מדף הספרים של נעמי - הספרים שדירגה

בבית מלון בעיר זרה, סופר ישראלי מתעורר בבגדים מלאים בוץ, ולא זוכר כמה ימים שכב בחדר. הפסטיבל שהשתתף בו נגמר, אז מדוע הוא עדיין שם? במאמץ נואש לשחזר את הימים שנעלמו מזיכרונו הוא חוקר אנשים שפגש ומגלה שסיפר להם שיואל, חברו הקרוב ביותר, מת. אלא שיואל עוד לא מת. בתל אביב מחכים לסופר אשתו ובנו הקטן, את חברו יואל אולי עוד אפשר להציל - מדו

אב ובן הולכים לבדם לאורך כביש בין־מדינתי באמריקה החרוכה. דבר לא זע בנוף פרט לאפר המתפזר ברוח. אובך קבוע מסתיר את אור השמש. הכול אפור והקור מקפיא. המים בנהרות עכורים, וצבע הוא רק זיכרון רחוק. הם הולכים לכיוון הים, למרות שאינם יודעים מה מצפה להם שם. אין להם דבר פרט לבגדים הבלויים שלגופם, עגלת סופרמרקט מקרטעת, אקדח טעון בשני כדורים והאח

נער בן ארבע־עשרה בעל נטייה לאלימות, המכונה רק “הילד", בורח ממקום הולדתו בטנסי. הוא מתגלגל בדרכים, מסתבך בקטטות, דוקר ונורה, רוכב לבדו על פרד במישורים של מזרח טקסס, נעשה לרוצח במסבאה בבֶּקְסַר, מתגייס למיליציית שכירי חרב של צבא ארצות־הברית, נחלץ ממתקפה קטלנית של קומאנצ´ים, יושב בכלא מכסיקני בצ´יוואווה ומשוחרר ממאסר כדי להצטרף לכנ

בספר זה מאוגדים שניים מהטובים שבכתביו של הסופר יורם קניוק: הסיפור העיטים והנובלה נבלות. גיבור הסיפור העיטים הוא בן דמותו של יורם קניוק, שהשתתף כשהיה בן שבע-עשרה וחצי בניסיון ההשתלטות של כוחות מחטיבת הראל על נבי סמואל – קרב כושל שנהרגו בו שלושים ושמונה מחיילי החטיבה. הגיבור המספר שוכב פרקדן בשדה הקטל ומנהל קרב תודעתי עם ציפורי

בני הזוג בארט וגינא מגיעים לחופשת נופש קיצית נוכח הים והשמש של כפר דייגים בריביירה הצרפתית שרוב תושביו איטלקים. בפסק זמן זה מחייהן הרגילים חווים השניים, כל אחד לחוד התפרצות של חירות ייצרית. במיוחד גינא כמו נתלשת מעצמה ומטמעת ב'אחרת' זרה ומאיימת, בחוויה שהיא בו - בזמן גם מפגש עם עצמה ה'אמיתית'. הדרמה החיצונית מתגלגלת לדרמה פנימית הר

סיפוריהם של צזאר, סראל וגולדמן, אחוזים בסיפורי משפחותיהם ומכריהם בתל - אביב. הספר נפתח במות אביו של גולדמן, בראשית הקיץ, ומסתיים באמצע החורף, במותו של גולדמן עצמו. פרק זמן זה הוא ההווה של הספר, אשר העבר נארג לתוכו בזרם אסוציאטים סבוך של עלילה, שבו העבר ש"ברקע" נדחק כל העת ל"חזית". דמויות הספר משתייכות ברובן למיגזר החברתי של פועלים, פקי

מרסו, פקיד צעיר שחי באלג'יר, אינו בוכה בהלויית אמו, רוצח אדם "בגלל השמש", ועל שני אלו נשפט ונידון למוות "בשם העם הצרפתי" - סיפור תמוה ומוזר, ששום דבר אינו מובן בו לאשורו ואף - על - פי - כן הוא מרתק ונקרא בנימה עצורה מתחילתו ועד סופו. "הזר", שהוא הרומן הראשון של אלבר קאמי, יצא לאור ב - 1942 ונמנה עם הידועות שביצירות הספרות המודרנית: "הקוראים נ

נער בן שש עשרה מגיע לבדו לירושלים המצולקת ממלחמת השחרור ורחוקה כל כך מבגדאד, שמשם בא. לבדו הוא מפרנס את עצמו מחלוקת עיתונים ומשליחויות על אופניים במשרד ראש הממשלה, ובלי כל היסוס מעז לחלום לעצמו חיים אחרים. לא ייאמן, אפשר לומר למקרא קורותיו של הנער נורי חלסצ'י: איך שוכנה משפחתו בכפר נידח בחולות, ושכניהם שם מוזיקאים עיוורים; ואיך שלח

סיפוריהם של מהגר יהודי מרוסיה, הנאחז בחיים בכל כוחו ושל אשה בת ירושלים נאורה ועשויה לבלי חת, המורדת במסורת אבותיה ובערכיהם, ונאבקת מאבק איתנים בשכול, בבגידה ובהתפוררות חיי הנישואין נפרשים כאן, ארוגים זה בזה, על רקע העיר הנחנקת בתפאורת עברה. בלשון מאופקת, הנעה הלוך ושוב בין חמלה ואמפתיה לראייה אובייקטיבית ולעתים גם אכזרית של הדברי

את האזור הכרתי, ובכל זאת רק בעיצומה של המדידה, כשצפיתי מחלונו של חדר קריר ומוצל אל בניין שכן שמרפסותיו סגורות בתריסים, ידעתי בוודאות שבדירה הזאת התגוררה יערה. מן החלון הזה צפתה בי, ואני ראיתיה לראשונה. הייתי משוקע בשגרת אותם ימי אוגוסט ארוכים ומצערים. ישבתי נבוך ומשועמם בכיסא הגלגלים, שם במרפסת ממול, ואילו יערה נופפה אלי בתנועת יד

השנה היא 1938 ותומס הייזלברג, פרסומאי ברלינאי, אשף המסכות והנאמנויות הארעיות, נחוש להיעשות אדם גדול. אך רוח חדשה מנשבת בגרמניה ותומס מבין שעליו להעמיד את כישרון המכירה הנדיר שלו לשירות המשטר הנאצי. באותה העת, בלנינגרד, עומדת אלכסנדרה וייסברג הצעירה, בתו של אינטלקטואל יהודי, לפני בחירה בלתי אפשרית: היא יודעת שבקרוב יוקעו הוריה כאויב

פרשה מופלאה של אהבה נרקמת בין שני שובכים של יוני דואר במלחמת השחרור.יאיר מנדלסון, מדריך תיירים, מספר על היונים ועל האוהבים, על עצמו, על אמו, שנתנה לו מתנה מפתיעה – סכום כסף שמאפשר לו לבנות בית חדש ולעזוב את אישתו, ועל הקבלנית שמשפצת את הבית ונעשית אהובתו.יונה ונער הוא הרומן השישי של מאיר שלו, מחבר עשו, כימים אחדים, רומן רוסי, פונטנלה

מיכאל רוסט, צעיר בן שמונה עשרה, עוזב את עיר הולדתו ועובר לווינה בשנותיה האחרונות כבירת האימפריה האוסטרו-הונגרית. סקרן ותאב להתנסות בכול הוא קושר קשרים ארעיים עם כל מי שנקרה בדרכו: זונות, מהפכנים, קציני צבא, דלפונים שלא יעבירו את יומם בלי הלוואה, ואנשי עסקים שמקור עושרם מפוקפק - אחד מהם אף נותן לו מענק נדיב ותמוה. כשנכנסת לחדרו בעלת

פלורנטינו אריסה לא פסק מלהגות בפרמינה דאסה ולשמור לה אמוני נצח ואהבת עולם כל חמישים ואחת השנים ותשעת החודשים וארבעת הימים שעברו מזמן שדחתה אותו, כשהיה בן עשרים ושתיים, לאחר אהבה ארוכה ורצופה מכשולים, ונישאה לאחר. לא היה לו כל צורך לעשות את החשבון ולסמן קו קו על קיר בתא כלשהו, כי לא עבר יום שלא קרה משהו שהזכיר לו אותה. האהבה לכל פניה

לספר הזה סיפור מיוחד: הוא ראה אור בצרפת שלושים וארבע שנים לאחר מותו של הסופר ואיש־הרוח הנודע בתאונת דרכים. אין זה ספר ששלמה מלאכתו אלא כתב־יד שקאמי עבד עליו בתקופת חייו האחרונה, ובמותו הוא נמצא בילקוטו. לפרסומו קדמו לבטים רבים וקשים, אך משיצא לאור נתקבל ברחבי העולם בהתרגשות ובהתלהבות, הן בזכות יפי הכתיבה והן בזכות היותו תעודה איש

“אני כותבת מפני שאנשים שאהבתי כבר מתו“ - כך נפתח מיכאל שלי, מפסגות הספרות העברית החדשה. חנה גונן, גיבורה בלתי נשכחת, מספרת את סיפור אהבתה האוזלת לבעלה מיכאל בעודה שוקעת יותר ויותר בתוך עולמה הפנימי, עולם של נסיכה שבויה המתגעגעת למרחקים שנבצרו ממנה. מיכאל שלי הוא רומן נדיר ורב-עוצמה המסמן את יצירתו המוקדמת של עמוס עוז ואת גדולתו

חמדת (1987) הוא פסגת יצירתה של טוני מוריסון, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1993. מוריסון נמנית עם השורה הראשונה של הסופרים האמריקנים במאה ה־20, ובמאי 2006, במשאל סופרים ומבקרים רחב של ה'ניו־יורק טיימס', נבחר 'חמדת' כ"יצירת הסיפורת האמריקנית הטובה ביותר ב־25 השנים האחרונות". לאורך השנים כתבו על הרומאן הזה שהוא "מבליט יותר מכל דבר אחר שכתבה מוריסו

סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.

'מומנט מוסיקלי' הוא אחת הפנינים הנדירות, הקלאסיות כבר, של הסיפורת העברית. הספר, על ארבעת סיפוריו-פרקיו – שכולם שלבים בביוגרפיה של אותו 'אני', החל מגיל שלוש בערך ועד סוף ימי התיכון – יכול להיחשב חלק א' של הרומאן 'התגנבות יחידים'. כל אחד מסיפוריו מגיע לפורקנו באיזו "שערוריה", שהמספר אינו מעורב בה, והוא צופה בה רק משוליה: הפיאסקו של הצגת