מדף הספרים של Ayeletjon - הספרים שדירגה
האליפים הם תלמידי השנה הראשונה בבית הספר התיכון החקלאי גנות. לטענת המנהלת עדיין לא היה בגנות מחזור כה תוסס ומרדן כאליפים שלנו. בטיחים וג`מילים מסתכלים עליהם מגבוה. דלידים עושים להם צרות ללא סוף, אך האליפים אינם מתרשמים. במשך השנה מתפתחת בהם גאוות-כיתה ו"אחוות-לוחמים", החיים המשותפים (בפנימיה, בכיתה, בעבודה) והחוויות המשותפות (בטיו
ברבורי הפרא- רב-מכר ענק, אוטוביוגרפיה חושפנית ונועזת הכתובה כרומן מרתק להפליא. קורותיהן של שלוש נשים - סבתא, בת, נכדה - משמשות מראה פרובוקטיבית לשלושה דורות בסין.
סבתה של רונג ג'אנג נולדה בזמן שבו לאשה הסינית לא היה אפילו שם פרטי. אף-על-פי שאמה הקפידה לקשור ולחתל את כפות רגליה כדי שיישארו קטנטנות ומצודדות, לא איפשר לה מעמדה הנמוך לה
שין אין גאון נולד כדי למות. ברעב, בעבודת פרך, בהתעללות, או בהוצאה להורג. לימדו אותו שכדי לשרוד הוא חייב להלשין. על אמו, על אחיו, על חבריו.
שין אין גאון נולד במחנה 14 בצפון קוריאה, מחנה ריכוז שבו מוחזקים דרך קבע 15 אלף אסירים, רובם ללא משפט ובלי לדעת על מה נענשו. בתקווה לזכות במנת אוכל גדולה יותר הלשין, כשהיה נער, על אמו ואחיו שהתכוונו לה
עמודי תבל הוא רומן, שבו כל מה שקוראיו של קן פולט מחפשים: תככים, קצב מהיר, מניעים נסתרים, נקמה וסיפורי אהבה. אך מה שעושה את עמודי תבל שונה הם זמן ההתרחשות - המאה ה12-, המקום - אנגליה בימי הביניים והנושא - בניית קתדרלה.
קן פולט משחזר את האווירה, את המאורעות ואת הדמויות בכל פרט: ערי החומה, היערות, המצודות והמנזרים הופכים להיות קרקע מוכרת. יח
המילדת מונציה מספר את סיפורה של חנה, מיילדת יהודייה בוונציה של המאה ה-16, המתבקשת ליילד את אשתו של רוזן נוצרי. אם תיענה לבקשה, היא תסתכן במאסר על הפרת החוק נגד יהודים המטפלים בנוצרים; אם תיענה לבקשה והאֵם תמות, היא תסכן את הגטו היהודי כולו בפעולת תגמול. אבל בעלה של חנה שבוי, ושכירי חרב של מסדר אבירי מלטה דורשים ממנה כופר תמורת פדייתו
הרמון הסולטאן, קונסטנטינופול 1578: חנה ויצחק לוי, ונציאנים גולים, התגברו על מכשולים בלתי נתפסים והתחילו חיים חדשים באימפריה העות'מאנית. הוא השתלב בתחום המתפתח של סחר המשי, והיא, המיילדת הטובה ביותר בבירה, סועדת מאות נשים בהרמונו התוסס והנודע לשמצה של הסולטאן מוראט השלישי. לילה אחד חנה מזומנת בפתאומיות אל הארמון המרהיב ופוגשת את לאה
ביולי 1971 נכשל נסיון הפיכה במרוקו נגד המלך חסן השני. מארגני ההפיכה חוסלו והקצינים והחיילים המבצעים נשפטו ונידונו לתקופות מאסר שונות. אבל כעבור שנתיים הם הוצאו מהכלא - חמישים ושמונה קצינים וחיילים - ונעלמו. בתחילת שנות השמונים החלו להסתנן ידיעות על גורלם; נודע שהם נמקים בכלא מדברי בטזממארט, בעינויים ובייסורים תופתיים. השלטון המר
סיפרה המחברת את ספורה של שרה לילדים.
אחר העלתה אותו בכתב בספר: "שרה גיבורת נילי".
זהו ספור שיש בו מתח, הרפתקאות ריגול מרגשות, אומץ לב וסכנות.
יש בו אהבת מולדת, מסירות נפש, צער וכאב.
ספר זה הוא נסיון ראשון לספר לבני הנעורים את חייה ופועלה של שרה אהרונסון ושל תנועת "נילי" במלחמת-העולם הראשונה.
הסיפור נכתב בידי דבורה עומר, כלת "פרסם-י
ב-1 ביולי 1973 נורה למוות בפתח ביתו ליד וושינגטון אלוף משנה ג'ו אלון, הנספח האווירי של ישראל בארצות הברית. המתנקשים מעולם לא נתפסו, תיק החקירה נסגר ונסיבות הרצח נותרו תעלומה כמעט ארבעה עשורים.
מעל הפרשה ריחפו במשך השנים חשדות וסימני שאלה רבים: האם ג'ו אלון, הטייס המהולל, גיבור מבצע קדש ומלחמת ששת הימים וממעצבי דמותו של חיל האוויר היש
"ומה יש בחבילה - יודע אתה"? "כלי זכוכית" ניחש אורי "זכוכית? יפה אמרת. בוא ואראה לך טיבה של אותה זכוכית" ושומסקי פתח את החבילה. היו בה שלושה רימונים, שני אקדחים וכדורים לאין ספור. כך, מבלי משים, הוכנס אורי לסוד ה"הגנה". ובימים שלאחר מכן: לבטי התבגרות, תעלולי - נערות, ידידות, אהבה, וכמובן, גם פעילות מחתרתית עניפה, לעתים מסוכנת. זהו רומן לבני
השכנים של צירלה החלו להתלחש. בת דודתה, אנקה, נכנסה להיריון ועברה את בדיקות הקבלה הקפדניות של הליבנסבורן - מעון לנשים הרות שתינוק גרמני ברחמן. אבל החייל של אנקה נעלם, והנאצים גוזלים תינוקות שאין להם אבא. השכנים יודעים שצירלה, שבאה מפולין כדי למצוא מקלט אצל דודיה ההולנדים, יהודייה. הנאצים מטילים עוד ועוד איסורים. בקרוב השהייה שם תיעש
בכתיבה מרתקת וכובשת את הלב בכנותה, ומתוך איכפתיות והעזה מעוררת השתאות מתעדת אילנה המרמן את מסעה האישי אל מחוזות הסחר בנשים בישראל, שעל פי ההערכות נמצאות בה אלפי נשים שנסחרו לעבוד בזנות. רבות מאוד מן הנשים האלה - שבאות בעיקר מארצות חבר המדינות - מועסקות בתנאים של ניצול מחפיר, משועבדות לחובותיהן לסוחרים ולסרסורים, דרכונן נלקח מהן
יוהנה הצעירה, המבריקה והמוכשרת מתמרדת כנגד המגבלות החברתיות של ימי הביניים, האוסרות על נשים ללמוד קרוא וכתוב.
כאשר אחיה נהרג, יוהנה לוקחת את בגדיו וזהותו, מצטרפת למנזר ומוסמכת לנזיר במקומו.
בתור האח יוהן, זוכה יוהנה למוניטין כמלומד נוצרי דגול.
היא מגיעה לרומא, שם היא נלכדת בסבך קשרי אהבה, תשוקה ופוליטיקה אך זוכה בסופו של דבר לה
ספרה היחידי של אמילי ברונטה, אחותן האמצעית של שרלוט ואן, נחשב לסיפור האהבה העמוק והמרגש ביותר בספרות האנגלית. למעשה זהו סיפור על יצרים, על אהבה, אך בה במידה על שנאה, על תחושות עלבון ועל תחושות נקם כה עזות עד שאינן מרפות גם מבני הדור השני.
סיפורם הטראגי של הית'קליף וקתרין "מסופר" מפיה של המשרתת הבכירה באוזני אורח מזדמן המביא את הדברי
באביב שבו מלאו לאלסנדרה ארבע-עשרה שנה, הביא אביה צייר צעיר מצפון אירופה לעטר את קירות הקפלה המשפחתית בפלאצו שלהם בפירנצה. אלסנדרה, בת הרנסנס חריפת מחשבה בעלת כישרון רישום מופלא, אחוזת התרגשות מאמנותו של צייר, העתיד להבטיח לה את כל החופש שתרצה לעצמה אם רק תינשא לו.
פירנצה במאה ה-15 היא עיר תוססת, רוויה בתפנוקי שלטונה של משפחת מדיצ`
"במיטה. שעות על גבי שעות. תריסי החדר מוגפים. ימים על גבי ימים מצטרפים לחודשים. העציצים נובלים. לבד. אי-אפשר לדבר איתי כי אני ריקה, חלולה, אל חושבת על כלום. ייאוש שחור עוטף אותי. חוסר אונים מוחלט. משפטים רעים ושחורים מתרוצצים כל הזמן בראשי..."
לפתע, באמצע החיים, נחתה המחלה על נחמה. כוחות תת-קרקעים עצומים התנערו מתרדמתם והחלו לגעוש, וכך נ