כנגד דג-חרב, הרחק במימיו של זרם הגולף. בסגנון מודרני, ייחודי, המינגוויי מעצב מחדש את התימה הקלאסית של ג
"The Melancholy Death Of Oyster Boy & Other Stories exquisitely conveys the pain of an adolecent outsider. Like Tim Burton's movies, the work manages to be both childlike and sophisticated, blending the innocent with the macabre." The New York Times
"In the manner of pictorial tales of Shel Silve
ג'ון קלטנברונר נולד בבייקר, עיירה קטנה וקרתנית במערב התיכון באמריקה. זאת היתה טעותו הראשונה. הוא היה חכם, גאון ממש, ושונה מכל השאר. וזה, בעיירה כמו בייקר, כבר היה חטא לא יסולח. בייקר התעללה בו, רמסה אותו ועשתה לו כל עוול אפשרי. ג'ון נלחם בכל כוחו, אך הובס שוב ושוב, עד שהגיע לתחתית שבתחתית. ואז הוא יצא לנקום.
"דומה שהמרחב יותר מאולף מהזמן, או פחות מסוכן ממנו: בכל מקום אפשר לראות אנשים שיש להם שעונים, ורק לעיתים רחוקות מאוד אנשים שיש להם מצפן.
יש לנו תמיד צורך לדעת מה השעה (ומי מסוגל עדיין להסיק זאת ממצב השמש?) אבל אנחנו לא שואלים את עצמנו איפה אנחנו."
ז'ורז' פרק
כמו רובינזון קרוזו על אי, באומץ רב ובתושיה, מסתתר ילד יהודי בבית הרוס, ברובע רפאים בגיטו.הרובע פונה מדייריו, שהשאירו כמעט את כל רכושם.
הבית ההרוס נמצא ליד חומת הגבול, ומבעד לפתח האוורור שבפינת המסתור שלו יכול אלכס לצפות בנעשה ברובע הפולני. עליו להמתין בין ההריסות לאבא שהבטיח לחזור כעבור כמה ימים.
אך הימים הופכים לשבועות והשבועות
שלום אוסלנדר חונך לירוא את האל ולכבד אותו. גם לאחר שבגר והתנכר לקהילתו ולדתו, לא מצא דרך לנהל חיים נטולי מאבק יומיומי באל. בהומור מושחז המעורר אצל הקורא פרצי צחוק בלתי נשלטים מגולל שלום אוסלנדר את סיפור נעוריו בקהילה אדוקה ומבודדת, ואת מאמציו לבעוט בה ולהינתק ממנה. לכל אורך הדרך הוא מנסה להבין את אלוהים ואת חוקיו המסובכים הסותרים