מדף הספרים של טריבוליט - הספרים שדירג

שלושה פסנתרנים מעירים נפגשים ב-1953 במוצרטאום בזלצבורג כדי ללמוד אצל הורוביץ הגדול: ורטהיימר מווינה והמספר מזלצבורג הם מוכשרים מאין כמותם, טובים מרוב הווירטואוזים בני זמנם, ונכונה להם קריירה עולמית מבטיחה. הצעיר השלישי, שמגיע מקנדה, הוא גלן גולד. המפגש בין השלושה מתגלה כגורלי. כשהם מסיימים את הלימודים מתברר כי גולד מיטיב לנגן אפי

מחיקה אקרא לדיווח הזה... שכן בדיווח הזה אני מוחק ממש הכל. וולפסאג תימחק בדיווח שלי``. פרנץ יוזף מוראו עזב בשאט נפש את וולפסאג, אחוזת משפחתו באוסטריה עילית, ועתה הוא נאלץ לחזור ממקום מגוריו ברומא ולבקר בה, בעקבות מברק שבו התבשר על מות הוריו ואחיו בתאונת דרכים. הרהורים שעולים בו לנוכח המברק ויום הקבורה בוולפסאג הם תוכנו של הדיווח הזה,

מונולוג סוחף, מיוסר, נרגש, של איש חולה, בתוך עולם חולה. הסופר מגולל את פרשת ידידותו רבת - השנים עם פאול ויטגנשטיין, אחיינו של הפילוסוף האוסטרי הנודע. ידידותם מבוססת במידה רבה על אהבה משותפת למוסיקה - אהבה עזה, קנאית ומלאת תשוקה - ועל איזו תחושה עמומה, ועם זאת אובססיבית, של שותפות - גורל שיש בה הרבה עצבות וכאב פנימי. שני הידידים מ

הסופר והמחזאי האוסטרי תומאס ברנארד (1989-1931) נחשב לאחד מגדולי הסופרים בשפה הגרמנית במחצית השנייה של המאה העשרים. הרומאן הקצר 'בֶּטוֹן", מיצירותיו הבולטות של ברנארד, הוא ספרו הראשון שתורגם לעברית. גיבורו של 'בטון', רודולף, מנסה לשווא ליצור לעצמו תנאים שבהם יוכל סוף-סוף לגשת לכתיבת עבודת-חייו על הקומפוזיטור מנדלסון, שלקראתה הוא מכין

רגר, מבקר המוזיקה הזקן של הטיימס, מזמן את חברו הקשיש אטצבאכר לפגישה דחופה במוזיאון ההיסטורי לאמנות בווינה בשעה אחת-עשרה וחצי. למעלה משלושים שנה, מספר לנו אטצבאכר, בכל יום סירוגי מלבד יום שני, מגיע רגר לפני הצהריים למוזיאון ומתיישב על ספסל באולם בורדון מול תמונתו של טינטורטו האיש עם הזקן הלבן. אטצבאכר מקדים בשעה כדי להתבונן מהצד

"מבחינת תפיסת המרחב - ס. יזהר הוא מגדולי הסופרים בכל הדורות" פרופ` גרשון שקד "יצירת יזהר היא ההישג הוודאי והמעניין ביותר בספרות הנכתבת על ידי בני הארץ... עלייתו הראשונה של הקורא מן המרחב המהמם של 'ימי צקלג' עומדת כולה בסימן השתאות ליחוד ולעצמת הנדירות של מעשה סיפור זה..." פרופ` דן מירון "ס. יזהר הוא הסופר הישראלי החשוב ביותר בספרות ה

נגן צ'לו רווק, כלב בעל מחשבות וחלומות, ואשה יפה כבת שלושים-ושש או שלושים-ושבע, הם גיבוריו של רומאן זה, שהוא עוד גילוי של כושר-ההמצאה הבלתי-נדלה של סאראמאגו. האשה חותמת על מכתביה "מוות"; ואכן בשפות רבות המוות הוא באופן מובהק אשה.      באחד בינואר אף-אחד לא מת בכל רחבי המדינה הקטנה. לא ממחלה, לא מתאונה, לא מהתאבדות מוצלחת, ואף לא מסתם מוות

"תולדות האדם הן תולדות אי-ההבנות עם אלוהים, הוא אינו מבין אותנו, ואנחנו איננו מבינים אותו". כמעט שני עשורים לאחר 'הבשורה על-פי ישו' חוזר סאראמאגו – חתן פרס נובל לספרות וגדול סופרי אירופה במחצית השנייה של המאה העשרים – להקדיש רומאן שלם ליריבו הוותיק אלוהים, והפעם זה אלוהים של "הברית הישנה". אף שקין ואלוהים "עודם מתווכחים", כנראה ע

ב-2007, כשהחל סאראמאגו, אז בן 85, לכתוב את 'מסע הפיל', כבר קיננה בו מחלה שאובחנה רק כעבור חודשִׁים; וכשאושפז לבסוף בבית-חולים היה חשש רציני לחייו, ואף הוא-עצמו החל להטיל ספק בכך שיסיים את הספר. אבל כעבור שבעה חודשים, אחרי שהחלים לחלוטין, הוא שב במרץ מחודש אל כתיבת הספר המחזיר-לחיים הזה, אשר מוקדש לאשתו פִּילאר דֶל רִיוֹ "שלא נתנה לי למות" -

דן מירון ערך והוסיף אחרית דבר לכל אחד מן הכרכים. זוהי מהדורה של כל כתבי אורי צבי גרינברג (1981-1894), מגדולי השירה העברית בדורותינו. לראשונה מוגש האוסף השלם והמלא של שירתו העברית, שיריו היידיים במקורם ובתרגום לעברית, ויצירות שלא כונסו עד כה בספרים - יצירות הפרוזה שכתב, ומאמריו לעיתונות היומית משנות העשרים ועד שנות השבעים. המהדורה אינה

ספר זה אינו עוד ספר על תולדות האמנות, אף שמוצגות בו מאות יצירות מופת מכל הזמנים המשמשות כאמצעי לשחזור התפישות השונות על אודות היופי כפי שהתבטאו ונדונו מימי יוון העתיקה ועד ימינו. הגם שנשארו רק הטקסטים של הפילוסופים, הסופרים, המדענים המיסטיקנים והתיאולוגים, בצד העדויות של האמנים עצמם, הרי ניתן לשחזר את תחושת היופי – של הטבע, הפרחי

בעקבות תולדות היופי, ספרו של המחבר ומבקר התרבות הידוע אומברטו אקו, תולדות הכיעור עוסק בחקר האפל, הגרוטסקי, המפלצתי והדוחה בתרבות החזותית ובאמנויות. מה טיבו של דחף המציצנות העומד מאחורי המשיכה שלנו למבעית ולאיום? מה מקור הקסם המגנטי של הנתעב והשערורייתי? מדוע אנחנו יראים מפני מוות, מחלה חוסר־שלמות, אפוקליפסה? האם הכיעור קיים גם בע