מדף הספרים של רונית - הספרים שדירגה

נונו הוא בנו של איש משטרה בכיר. אמו מתה כשהיה תינוק, והנפש הקרובה אליו ביותר היא גבי, מזכירתו של אביו. בתחילת הסיפור הוא עולה על הרכבת בירושלים ונוסע לביקור משפחתי בחיפה. הוא לא יגיע לשם. במקום זה הוא יקלע ל"חטיפה" ולמסע של פשעים קטנים וגדולים, מטורפים ואביריים, בעוד הוא נמלט מן המשטרה המחפשת אחריו. במהלך המאורעות המתעתעים נחש

“אני כותבת מפני שאנשים שאהבתי כבר מתו“ - כך נפתח מיכאל שלי, מפסגות הספרות העברית החדשה. חנה גונן, גיבורה בלתי נשכחת, מספרת את סיפור אהבתה האוזלת לבעלה מיכאל בעודה שוקעת יותר ויותר בתוך עולמה הפנימי, עולם של נסיכה שבויה המתגעגעת למרחקים שנבצרו ממנה. מיכאל שלי הוא רומן נדיר ורב-עוצמה המסמן את יצירתו המוקדמת של עמוס עוז ואת גדולתו

במדריך למשתמשים במוח מסביר ד"ר ג`ון רייטי בצורה משכנעת ומאירת עיניים מבנה המוח ואת הכימיה שלו; איך המערכות שלו מעצבות את התפיסות שלנו, את הרגשות, הפעולות והתגובות; כיצד הידע הזה מאפשר לנו להבין ולשפר אותם, וכיצד המוח מגיב להנחיות שהוא מקבל

ספור נוגע ללב על ילדה שנשארה לבדה בפריס הגדולה, לאחר שאמה יצאה לקבל עבודה בעיר אחרת, רחוקה. האם ובתה קוו, כי הפרידה ביניהן תארך רק שנים - שלושה ימים, אך עברו ימים רבים והאם לא חזרה. במקום לעודד את הילדה בת העשר, שנשארה בודדה וכמעט בלי פרוטה, מציקות לה השכנות הרעות, יורדות לחייה ורוצות לגזול ממנה את חדרה הקטן בקומה העליונה של בית הדירו

אינני סובל מצניעות מופרזת, אבל לא הייתי טורח על הספר הזה אילולא התרשמתי כל כך מלווייתי. היא היתה ללא ספק הצלחה מסחררת. ראש הממשלה בכה על קברי, מאות אנשים הצטופפו במעברים, וכמובן שהצלחתי לעורר שערורייה אחת אחרונה בכך שלראשונה בתולדות המדינה נקבר אדם קבורה חילונית בבית קברות אורתודקסי. בתום הלוויה, בעת ששולה צעדה החוצה, היא מלמלה ב

'יתומים', ספרו השלישי של סמי ברדוגו, מבסס את מקומו כמספר הבולט והמקורי בדור הסופרים שהחל לפעול בעשור האחרון. הפואטיקה הייחודית שלו - פואטיקת 'שוליים' המסיטה בהתמדה את הלשון ואת פרטי המציאות מן הטריטוריה 'המרכזית' שלהם - מחוללת כאן את אחד הספרים העזים והמשמעותיים של השנים האחרונות.   בשתי הנובלות המרכיבות את הספר - שכל אחת מהן היא ת

"נולדתי במיטת הנחושת של אם סבתי שרה, בקיץ 1948". כך פותחת שפרה הורן את ספרה המגולל סאגה פנטסטית, רגישה וחושנית, של משפחה מיוחדת במינה שבה שולט המין הנשי ללא עוררין. עד לדור האחרון, בנה של המספרת, נולדו במשפחה הזאת נשים בלבד, וכשכבר נולד שם בן זכר - הרי שנולד פגום או שלא זכה להגיע לבגרות. במשפחה הירושלמית הזאת לגברים היה תפקיד אחד בלבד -

המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי של ארץ-ישראל בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזנטית הרבה לעסוק בהוויה העירונית. בשנים האחרונות התרחב הדיון בהתפתחות אזורי הכפר, שם חי החלק הארי של האוכלוסייה. הספר 'ומלאו את הארץ' מתמקד באזורים אלו ובוחן באמצעות שימוש בגישת המחקר הגיאוגרפית-היסטורית את התמורה שחלה בהתיישבות בתקופות אלו. המידע שהצטב

המספר של 'זה הדברים' ביקש חופשה של שבוע מעבודתו לצורך משימה שיושבת אצלו "כמו פגיון מחושב ודוקרני" המכוּון אל אמו. לשם כך הוא לוקח את אמו החולה, ילידת מרוקו, מבית-האבות שבו היא נמצאת כבר ארבע שנים וכולא אותה, פשוטו-כמשמעו, בביתה הישן, הנטוש – בית "עמידר" זעיר, בקצה הרחוב האחרון של מושבה בלב הארץ, שבו הוא חי כל ילדותו רק איתה, "בלי זיכרון

"שלום," אמרתי בעברית לאיש שעמד בפתח, "אתה יונתן?" הוא ספק שאל ספק קבע. "סליחה," השבתי, "אבל מי רוצה לדעת?" "סתם עורך דין שמחפש את יונתן," הוא השיב. "למה? מה הוא כבר עשה?" "כלום," השיב האיש, "הוא לא עשה שום דבר. אז אתה לא יונתן?" "כן, אני יונתן," עניתי לו בחוסר סבלנות. עכשיו כבר הייתי בטוח שהאורח הלא צפוי הוא ערבי. "אני יודע מי אתה," הוא אמר לפתע

בן חמישים ושתיים רפאל מאייר הוא הגבר הזקן ביותר בתולדות משפחתו. הוא חי ועובד בנגב, ומתוך תחושה שמותו קרב, מוצא מפלט בנוף ובבדידות שעבודתו מעניקה לו. בביתו במדבר הוא נזכר בימי ילדותו בירושלים, בסתת הזקן אברהם - ידידו הטוב - בארבעת הגברים המתים ובשש הנשים החיות המלוות אותו: אמו, סבתו, שתי דודותיו אחותו וגרושתו. הרומן הרביעי של מחבר "

"בתחילת אוקטובר שכבתי כמה פעמים עם פ', סטודנט למדעי המדינה שפגשתי במהלך החופשה ... ידעתי שאני בתקופת סיכון, אבל לא האמנתי שזה יכול להכות בתוכי "שורש". בכל הקשור לאהבה ולעונג לא הרגשתי שיש לי גוף שונה במהותו מזה של גברים". האירוע, ספרה של אנני ארנו, עוסק בהפלה לא חוקית בצרפת של שנות ה-60: בחורה כבת עשרים ושלוש, סטודנטית מבריקה ובת למשפחת

כאשר חנן בלום מחליט להשתתף בשבוע הבריאות בפנסיון נופי גליל היוקרתי שבצפון, הדבר האחרון שעולה בדעתו הוא שימצא אהבה. בלום, פקיד סוכנות אפרורי בשנות הארבעים לחייו - הסובל מעודף משקל כרוני, אם מתעקשים לדבוק בלשון נקייה - גומר אומר להיפטר סופית ממשמניו, ושבוע הבריאות, המבטיח דיאטת בזק מענגת, נראה כמו נקודת ההתחלה. אבל אל שבוע הבריאות

"פותחים בית ספר לשחקנות," בישר האיש שחור התלתלים בעיניים בורקות. "פותחים בית ספר לשחקנות ב´הבימה´. באתי במיוחד בשביל זה. עזבתי הכול ובאתי. בשבילך!" ברגע ההוא השתנו חייה של גילה, הילדה מכפר הנוער "הדסים". מי היה איש שחרץ את גורלה של גילה אלמגור, הילדה שבגרה והיתה לנסיכת התיאטרון והקולנוע הישראלי כמעט מראשיתו ועד היום? סיפור חייה המרת

ערב אחד הרגיש יוסי שריד שמשהו לא בסדר איתו; משהו מוזר ומדאיג, אם כי לא דרמטי במיוחד : מעט סחרחורת ורגע אחד של טשטוש חושים, של "בלבול". "כבר ראיתי אותך בכל מיני מצבים – אמרה לו אשתו, דורית – ולא ראיתי אותך עדיין, לזכותך, במצב של בלבול. אף-פעם לא התבלבלת; גם כאשר טעית, לא התבלבלת". בעל-כורחו נכנס שריד לבדיקות, וכך בעצם ניצלו חייו. הבדיק

יואב סער, פסנתרן מחונן, כובש את העולם בנגינתו, אך יחסיו המורכבים עם ילדותו, עם הנשים בחייו, עם איתַי, ידיד נפשו שמת בעלומיו, מעיבים על אושרו. המסע הפנימי והחיצוני שהוא יוצא אליו נושא אותו מההווה אל העבר, מאולמות קונצרטים מלאים אל מחוזות מופלאים של דמיון ואהבה, מבתי אחוזה בצל עצי ערמונים אל הקיבוץ שגדל בו. צללי העבר המוטלים על סיפורו

אשת חיל מתמודד ברגישות ובכנות כובשת עם המורכבות העצומה והמבלבלת של התפקיד החשוב ביותר בחייה של כל אישה. האמהות. אחד לאחד מפרקת ליהיא לפיד את השקרים המוסכמים ואת האמיתות המקובלות האופפים כמסך עשן את התא המשפחתי המודרני. מבעד למכתביהן של עשרות נשים, ודרך סיפור חייה שלה, נחשפת המערבולת המסחררת של הקרבות היום יומיים, מאבקי השגרה, ל

שולמית, נערה יהודייה יפה וחכמה, נחטפת ונמכרת לעבדות. היא מובאת לביתו של יאניס, אציל יווני ופילוסוף, ידידו הטוב של המלך. עד מהרה מתפתחת ביניהם ידידות עמוקה שמבשילה לאהבה. בינתיים מתגבש ביהודה מרד בני מתתיהו ואחיהם היהודים בשליט היווני. שולמית ויאניס מוצאים את עצמם בשני צידי המתרס ונדרשים לגדלות נפש ולאומץ כדי להוכיח שלחוכמה, לאנ