אף כי כל אחת משלוש הנובלות הנודעות של שולמית הראבן עומדת בפני עצמה, הן מהוות רצף כרונולוגי ובעיקר רצף רגשי, סגנוכי וספרותי. הראשונה מתרחשת בתקופת הנדודים במדבר, השנייה בימי ראשית ההתנחלות בארץ והאחרונה בראשית תקופת השופטים. ועם זאת, העלילה נוגעת בשורשיה החשופים של ההוויה יה האנושית בכל תקופה שהיא בשלוש הנובלות, הכתובות באיפוק ובצמצום, זור זורם מתח תת קרקעי עז ומרגש, המתגלה במלואו עם כינוסן של השלוש בכרך אחד.

"את צמאון צריך לקרוא מתוך שהוגים בכתוב ושבים אליו פעם אחר פעם... סיפור לידתה של התרבות העברית הוא סיפורה של ילדות קשה והתבגרות פראית, ועוד לא מצאתי מי שידע לספרו כמו שולמית הראבן..."
(Ynet 27.11.2003 ,אריאנה מלמד)

"סיפורים אפוקריפים במיטבם, בוהקים באיכות על זמנית..."
(פבלישריס וויקלי)

"את הצלחתו של צמאון יש לייחס לכתיבתה עזת הביטוי והעסיסית של הסופרת..."
(ניו יורק טיימס)

הטרילוגיה צמאון פורסמה לראשונה בשנת 1996 ותורגמה לאנגלית, צרפתית, איטלקית, הולנדית וערבית.

שולמית הראבן

שולמית הראבן (2003-1930), סופרת, מתרגמת, עורכת ומסאית ישראלית. נולדה בוורשה כבת למשפחה ציונית, עלתה לארץ ישראל עם הוריה בשנת 1940 והתחנכה בירושלים. בת 17 הצטרפה לארגון "ההגנה" ושירתה כחובשת קרבית במלחמת העצמאות במסגרת הקרבות על ירושלים. נמנתה עם מקימי גלי צה"ל, ופתחה את שידורי התחנה ב-19... המשך לקרוא

שם הספר
הבלון שהלך למקום אחר
עיר ימים רבים (מחודש) - ספריה לעם #177
אני אוהב להריח
שונא הנסים (הניסים)
משיח או כנסת מסות ומאמרים