מדף הספרים של moshef - הספרים שדירג

כאשר גיבור התעופה המהולל, צ'רלס א' לינדברג, הביס את פרנקלין רוזוולט בניצחון גורף בבחירות לנשיאות של שנת 1940, הציף הפחד כל בית אב יהודי באמריקה. לינדברג האשים את היהודים על שהם דוחפים את אמריקה לעבר מלחמה מיותרת נגד גרמניה הנאצית, וכאשר התמנה למשרת הנשיא השלושים ושלושה של ארצות הברית, הוא דן בדבר "הבנות ידידותיות" עם אדולף היטלר ונרא

יער ערערים מכושף, מנזרים בודהיסטיים נטושים למחצה וחופיו אפופי הסוד של "האגם השמימי" שבמרומי במרכז ההימלאיה – אלה רק אחדות מן התחנות שאליהן מגיע גיבור אל מקום שהרוח הולך במסעו המסתורי שעומד הרומן. לפני הימים הנוראים עוזב הגיבור, צדיק בני-ברקי שהתפרסם במופתיו כ"צנתר האלוקי", את עירו ואת חצרו ואת משפחתו ויוצא אל המקום שהראו לו בחלומ

דניאל דרור, קצין צנחנים שחזר עטור תהילה ממלחמת ששת הימים, מחפש מפלט משמחת הניצחון הגואה מכל עבר. הוא נמלט מן הסביבה הבורגנית המאיימת לבלוע אותו ונוטה אוהל בחלקת חוף עזובה ליד שפך הירקון. מסע דניאל, המצטייר תחילה כרומן אקטואלי בעל נימות סאטיריות, ולאחר מכן כרומן פסיכולוגי על משבר נפשי בעקבות הלם קרב, מתברר כסיפורו של מסע חיפוש רוחנ

עכו. אביב 1799. לאחר מסעו המוצלח למצרים ולאחר כיבוש אל־עריש, יפו וחיפה, הטיל הגנרל נפולאון בונפרטה מצור על העיר עכו. בראש מגיני העיר עמד המושל העות'מאני אחמד פאשה אל־ג'זאר, מנהיג חזק ורב־ניסיון, שנעזר בכוח ימי בריטי בפיקוד האדמירל סמית' ובעצותיו של קצין הנדסה צרפתי מלוכני בשם דה פֵליפּוֹ. ברומן שרקח עלא חליחל סביב דרמה היסטורית זו

'ברלין, אלכסנדרפלאץ' – סיפורו של פראנץ' בּיבֶּרקוֹפּף – הוא סיפורו של אסיר משוחרר, בשנים שלאחר מלחמת-העולם הראשונה, הנשבע לחיות כאדם הגון, אך אינו מתמיד בכוונתו, נגרר לפשע בגלל כוחות חזקים ממנו, מסתבך ומתמוטט, והמכות הנוחתות עליו הופכות אותו למין איוב מודרני, מנוכר. אבל מסיפור הנפילה מתנער וקם ביברקופף חדש, אחר. הספר הוא מונטאז'

'מומנט מוסיקלי' הוא אחת הפנינים הנדירות, הקלאסיות כבר, של הסיפורת העברית. הספר, על ארבעת סיפוריו-פרקיו – שכולם שלבים בביוגרפיה של אותו 'אני', החל מגיל שלוש בערך ועד סוף ימי התיכון – יכול להיחשב חלק א' של הרומאן 'התגנבות יחידים'. כל אחד מסיפוריו מגיע לפורקנו באיזו "שערוריה", שהמספר אינו מעורב בה, והוא צופה בה רק משוליה: הפיאסקו של הצגת

ספר זה הוא מבחר מקיף ומייצג של שירתה של יונה וולך, המשוררת הסוחפת והמכשפת, מכל תקופות כתיבתה (1985-1963), ואחד מספרי השירה האהובים ביותר בארץ. הוא כולל את פסגות שירתה מן הספרים 'דברים' (הוצאת עכשיו), 'שני גנים' (הוצאת דגה), 'שירה' (ספרי סימן קריאה), 'אור פרא' (הוצאת איכות), 'צורות' (ספרי סימן קריאה) ו'מופע' (הוצאת הקיבוץ המאוחד). בשער האחרון מובאים

הופעת סטֶנדאַפּ במרתף בנתניה הולכת ומשתבשת, מתפוררת לעיני הקהל. בין אם הערב נשמט מידיו של הסטֶנדאַפִּיסט, ובין אם תוכנן מראש להיות כזה – הקהל שבא לבלות ולצחוק נדהם לקבל הופעה מסוג אחר לגמרי. האנשים היו קמים ועוזבים, או מורידים את אמן-הסטנדאפ הוותיק מן הבמה בשריקות בוז, אלמלא נמשכו כבחבלי קסם להציץ לגיהינום של אחר. הסטנדאפיסט דו

ג'ונתן דרי, קלע מצטיין ומורה לפיזיקה, היה מרוצה למדי מחייו השגרתיים כאיש מקצוע שעתידו לפניו, ואלמלא מעשה נואש של ידיד רחוק - לעולם לא היה מוצא עצמו שקוע עד צוואר בעולם של סכנה. ג'ונתן פתר את הבעיה מטילת-האימה, אלא שבכך לא הסתיימה הפרשה. אותה בעיה עצמה צצה באיום מחודש בחייו של אחיו הצעיר, ויליאם. כאחיו לפניו מצא עצמו ויליאם שקוע באותה

שישה סיפורים ורומן קצר, שגיבוריהם הם ילדים המנסים לפרוץ את גבולות הוויתם הקשה. כמה מהם נכשלים וכמה מצליחים. אלה שמצליחים עושים זאת, על-פי רוב, באמצעות מעשה יצירה - "תיקון אמנותי" המאפשר להם להמריא במעוף מרהיב, מלא חיוניות וכוח, אבל בעל היקף מוגבל וקצר-מועד. תיקון אמנותי- ספר על חיים הצומחים בשוליים של החברה הישראלית; חברה של מהגרים

הרומאן "דודה חוליה והכתבן" (1977) הוא אוטוביוגראפיה במסווה של בדיה של אחד מגדולי הסופרים בדרום אמריקה. בספר צירוף מיוחד של בידור פופולארי וכתיבה נסיונית. מיד עם הופעתו זכה לתגובות נלהבות והפך לאחד מספריו הנקראים ביותר של ורגס יוסה. במרכז הרומאן פרשת - אהבים בין מאריו בן השמונה - עשרה לדודתו בת השלושים ושתיים. הפרשה מוארת באור פארודי

בספרו החדש, בין חברים, חוזר עמוס עוז אל המקום ואל הזמן שבהם צמחה יצירתו: אל הקיבוץ של סוף שנות החמישים. שמונת הסיפורים שבקובץ מתרחשים בקיבוץ הדמיוני יקהת, ומשרטטים דיוקנאות מפליאים בעדינותם של נשים וגברים החולמים חלומות אינטימיים וחווים מכאובים פרטיים בצלו של אחד החלומות הקולקטיביים הגדולים בתולדות המאה העשרים. אב מבוגר שבתו ה

"אף אחד לא הזהיר מפני הגעגוע," כך נפתחת הנובלה ומי גר במגדל – והמגדל, כפי שהוא מכונה בפי ילדי השיכון, מכיל עולם ומלואו: התאהבויות ובגידות בין המבוגרים, דגי אקווריום שילדים מחליטים לשחרר מכלאם, צעירים שנושאים את עיניהם אל הסלע האדום. הגעגוע, ממרחק השנים, מנסה להיאחז בכולם.    גם על ג'ולי מסופר כאן – אלמנה בשנות השבעים לחייה, שמחליט

ויקטוריה נולדה בראשית המאה בחצר צפופה של משפחה אחת ברובע היהודי של בגדאד. מלידתה מזומן לה גורל של בת אנאלפבתית בסביבה שגברים מושלים בה.    בלי כחל ושרק מספר המחבר סיפור רב עוצמה על יושבי החצר הזאת ועל חייהם המחוסרים פרטיות בכל יצריותם.  בתוך כך עולה דמותה של ויקטוריה הילדה, הנערה, האוהבת, האשה, האם, בשמחתה ובסבלה, כשהיא עושה את ד

קיץ בדרך הנביאים הוא השער הראשון בהיכל הכלים השבורים, מיכלול הרומאנים שהוא יצירתו העיקרית של דוד שחר )1997 - 1926(, ואחת היצירות הסיפוריות הגדולות והייחודיות בסיפורת הישראלית. שחר הוא קודם כל סופר היודע לשבוח את לב הקורא אל עולם סובייקטיבי עשיר ומרהיב באמצעות כשרון - סיפור יוצא דופן ועברית שורשית ואלגנטית. יותר מכל אופייני לו המתח ה

צבי לוריא, מהנדס דרכים בפנסיה בן 72, מתחיל לשכוח שמות פרטיים ולסבול מתקלות זיכרון נוספות ומבלבולים. כדי לעכב במעט את התפתחות השיטיון (קיהיון) שלו מארגנת לו אשתו, בעצת הנוירולוג, תעסוקה במקצועו, להתלוות כעוזר־בלי־שכר אל מהנדס צעיר המתכנן כביש צבאי סודי במכתש רמון. שיטוטיו בתל־אביב ובנגב הם קומדיה ססגונית ושנונה של מצבים, שדמיונו