מדף הספרים של הדס11 - הספרים שדירגה


כאן נמצאים הספרים שקרא והדירוג שנתן לכל אחד מהם.


הדס11
בת 42
תל אביב



Simania RSS

מדף הספרים של הדס11 - הספרים שדירגה


מיין לפי: הצג כ:
אווה מעולם לא רצתה באמת להיות אמא – ודאי לא אמא לבן שאינו ניתן להיאהב, אשר יומיים לפני יום הולדתו ה-16 מבצע טבח המוני בבית ספרו. שנתיים אחר כך היא מתמודדת בכנות נוקבת עם שלל נושאים - נישואים, קריירה, משפחה, הוֹרוּת - דרך חליפת מכתבים עם בעלה הנעדר, פרנקלין. האם קווין נולד פסיכופת, או שמא גם היא אשמה במידה זו או אחרת בפשעיו? מה השתבש בדי
גבר רואה אשה לא מוכרת לו, מחבקת את עצמה בתוך קבוצת אנשים, מבדילה את עצמה מהם. היא נוגעת ללבו (מדוע?). הוא כותב לה מכתב ומציע לה קשר עמוק, חופשי, עירום מכל קליפות היומיום, לצד המשך חייהם כל - אחד עם בן - זוגו וילדו, אבל הוא עומד על כך שהקשר יתקיים אך ורק באמצעות מילים כתובות. פנייתו, הנואשת - כמעט, נוקבת אותה באופן שאינו מוכר לה (למה?). היא נע
אורה, שבנה החייל יוצא למבצע צבאי גדול, בורחת מביתה כדי לא להתענות בציפייה לבשורה הרעה, שאין לה ספק כי תגיע; כסרבנית-בשורה אולי בכלל תוכל למנוע אותה ולהציל את בנה. בדרכה אל הגליל היא כמעט חוטפת את אברם, אהוב נעוריה, ובמשך ימים ולילות היא נודדת אתו על-פני הארץ, ברגל, ועושה את הדבר היחיד שיש ביכולתה לעשות כדי לגונן על בנה ולתת לו כוח: היא
מפגש דמיוני בווינה, 1882, הוא ציר ספרו המסעיר של ארוין ד. ילום. ד"ר יוזף ברויר, רופא בעל שם, מורו וידידו של זיגמונד פרויד, קושר עסקה עם לוּ סַלומה, לרפא את ידידה פרידריך ניטשה מהתקפי מיגרנה קשים התוקפים אותו.   המפגש בין הרופא הדגול לפילוסוף המרדן, והעסקה הנרקמת ביניהם - זה יטפל בתחלואי הגוף של הפילוסוף, וזה ינסה לפתור את מצוקות הנפש ש
סיפוריהן של שלוש דמויות - אם, בת ובן - נארגים זה בזה ברומן החדש של צרויה שלו , שבו מגיעה כתיבתה לשיא עוצמתה ויופייה. געגועיה של חמדה הורוביץ לאגם החולה, שלחופיו גדלה, אינם מרפים ממנה אפילו בזקנתה. בחשבון נפש נסער שהיא עורכת לקראת סוף ימיה מציפים אותה הזיכרונות מילדותה בקיבוץ בצלם של הוריה החלוצים, והמחשבות על בתה שלא אהבה כראוי ו
``מלים כדי לומר זאת`` הוא סיפור מיוחד במינו: סיפורה של אשה שנחלצה מן השגעון המשתלט עליה דרך טיפול פסיכואנליטי, ותוך כדי החיפוש העצמי שלה הפכה להיות סופרת. מארי קארדינאל מספרת ברומאן הזה את סיפור חייה-היא, והסיפור הוא מרתק כפי שרק החיים עצמם יכולים להיות מרתקים. הספר נפתח בפגישתה הראשונה עם הרופא הפסיכואנאליטיקאי, אותו ``איש קטן ומסת
איכר זקן וחולה המתגורר בכפר קטן בדרום איטליה נאלץ לעבור לביתם הבורגני של בנו וכלתו במילאנו לצורך השגחה רפואית.  הוא מתעב את החיים בעיר הצפונית המנוכרת שהשמים בה אפורים והאוכל תפל, אבל שם הוא מוצא שתי אהבות אחרונות - אהבת אישה ואהבת סב לנכדו הפעוט. הקשר עם האישה והילד מעניק לימיו האחרונים של הזקן משמעות חדשה לגמרי. מתברר שיש בידו
ספר מרגש ומכמיר לב על חרדת הקיום האנושי ועל מאמצינו להילחם בה, פרי עטו של אחד הסופרים האהובים ביותר במאה העשרים.   למונית של ז'אן עולה איש קשיש והדור: סלומון רובינשטיין, לשעבר מלך הקונפקציה. בין הנהג הפריזאי הצעיר לבין היהודי בן ה-84 נרקמת ידידות מופלאה; המלך סלומון שולח את ז'אן להביא מתנות, ממתקים ואפילו מכשירי טלוויזיה לזקנים בו
זוהי אולי היצירה הבולטת והעל זמנית ביותר של ארנסט המינגוויי. בשפה פשוטה אך בעוצמה רבה, מגולל בפנינו הסופר הגדול את הסיפור הכובש אודות דייג קובני, חסר מזל, שלעת זקנה נאלץ לעמוד בפני מבחן החיים הגדול ביותר שלו ? מאבק עיקש ומייסר כנגד דג-חרב, הרחק במימיו של זרם הגולף. בסגנון מודרני, ייחודי, המינגוויי מעצב מחדש את התימה הקלאסית של ג
ג'וליוס, פסיכולוג בן 65, מגלה כי הוא חולה בסרטן סופני וכי נותרה לו שנת חיים אחת בלבד. עובדה זו מניעה אותו לבחון את פרי עבודתו במהלך השנים, ולשם כך הוא יוצר קשר עם פיליפ, מטופל לשעבר שלו מכור למין. פיליפ מספר לו שעל אף כישלון הטיפול הפסיכולוגי אצלו הוא נרפא מהתמכרותו בזכות קריאה בכתביו של הפילוסוף ארתור שופנהאואר. פיליפ מצטרף לקבוצה
סבתא של המספרת - הדמות שבצילה חוסה כל הסאגה המשפחתית של "מחלת האבנים" - התחתנה רק בגיל 33;ולא שחסרו לה מחזרים, אבל הם היו נמלטים עד מהרה, ובכפר שלה, באי סרדיניה, נפוצו שמועות שהיא שולחת להם שירי אהבה לוהטים, הרומזים גם לדברים מלוכלכים, ושהיא משוגעת. הבעל שאיתו חיתנו אותה ב-1943 היה פליט שנמלט לכפר שלה חסר-כל מקליארי (העיר הראשית של סרדינ
בתו של טייס קרב שנהרג מגיעה לטיפול פסיכולוגי ערב חתונתה. היא חוששת שתאבד את התשוקה לבעלה. חלום שחלמה הוא הרמז היחיד לפתרון. נערה בת טובים עובדת בלילות כחשפנית. היא פונה לטיפול פסיכולוגי, אך מתקשה לחשוף בו את נפשה. מנתח לב עלול לאבד את הקריירה שלו בגלל סיוטים שמקורם במלחמת לבנון. מנהלת מצליחה שיש לה הכול מעוניינת לקבל תרופה שת
"משהו לספר לך" מתחקה אחר גורלו של פסיכואנליטיקן מצליח, שמהרהר בימי התבגרותו בשנות השבעים בפרברים, באהבתו הראשונה שממשיכה לרדוף אותו, ובמעשה אלימות אכזרי שממנו אינו מסוגל להתנתק. המאורעות של אותן שנים מעמידים רקע עסיסי לדרמה שמתפתחת שלושים שנה אחר כך, כשהדמויות מתמודדות עם פלישתו של גיל העמידה בעוד הטראומות של נעוריהן טרם באו על
"מתיה חשב שהוא ואליצ´ה כאלה, שני מספרים ראשוניים תאומים, בודדים ואבודים, קרובים, אבל לא מספיק כדי לגעת ממש." מתיה ואליצ´ה, גיבוריו של רומן הביכורים הזה מאת פאולו ג´ורדנו, הם שתי נפשות פצועות, הנושאות את זכרת של אירועים קשים בעברן. בין השניים נרקם עוד בנעוריהם סיפור אהבה לא שגרתי. אולם חוסר יכולתה של הסביבה להבין אותם ותחושת הזרות ה
שייקה דן - איש שהיה לאגדה בתעוזתו, בתושייתו ובהישגיו, שהם חלק בלתי-נפרד מתולדות המדינה. פרקי-חיים: עלייה, קיבוץ, התנדבות, צניחה מאחורי קווי-האויב, הצלת יהודים, בן-ערובה, עסקי נשק, תחמושת ודלק. זירות הפעולה: סופיה, בוקרשט, פראג, בלגרד, בודפשט, וינה, פאריס, וושינגטון, מוסקבה. "אני בין הבודדים היודע את האמת שאתה עשית הכל כדי להסתירה, גם אם נ
זוכה פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2002. נערה מתאהבת בגבר צעיר ומקדישה לו את כל חייה, תוך שהיא הודפת כל הסבר רציונלי להתמכרותה לאהבה. האם אישה כזו היא תלותית וילדותית, או אולי שבויה בקסם מסתורי, שרק היא עצמה יכולה להבין? "שאהבה נפשי" הוא מסע לתוך מחלת האהבה, והתרסה ספרותית מופתית, כואבת ושנונה כנגד הניסיונות המודרניים לפ
"אני עוצמת את עיני ומדמה את נגיעת ידה המרגיעה של אמי על מצחי מרחיקה את משקעי חלומות הבלהות של הילדוּת. אצבעותיה נעות על מצחי בתנועות שיוצרות אותיות ומילות תפילה שאני לא מבינה ושמעולם לא רציתי להבין, ובתוך כך לוחש פיה דברים כליווי כמעט אילם. עתה, כשאני מתעוררת מהסיוט שהיה לשגרה - שטופת זיעה, מתנשמת בכבדות ומשלימה עם נדודי השינה שיבו
בפעם הראשונה זה קרה לרוז כשהיא בת תשע בדיוק. אמא אופה לכבודה עוגת יום הולדת, עוגת לימון, וכשרוז אוכלת ממנה מתרחש דבר פלאי: לא רק טעמה של העוגה הטרייה ממלא את פיה, אלא שהיא גם מסוגלת לטעום בכל נגיסה את רגשותיה הכמוסים ביותר של אמה. זוהי חוויה שממלאת אותה פחד גדול משום שטעמה של אמה – אישה שנראית שמחה, אנרגטית ומאושרת – הוא טעם של עצב, י


©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ