“האם בכיעור טמון יופי ?
את יולי הכרתי כסטודנט לתואר שני. היא ישבה מולי בקפיטריה, בתחילה ראיתי את פרופיל פניה, ממנו נבטה צדודית גסה וכעורה. לאחר רגע, היא הסבה את פניה והביטה אל תוך עיניי, הרגשתי שנשמתי נעתקה מיופייה. משהו הסעיר וריגש אותי, אולי היה זה מבע עיניה, או השוני הקיצוני בין שתי זוויות המבט. מראה פניה נחרת בעומק נשמתי לשנים רבות. האם הרושם המסעיר הזה, הוא תוצאה של שתי תכונות אנושיות קוטביות, יופי וכיעור המתקיימות ביולי בו בעת ?
מראה פניה של יולי כפני האל יאנוס, בעל שני הפרצופים, מעלה בקרבי שאלות, על האופן שבו מעוצבים דימויי היופי והכיעור שלנו. מדוע שני הדימויים האלה, מסעירים ומשפעים עלינו באופן כל כך משמעותי. האם הם תלויי תרבות ומשתנים במרוצת השנים. האם בכיעור טמון יופי משל עצמו, העשוי להוות גורם משיכה, כפי שיולי הסעירה את רוחי בבלבול שהיא יצרה במושגי היופי והכיעור ?
היופי מעורר השתאות כשלמות אנושית, הוא מעורר רגשות אהבה ותשוקה, משקף אידיאלים ונורמות חברתיות, של נעורים ואושר אנושי. אנחנו מתקשים להשלים עם חסרונו וכואבים את אובדנו עם הגיל, מבטים לכל קמט וכתם חדש בפנים, בעצב וחשים בתחושת עלבון מכמירה.
על הכיעור אני נוטה לא פעם לחשוב כהיפוכו של היופי, אבל אומברטו אקו מוכיח לי בספרו תולדות הכיעור, שהוא המשכו של הספר תולדות היופי, שהמשוואה שבה מציבים באגף האחד את היופי ובשני את הכיעור היא פשטנית, למעשה הכיעור מורכב בהרבה יותר.
הכיעור הוא לא רק פגימות או חוסר סימטריה, הכיעור לעתים מייצג חוסר מוסריות, או אופי פגום, זה כמו שתגידו בליבכם, אם אתה מכוער סימן שאתה מזניח את עצמך, חשיבה שקשורה לתחושות כישלון ועלבון. דתות עשו שימוש בכיעור בימי הביניים בתיאורים שלהם את בני האדם הלא מוסריים הראויים לגיהינום, בכך הכיעור הפך כלי תעמולה דתית, אם לא תמלא אחר מצוות האל, סופך שתגיע לגיהינום, בכדי שתבין מהו, נמחיש לך אותו באמצעות יצירות אמנות המבטאות כיעור מעורר אימה. הכיעור הפך גם לכלי בידיה של התעמולה הנאצית בעת החדשה, על ידי יצירת קריקטורות מזוויעות בהם תיארו את היהודים כמכוערים ופוגמים, תיאורים המבטאים יהודים כגזע נחות.
אקו בעצם מראה לנו מצב שהכיעור הוא לעתים מפלצתי, אבל באופן פרדוקסאלי אנו מוקסמים ונמשכים למראה החריג ולעתים המפחיד, יש משהו במראה הזה הנוגע בנו בעצמה מתריסה כנגד הסדר האנושי, והנוגע בפחדים הקמאיים והאפלים שלנו כבני אדם. את התכונה הזאת זיהו האחים גרים באגדות שלהם, אותן הם סיפרו לדרות של ילדים ובוגרים מבועתים. לעתים מפלצת הפכה להיות טובת לב, ואז לחלוטין התבלבלנו ולעתים התאהבנו.
אקו טוען, כי הכיעור כמו היופי, ברוב המקרים הוא בעיני המתבונן, או תלוי תקופה וסביבה, לעתים יש מצב שבו מה שהיה מכוער בתקופה אחת, עשוי להיחשב יפה בתקופה אחרת, אבל לכיעור יש כוח ועצמה משל עצמו, וישנם תיאורי כיעור שהם חוצי תקופות ותרבויות ותמיד יחשבו כמכוערים. הכיעור כפי שמתאר אותו אקו, מורכב, מתעתע וחמקמק, ולכן הוא מעניין ומרתק הרבה יותר מהיופי.
אני בקשתי ללכת בעקובות יולי, לחפש את סוד הקסם המתעתע של הכיעור ההופך ליופי מהפנט. בין ארבע מאות יצירות מרהיבות, המוצגות בספר, גילתי תמונות שהקסימו אותי בכיעורן המלבב. הרגשתי חמלה לאישה היושבת של אגון שילה, היא חסודה ונעדרת בושה באופן ישיבתה, מעוררת קונפליקט בין תשוקות פראיות ואפלות, למוסריות חסודה. יש לה קווים גסים וחדים המבליטים עליבות ושרדי יופי מכמירים ונוגעים. התאהבתי בסילביה פון הרדן (העיתונאית), ציורו של אוטו דיקס, היושבת בבית קפה ברלינאי אדמדם, בתקופת הרפובליקה של ויימאר, דווקא בשל רישולה ופניה הגבריות והגרוטסקיות, בהן נעוץ מונוקל, המבטאים התרסה ועצב נואש של אישה דעתנית, שאיתה בקשתי לשבת על כוס קפה. אהבתי בטירוף את האישה העירומה והשמנמנה של פרננדו בוטרו, הדחוסה לפרופורציות לא אפשריות. יש לה פה זעיר הנבלע בראש גדול עטור בשיער מקורזל חסר חן, שדיים קטנטנות ועגלגלות ואגן ירכיים אגסי ומכביד. למרות התיאור מעורר הגיחוך, האישה הנינוחה מפגינה שמחת חיים כובשת, המוכיחה שיופי וכיעור הם מושגים יחסיים, ומה שנתפס כמכוער הוא לא פעם יפה וקסום.
אקו מאתגר אותנו בתרגיל אנרכיסטי מרהיב, המתקיים על רקע עולם הסוגד ליופי כאידיאל ודת, הוא מעלה שאלה גדולה, האם אנו יודעים להביט מעבר למסכות היופי ?
תולדות הכיעור הוא, חוויה אינטלקטואלית אסתטית מרהיבת עין, כמו ביקור בתערוכה חד פעמית ענקית אותה גמועים בלגימות קטנות. לעתים דילגתי בין הדפים, בקשתי לראות את תמונות הנשים שאהבתי ברצף. סיפרו של אקו, קסום ומהפנט, מעורר לחשיבה על מושגי היופי והכיעור, ויותר מכל, הוא מהווה המחשה ליכולתו הנפלאה והנדירה של אקו כאיש רנסנס בעידן המודרני, לבטא רעיונות מורכבים, באמצעות מספר תחומי ידע ותקופות, החל מהעת העתיקה וכלה בעידן המודרני.
-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------
סילביה פון הרדן (העיתונאית), ציורו של אוטו דיקס
https://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/a/a6/Otto_Dix_Sy_von_Harden.jpeg
פרננדו בוטרו - אישה שוכבת - יצירה דומה
https://farm6.staticflickr.com/5324/9587019444_e9720f9327_b.jpg”
