בשעות הרות-גורל – הנחשב בין הטובים שבספריו – שב סטפן צוויג לתחום הביוגרפיה ההיסטורית, שהנחיל לו שם עולם. במסות קטנות ושנונות הוא מספר על נקודות מיפנה בתולדות האנושות ועל הדמויות שמאחוריהן. בשעות הרות-גורל אלה פועלים אנשים, חלקם גדולי עולם, בשליחות הציבור ובשליחות עצמם; מופעלים על ידי ההיסטוריה – ומפעילים אותה.
במסכת זו של מיני
עזאזל מציג לעולם את מי שכבר זכה לכינוי "ג'יימס בונד של המאה ה-19": זהו אראסט פנדורין, גיבור הסידרה הבלשית של בוריס אקונין, שהיתה לרב-מכר בינלאומי. פנדורין, פקיד רישום זוטר, משועמם מעבודתו המייגעת במחלקת הבילוש של משטרת מוסקבה ומתחיל לחקור התאבדות תמוהה של סטודנט צעיר ועשיר. השנה היא 1876. זה עתה ראה אור ספרו של דוסטויבסקי יומנו של סופר
זה קרוב לאלפיים שנה שאישיותו של יוסף בן מתתיהו הכהן, יוספוס פלוויוס, משמשת נושא לויכוחים סוערים - האם היה האיש בוגד בעמו ורך - לבב ? או, להפך, אוהב - עמו היה, איש תבונות ומדינאי גדול, אשר ביקש מתוך ראיית הנולד ובאומץ - רוח להציל את עמו מכליון חרוץ ? תהיה אשר תהיה דעתנו על פלוויוס האדם, אין ספק שספרו הגדול "מלחמת היהודים עם הרומאים" היא
"כל הדתות משמיצות את השטן... אבל לעולם איננו שומעים את הצד שלו" (מ. טוויין)
מה קורה כשהשטן מגיע לכפר באוסטריה, מתחבר עם שלושה מילדי המקום, וממחיש להם כי ההבחנה בין טוב ורע ויכולת הבחירה של האדם הן הבל הבלים? שלשלת האירועים הפנטסטיים מוכיחה שוב ושוב את טענת השטן בדבר נחיתות המין האנושי. מארק טויין מפליא לבנות תמונה של מקום נידח באירו
פצפונת, ששמה האמיתי הוא לואיזה, היא ילדה שובבה ומלאת-דימיון שחיה עם אביה העסוק, אמה האדישה, שתי משרתות וכלב, בבית עצום בגודלו אך מעט משעמם...
יש לה רעיונות שונים ומשונים וכך היא מסתובבת לה ברחובות ברלין עם הכלב פיפקה, אנטון, הוא ילד עני המטפל באימו החולה, מכבס, מגהץ ואף מבשל, אך הוא עדיין ילד.
יחד הם עוברים הרפתקאות מוזרות. מנוקד.
מהד
ספרו זה של גרסיה מארקס נכתב בז'אנר שונה מכל ספריו האחרים. לכאורה, ספר מתח מובהק, שבמרכז עלילתו פרשת רצח. ואולם פרט חשוב אחד בו אינו אופייני כלל לספרי מתח: סופו ידוע למן המשפט הראשון. האחים ויקאריו מספרים על כוונתם לרצוח את סנטיאגו עד שלבסו נודעת השמועה בעיירה כולה. ואף על פי כן עם שחר האיש נרצח למוות בפתח ביתו. הרצח היה איפוא כה צפוי
גבעת ווטרשיפ מספר את סיפורם של לוז וחמישון, שני ארנבונים אחים, החיים יחד בארנבייה שלווה על צלע גבעה. יום אחד חש חמישון, הניחן בחוש נבואי, שמשהו רע עומד להתרחש. הוא מזהיר את מנהיג הארנבייה אך נתקל באדישות ולגלוג. לוז מחליט לאסוף קבוצת ארנבונים, ותחת הנהגתו הם יוצאים לחפש מקום מגורים חדש ובטוח יותר. בין הארנבונים בחבורה האמיצה נמצאים
מעריציו הרבים של המשפט האחרון של פרמה יודעים: סיימון סינג קיים במלואה את ההבטחה, להובילם אל מסע מרתק מאין כמוהו, מסע מתמטי ואנושי. סודות ההצפנה הוא רב-המכר הבינלאומי השני של סינג, והוא טומן בכל אחד מפרקיו המגוונים מסע מרתק לא פחות. וזהו מסע שלא נגמר - אנחנו בעיצומו. סודות ההצפנה מספר את עלילות המאבק המתמשך - המלחמה! - בין המצפינים ו
"האם האח הגדול קיים?"
"ודאי שהוא קיים. המפלגה קיימת. האח הגדול הוא התגלמות המפלגה."
"האם הוא קיים באותו מובן שאני קיים?"
"אתה לא קיים."
1984, הרומן הדיסטופי הנודע ביותר בספרות העולם ועדיין המפתיע בחיותו ובאקטואליות שלו, ראה אור לראשונה ב־1949. ג'ורג' אורוול חוזה בו חזות דמיונית קשה על דמותו החברתית והפוליטית של העולם בעתיד, עולם השרוי במל
מארק טוויין (1910-1835), מן היוצרים המלבבים בתולדות הספרות האמריקנית, מגלה כבר כאן, בספר מוקדם זה, את ניצוצות הכישרון שהקנה לו תהילת עולם. הסופר וההומוריסט הנודע, נער השעשועים של המערב הפרוע, מנפץ בו את הפרות הקדושות של העולם הישן בעט מושחז, בשנינות לגלגנית, בצחוק סלחני.
ביוני 1867 יצא מארק טוויין לשיט ארוך מניו יורק לים התיכון על סי
סיפור הבריאה הינו אחד מהסיפורים האנושיים הידועים ביותר, אבל רק מעט ידוע לנו על חייהם וניסיון חייהם של אדם וחוה בגן העדן (למעט האפיזודה האומללה בה היה מעורב הנחש). בספר היומן של אדם וחוה יוצר מרק טווין את זיכרון אותם ימים ראשונים בגן העדן שבו לא שררה עדיין המלחמה בין המינים. אדם נהנה מחברת עצמו, ואינו מוכן כיאות להופעתה של חוה - נקב
ביצירתו הגדולה האחרונה של מארק טוויין "וילסון ראש כרוב", סאטירה שנונה ונוגעת ללב, יש מזיגה של הומור שובבני וביקורת חברתית נוקבת, אך יותר מכל, זהו מסמך אנושי ומרגש של יוצר אוהב אדם. מה קורה כשעורך דין צעיר מהחוף המזרחי מגיע ב - 1830 לעיירה קטנה בדרום ארה"ב, זורק הערה תמוהה ביומו הראשון שם, ונחשב במשך עשרים שנה לשוטה הכפר החביב? דייב ו
"גיליתי הוכחה באמת נפלאה, שהשוליים האלה צרים מלהכיל." כך כתב המתמטיקאי הגאון פייר דה פרמה במאה השבע עשרה.
ומי שיער שיעבור זמן כה רב-358 שנים!- עד שיתברר" אכן. ישנה הוכחה! וההוכחה של המשפט האחרון של פרמה מדהימה את העולם המתמטי של ימינו אנו.
מתמטיקאים התאבדו, חובבנים יצאו מדעתם, מקצוענים איבדו את הקריירה בתוך הבוץ הזה.ואולי אין פתרון?
פעם בדור מופיע ספר המשנה את חייהם של קוראיו. האלכימאי הוא ספר כזה, אולי בשל המשמעות האוניברסלית שלו: אדם נוטש את אורח חייו ויוצא להגשים חלום. בסיומו של מסע ארוך ורב השראה הוא מגלה אמיתות מופלאות, על החוכמה שבהקשבה לרחשי לבנו, על היכולת לזהות אותות הנקרים לנו במסלול חיינו, על חשיבותה של התבוננות בעצמנו, ומעל הכול - על הצורך ללכת בעקב
כרך זה כולל את הסיפורים ``עד הנה``, ``עם כניסת היום``, ``תהלה``, ``לילה מן הלילות``, ``שבועת אמונים``, ``ותרב חכמת שלמה``, ``המלבוש``, ``פרנהיים``, ``אבי השור`` ו``עידו ועינם``. הסיפור ``עד הנה`` מתאר את שיטוטיו חסרי הפשר של המספר בעריה של גרמניה, כשהתערערות סדרי חייו, כמו גם המראות והאנשים שהוא פוגש, הם עדות לתהליך התפוררותה של הרקמה החברתית של גרמניה ב
קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו.
קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה.
מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו
אבא ארך רגליים הוא אחד הספרים הקלאסיים האהובים ביותר של כל הזמנים.
זהו סיפורה של ג'ודי, נערה יתומה שילדותה עוברת עליה בבית יתומים, ונדבן מסתורי שולח אותה לקולג' בשני תנאים: שהיא תכתוב לו מכתבים, ושזהותו לא תתגלה.
המכתבים הנפלאים של הנערה המגלה את העולם לראשונה בגיל 18 - הם ליבו של הספר המקסים הזה, הם מגלים נערה נבונה, מלאת הומור ו
'דון קיחוטה', הספר שרק התנ"ך מתחרה בו במספר תרגומיו, נחשב לרומאן המודרני הראשון, ובעיני רבים גם לגדול שבכולם.
בעברית לא שפר גורלה של אבן - פינה זו של התרבות העולמית; תרגומו המפורסם של ביאליק הוא רק עיבוד מקוצר.
עתה תורגם הספר במלואו, על שני חלקיו, ב"ספריה החדשה".
טירופו של דון קיחוטה נעוץ בפריצת הגבול שבין הספרות לבין ה"מציאות": האיש
ז`ן - באטיסט גרנוי נולד בפריס של המאה ה18 - בשוק המצחין של העיר, בתוך באשת הדגים, הגוויות והביוב. אמו השליכה אותו כבר בלידתו אך בכי הרך שלח אותה לגליוטינה.
התינוק אשר נותר בחיים נולד נטול כל מריח גוף.
ככל שגדל הילד, כך התחדד חוש הריח שלו, בעזרתו ידע לאתר חפצים, לזהות בני אדם, להכיר מקומות, להבחין בזיוף. אך הוא חיפש את ריח הריחות, את הרי