מדף הספרים של צביה - הספרים שדירגה

פאניה סילס לא ידעה כי היא פמיניסטית וכי היא נמנית עם אנשי העלייה הראשונה. היא נמלטה מפוגרום ברוסיה והגיעה לגליל העליון. בגיא אוני, ראש פינה של היום (שהשנה - 1982 - מלאו מאה שנים להיווסדה) היא מכה שורשים. פאניה היא מאותן נשים - נפילות ששמן נפקד מספרי ההיסטוריה, כי ברשימות האיכרים הגואלים את אדמת הארץ מופיעים בדרך כלל שמות גברים בלבד...

יהושע בר-יוסף, יליד הארץ, דור חמישי. סיפוריו הראשונים מהווי הישוב הישן בירושלים זכו לחוג קוראים רחב.הטרילוגיה "עיר קסומה" ראתה אור במהדורות אחדות והוכתרה בפרס אוסישקין. ב"עיר קסומה` מעלה יהושע בר-יוסף קורותיה של משפחה - מראשית המאה התשע עשרה ועד מלחמת העולם הראשונה. רומן מרתק בשלל דמויותיו המעלה לנגד עיניו של הקורא את הישוב הישן ב

מכונית נתקעת לפני רמזור שהתחלף לירוק. הנהג צועק משהו. מסתבר שהתעוור פתאום. אין זה עיוורון שחור; הוא רואה הכל לבן, כאילו נפל לתוך ים של חלב. מישהו מתנדב להסיע אותו הביתה. כשאשתו חוזרת, היא לוקחת אותו לרופא - עיניים, אבל עליהם לנסוע במונית, כי המתנדב טוב - הלב גנב את מכוניתם. בחדר - ההמתנה של הרופא נמצאים זקן עם רטייה על עינו, ילד פוזל,

אשה צעירה פוגשת גבר נשוי שגילו כפול מגילה. בהתחלה אינה אוהבת אותו. אחר - כך היא אוהב יותר מדי. הם נוסעים, הם חוזרים, הם נפרדים. היא אינה יכולה לשכוח אותו.`` כך מסכמת את העלילה ריבי, הגיבורה, וכל זה מתרחש במקביל לגסיסת אמה מסרטן, שתחילה מביא להחלפת עינה המרהיבה בעין מלאכותית, ובהמשך להתנפחות ביטנה כבהריון; וברקע מתפוררת חנות ספרים יוצא

רומן מופת של אחד מטובי מספריה של צרפת שהוכתר בפרס נובל. סיפור רב מתח על מגפה המשותללת בעיר אוראן ועושה שמות בהמוניה הנכנעים לגורלם ועל קומץ עקשנים העומדים על נפשם ומנסים להילחם בנגע. בתיאור המגפה, אשר ניתן לפרשה כביטוי אליגורי לפגעי החברה והתקופה, נרמז ה"אני מאמין" של סופר-לוחם, מאנשי המוסר הדגולים בדורנו.

ספרה של לנה קיכלר, שהיה לנכסי-צאן-ברזל של ספרות השואה; המפורסם מבין ספרי הטרילוגיה מאה ילדים שלי, שהקנה למחברת מוניטין עולמיים. פרשה מופלאה מימי השואה המביאה את סיפור נדודיה, התחמקויותיה מידי הגסטפו ומאבקה העיקש לחיים של צעירה יהודייה בפולין הכבושה. המחברת, שהייתה "אם" למאה ילדים, שרידי גטאות ומנזרים, הקדישה את חייה להצלתם. חודש

האליפים הם תלמידי השנה הראשונה בבית הספר התיכון החקלאי גנות. לטענת המנהלת עדיין לא היה בגנות מחזור כה תוסס ומרדן כאליפים שלנו. בטיחים וג`מילים מסתכלים עליהם מגבוה. דלידים עושים להם צרות ללא סוף, אך האליפים אינם מתרשמים. במשך השנה מתפתחת בהם גאוות-כיתה ו"אחוות-לוחמים", החיים המשותפים (בפנימיה, בכיתה, בעבודה) והחוויות המשותפות (בטיו

"ומה יש בחבילה - יודע אתה"? "כלי זכוכית" ניחש אורי "זכוכית? יפה אמרת. בוא ואראה לך טיבה של אותה זכוכית" ושומסקי פתח את החבילה. היו בה שלושה רימונים, שני אקדחים וכדורים לאין ספור. כך, מבלי משים, הוכנס אורי לסוד ה"הגנה". ובימים שלאחר מכן: לבטי התבגרות, תעלולי - נערות, ידידות, אהבה, וכמובן, גם פעילות מחתרתית עניפה, לעתים מסוכנת. זהו רומן לבני

"המאהב" הוא הרומן הראשון שכתב אברהם ב.יהושע, ומיד עם פרסומו ב - 1977 הפך לאחד הרומנים האהובים והנקראים ביותר בספרות הישראליית. הוא תורגם ל - 23 שפות, עובד להצגה בתיאטרון חיפה, ופעמיים עובד לסרט באורך מלא בארץ ובאירופה. שש נפשות מצאו מחבר, ובמונולוגים שתי וערב הן מספרות על עצמן בישראל של תקופת מלחמת יום הכיפורים ואחריה. מן הביקורת: ``...מע

המספר הוא ילד ערבי בביתה של זונה לשעבר שמתפרנסת מטיפול בילדיהן של חברות למקצוע; והסיפור מצייר את דמותה המרשימה של אישה זו – יהודייה, שנולדה בפולין, הגיעה לצרפת וחייתה את אימי השואה – ואת ההווי הססגוני של רובע בלוויל בפריס המאוכלס ברובו במהגרים ערבים, יהודים ושחורים.   ספר מיוחד במינו, עצוב ומצחיק ומרתק, שזכה בפרס גונקור לשנת 1975

אחרי לילה פרוע של שתייה מתעוררת סינתיה ביג בת ה-14 עם כאב ראש נוראי. בליל אמש היא רבה עם אביה, והיא חוששת שזה מה שמחכה לה גם היום. אולם הבית דומם לגמרי. הוריה ואחיה אינם נמצאים בשום מקום. גם מכוניותיהם נעלמו. סינתיה תוהה אם הוריה החליטו להעניש אותה בגלל התנהגותה הסוררת, וממשיכה לחפש אחריהם. לאחר כמה ימים, כשאנשי המשטרה המקומית מ

המלחמה הסתיימה וברודק, שנחשב למת, חוזר לחיק אהובתו ואל כפרו הקטן והנידח המתכרבל בנוף רוגע. שמו שנחקק על מצבת אבן לציון הנופלים במלחמה נמחק, והוא שב לחבר דוחות על מצב הצמחייה וחיות הבר באזור עבור ההנהלה שלו, שספק אם בכלל מייחסת חשיבות כלשהי לעבודתו. לאותו הכפר מגיע אדם זר בעל גינונים, מלווה בסוסה אדמדמה המכונה 'העלמה יוליה' וחמור הע

רומן אהבה והרפתקאות זה, על תלמיד חכם יהודי הנשבה בימי גזירות ת"ח ונמכר לעבד לאיכר פולני, מצוין בסגולות - הסיפור ובקסם הפולקלור שהקנו למספר האידי יצחק בשביס - זינגר שם בין - לאומי. פרשת האהבה האסורה, המלווה נפתולי - נפש, שבין העבד היהודי ובין בת אדוניו הנוצריה, משולבת בתיאורי ההוי הססגוני של היהודים והפולנים במאה הי"ז. יצחק בשביס - זינ

הסיפור המפורסם על התאומות אורה ולי שלא ידעו אחת על קיומה של השנייה, עד אשר קייטנת קיץ הפגישה ביניהן. בין השתיים נרקמה מערכת יחסים מיוחדת במינה ומטרה אחת להן: לאחד מחדש את המשפחה. הסופר והעיתונאי אריך קסטנר נולד בעשרים ושלושה בפברואר 1899 בעיר דרזדן שבגרמניה. אימו, אידה, בת הקצב אוגוסטין, היתה נשואה לאמיל קסטנר, מעבד עורות, שאימץ את

נער בן שש-עשרה ואם לשניים, שלכאורה אין קשר ביניהם, נעלמים מביתם מבלי להותיר זכר. גופה מרוטשת מתגלה בפח אשפה ברובע זונות נודע לשמצה. אימייל על מסיבת סמים מוביל לכתובת הלא נכונה. ילד שזקוק להשתלת כליה פותח תיבת פנדורה משפחתית, שהיא חבית נפץ של ממש. הורים מודאגים מרגלים אחר פעילות המחשב האינטימית של בנם המתבגר, שחברו הטוב ביותר התאבד

"אנשים זרים שאני בכלל לא מכיר ממקומות אחרים וגם פה מהעיר הייתי רוצה שידעו כולם שיש ילד אחד בעולם. והילד הזה הוא אני." יהודה אטלס בסגנונו המיוחד המשלב הומור עם הבנה נדירה ללב הילדים, מתאר בשירים וחרוזים מצבים שגרתיים בראייה ייחודית.

סיפורו המהמם של הילד בן השש, הנותר לבדו בעולם הפראי והאלים של מלחמת העולם השניה. הילד, יתום הנרדף על ידי הנאצים והאכרים הפולניים האנטישמיים, מטלטל ביערות פולין וחווה על בשרו אימים וסיוטים מחרידים שהקורא יתקשה לעכל. גיבור הספר, הנחשב בעיני האכרים - בגלל חזותו - לצועני, בא לתאר ללא כחל ושרק את אשר עבר על מאות אלפי ילדים יהודים, בגיהנו

סיפורו הקסום של נער תמים המטייל בין הכוכבים השונים ונישא על כנפי הדמיון שבה את לב העולם כולו וזכה לאין ספור תרגומים. האיורים הנפלאים, הפשטות שמאחוריה מסתתרות תובנות עמוקות, גורמים לקוראים בני כל הגילים למצא את עצמם בסיפור - כאילו - ילדים זה.

"אני רוצה לספר על חיי כפי שהללו התנהלו דרך מה שקרוי טוב וכן דרך מה שקרוי רע, דרך האהבה, הבדידות, הזעם, החן, החטא, המחשבה, האושר והייסורים... ואני אנסה לכתוב עליהם באמנות החרון ורגשת - הלב, הדמעות והבדיחה, הגעגועים והבעתה..." "החיים כמשל" הנו ספר מיוחד במינו, אשר אין לו אח ודוגמה בספרות העברית, ואשר אופיו וסגנונו מייחדים אותו (כפי שעמדו