תירוצים, מוצלחים ככל שיהיו, הם האויב הגדול ביותר של דיאטת הרזיה ואורח חיים בריא.
הספר 365 יום בלי תירוצים מוליך אתכם לאורך עונות השנה, בעבודה, בחגים ובחופשה, בסופי שבוע, בטיולים, בשבתות ועם הילדים ומנחה אתכם איך לאכול נכון.
בכל פרק מפרקי הספר:
תלמדו מה קורה בגופכם
תבינו איך לשלב דיאטת הרזיה בשגרת חייכם
תכירו תוספי מזון
שלושה צעירים הרוסים מבתים טובים, או להפך, עובדים בעיתון יומי לא נפוץ, מעשנים יותר מדי, מתאהבים בכל האובייקטים לא נכונים, ומשננים את המוטו "כשנגיע לגשר נקפוץ ממנו".
אלי הוא כוכב המקומון הדרומי "חצוצרת הנגב", אריס היא אלופת הארץ באהבות למרחקים קצרים.
ואילו עופר נשאר לבד על הגג, עם 1/2 תאווה ביד.
האם ומתי יאבד שותפם האהוב לדירה הכי גב
העיר היא דמשק, והשנה היא 1840. פגישה לילית סוערת בין הנזיר האיטלקי תומאסו לבין אצלאן פרחי, נער יהודי ממשפחת סוחרים עשירה, מסתיימת במוות לא צפוי ומובילה לעלילה נוראה, שבה מואשמים יהודי העיר ברצח הנזיר על - מנת להשתמש בדמו לאפיית מצות הפסח. בעברית סוחפת, מפליאה בעושרה ובגמישותה, פורש מות הנזיר גירסה בדיונית לפרשה ההיסטורית הידועה בשם "
מומיק, הילד שגידל במרתף ביתו את החיה הנאצית כדי להכירה ולאלף אותה; אנשל וסרמן - שחרזאדה - סופר הילדים היהודי הזקן, שטווה את מפקד מחנה ההשמדה הנאצי לתוך אגדותיו, כשהוא ממשיך לספר גם אחרי שהרגוהו וקונה בסיפורו שוב ושוב את מותו; קאזיק, התינוק הזקן שכל חייו, מלידה עד מוות, הם מסע חיים מזורז של 24 שעות; ברונו שולץ, הסופר היהודי פולני, שלא מ
סיפור מרוכז ומעורר מחשבה. מה מקומו של היחיד, התובע צדק אישי, בקרב עם היוצא ממצרים וחוזר לארץ אבות, עם שכולו חזון ונסים?
"שונא הנסים" הוא מעין מינאטורה היסטורית מתקופת הנדודים במדבר סיני והתהוות המונותיאיזם מנקודת-מבטו של אדם בשולי המחנה.
גבר רואה אשה לא מוכרת לו, מחבקת את עצמה בתוך קבוצת אנשים, מבדילה את עצמה מהם. היא נוגעת ללבו (מדוע?). הוא כותב לה מכתב ומציע לה קשר עמוק, חופשי, עירום מכל קליפות היומיום, לצד המשך חייהם כל - אחד עם בן - זוגו וילדו, אבל הוא עומד על כך שהקשר יתקיים אך ורק באמצעות מילים כתובות. פנייתו, הנואשת - כמעט, נוקבת אותה באופן שאינו מוכר לה (למה?). היא נע
אף כי כל אחת משלוש הנובלות הנודעות של שולמית הראבן עומדת בפני עצמה, הן מהוות רצף כרונולוגי ובעיקר רצף רגשי, סגנוכי וספרותי. הראשונה מתרחשת בתקופת הנדודים במדבר, השנייה בימי ראשית ההתנחלות בארץ והאחרונה בראשית תקופת השופטים. ועם זאת, העלילה נוגעת בשורשיה החשופים של ההוויה יה האנושית בכל תקופה שהיא בשלוש הנובלות, הכתובות באיפוק וב
טוני מוריסון, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1993, נמנית היום עם השורה הראשונה של הסופרים האמריקניים. על הרומאן 'חמדת', שזכה בפרס פוליצר היוקרתי לסיפורת (1988), כתבו שהוא "המעולה ביצירותיה של טוני מוריסון, שיותר מכל דבר אחר שכתבה מבליט את כישרונה הענק והכמעט-מפחיד"... "סיפור מהפנט, ברוטאלי בכוחו... קיראו אותו ותרעדו"... "מלא פלאים... ספר לשקוע בו, לק
פתאום, באמצע אביב נוכרי יפהפה, איש צעיר מוצא את עצמו בפני פרדה מאהבה גדולה, "אהבה של פעם בחיים". בחיפוש אחרי האהוב שנעלם הוא יוצא אל הבלתי - נודע, ומגיע לארץ ענייה ומשוסעת, צמאה גם היא להתחלה חדשה. בתוך נופי העליבות והתמימות נפרשים לפני הקורא ניחוחות מטבח וילדות, כישוף וארוטיקה חריפה, הדי הקריסה הישראלית ומפגשים מרגשים עם דמויות ססג
'גן - עדן' הוא הרומאן השביעי של טוני מוריסון, והראשון שכתבה אחרי שזכתה בפרס נובל לספרות. מסעיר ומטלטל כמיטב כתיבתה בעבר - זהו הרחב והשאפתני בין הרומאנים של מוריסון עד כה. חמש - עשרה משפחות של שחורים - הגברים רובם חיילים משוחררים ממלחמת - העולם השנייה - עזבו את העיירה הייבן שייסדו אבותיהם, והקימו עיירה חדשה, רובי - עיירה שחורה מושלמ
"מישהו לרוץ איתו" הוא סיפור מתח, וחיפוש ואהבה.
אסף, נער ביישן וגמלוני בן שש עשרה, נעקר משגרת יומו כשהוא נשלח למשימה חסרת סיכוי:
לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט ברחובות ירושלים - והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר.
כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו, כמו בפאזל, סיפור מופלא השואב אותו לתוכו - סיפורה
"הוא הגיע אלינו דרך מודעה בעיתון שפירסמתי ברוב ייאושי. היא נפתחה בנוסח מפתה במיוחד לאותם ימים: 'שתי גברות אמריקאיות חפצות לשכור לעבודה...'" שורות אלה מתוך "ספר הבישול של אליס ב"טוקלס" הן ההשראה לכתיבתו של ספר זה.
פריז, 1934. לאחר חמש שנים שבהן שימש טבח בדירה המפורסמת ברו דה פלר 27 מתלווה בִּין, השף הוויטנאמי, לגבירותיו – גרטרוד סטיין ו
מַרְגָּלִית הָיְתָה פָּרָה רְגִילָה.
פָּרָה שֶׁלֹּא יוֹדַעַת לִרְכֹּב עַל אוֹפַנַּיִם,
פָּרָה שֶׁלֹּא יוֹדַעַת לַעֲשׂוֹת עֲמִידַת יָדַיִם.
עַד שֶׁבֹּקֶר בָּהִיר אֶחָד הַבִּלְתִּי יֵאָמֵן קָרָה...
מַרְגָּלִית הֵטִילָה בֵּיצָה!
אַךְ מִי מִסְתַּתֵּר בְּתוֹךְ הֵַקְּלִפָּה?
כָּל דָּרֵי הַחַוָּה רוֹעֲשִׁים נִרְגָּ
"צריך לנסות לכתוב כמה מילים קטנות, כדי שהשכל יישאר בראש וכדי לא להשתגע... אלה לא חיים לגבר. אדם צריך אדם, ומישהו שאפשר לדבר איתו." על רקע המציאוּת המסוכסכת באסטוניה מביאה סוֹפִי אוֹקְסָנֶן את
סיפורן של שתי נשים בנות דור שונה: אָלִידֶה טְרוּ, קשישה כפרית נמרצת שידיה מוכתמות בפשעים מהתקופה הסובייטית, וזָארָה — קורבן לסחר נשים המצליח
אורה, שבנה החייל יוצא למבצע צבאי גדול, בורחת מביתה כדי לא להתענות בציפייה לבשורה הרעה, שאין לה ספק כי תגיע; כסרבנית-בשורה אולי בכלל תוכל למנוע אותה ולהציל את בנה. בדרכה אל הגליל היא כמעט חוטפת את אברם, אהוב נעוריה, ובמשך ימים ולילות היא נודדת אתו על-פני הארץ, ברגל, ועושה את הדבר היחיד שיש ביכולתה לעשות כדי לגונן על בנה ולתת לו כוח: היא
"יום שלישי, שמונה במאי 1945, וּוֵרָה, אמא שלנו [...] עומדת לצאת לחגוג את השלום, את הניצחון, היא תחגוג הכול, את החיים, את האביב [...] היא פשוט מלאה כולה שמחה גדולה ומשונה, שאינה דומה לשום דבר שחשה או הכירה בעבר. כי עכשיו היא חדשה. חמש שנים נמשכה המלחמה, ובקיץ ימלאו לה עשרים, ועכשיו, בדיוק עכשיו, חייה מתחילים."
חצי אח הוא רומן אפי סוחף, המגולל את
על גמדה המחליטה יום אחד להינתק מהקרקע ולעוף באוויר.
על נגן פיקולו ערום וגבוה במיוחד.
על זוג זקנים הנכלאים במעבה האדמה.
על שני נערי מדבר ההופכים למנהלי חברה חובקת עולם....
מיקי בן-כנען ידועה כאמנית וכמעצבת תפאורות ותלבושות לתיאטרון. עבודותיה מוצגות על מיטב הבמות בישראל.
זוהי אגדה פוסט-פוסט-מודרניסטית למבוגרים, הממריאה מעל הע
"ספר שכולו אהבת ספרים וספרות." ניו יורק טיימס
הנובלה המדויקת של אלן בנט נפתחת במפגש מקרי בחצר הארמון בין המלכה לקרון הספרייה הניידת. המלכה - שמעולם לא קראה ספרים, כי הרי אין בקריאה משום עשייה - שואלת מהספרן ספר אקראי. ומכיוון שכל דבר שמתחילים יש לסיים - כך הרי חונכה - היא קוראת את הספר, ושבוע לאחר מכן שמה את פעמיה על מנת להחזירו. במפג