מדף הספרים של כרמלה - הספרים שדירגה

אלסקה 1920: מקום אכזרי להקים בו משק, במיוחד עבור ג'ק ומייבל, שזה עתה הגיעו לשם. חשוכי ילדים, הם מתרחקים אחד מהשני - הוא נאבק לתחזק את החווה; היא מתפוררת מבדידות וייאוש. עם רדת השלג הראשון, ברגע של עליצות לא אופיינית, הם בונים בובת שלג. בבוקר המחרת בובתהשלג איננה - אבל הם הם מבחינים בחטף בילדה שרצה בין העצים. נדמה כי הילדה, שקוראת לעצמה פָ

מכונית נתקעת לפני רמזור שהתחלף לירוק. הנהג צועק משהו. מסתבר שהתעוור פתאום. אין זה עיוורון שחור; הוא רואה הכל לבן, כאילו נפל לתוך ים של חלב. מישהו מתנדב להסיע אותו הביתה. כשאשתו חוזרת, היא לוקחת אותו לרופא - עיניים, אבל עליהם לנסוע במונית, כי המתנדב טוב - הלב גנב את מכוניתם. בחדר - ההמתנה של הרופא נמצאים זקן עם רטייה על עינו, ילד פוזל,

אניטה שפירא כותבת בהקדמה לספרה האוטוביוגרפי: "רק על עצמי לספר לא ידעתי", אך הקריאה בספר מעידה כי מי שעלה בידיה לחשוף את צפונותיהם של אבות מייסדים וראשי היישוב יודעת גם יודעת לספר על פרשת חיים שתחילתה כאב וניתוק וסופה תהילה. על מה ש"היה" לה היא מקפידה לספר בלשון זהירה ורגישה, אך היא רק מעצימה את היריעה. שפירא כבשה את קהל הקוראים עם ה

הספר הזה אומנם זכה במדליית ניוברי היוקרתית לספרות ילדים, ובכל זאת מצאנו לנכון להוציא אותו בסדרת "פרוזה", משום שזהו ספר שמבוגרים ייהנו ממנו לא פחות מבני-נוער, ויידעו להעריך את יופיו וגדולתו. מבקרים הכתירו את כתיבתה של הסה "מפעימה כמו סונטה", "בלתי נשכחת", "מסנוורת". בספרה זה אל מחוץ לאבק, הכתוב בשורות שיר לא מחורזות, הבטיחה הסה את מקומה

מאת מחברת רב - המכר 'נערה בכחול יקינתון", דיוקן מרגש של חיי אחת הציירות הדגולות בהיסטוריה. ברומן הבכורה המזהיר שלה סיפרה סוזאן ורילנד את סיפור ציורו של ורמיר, ששינה את חיי בעליו הרבים ביופיו. כעת, בספרה החדש, היא מגוללת את סיפורה של הציירת ששינתה את איטליה של סוף תקופת הרנסאנס ביפי עבודותיה. "ייסורי ארטמיסיה" הוא סיפור חייה יוצא הדו

פריז, 1895. ז'ורז' פיקאר, קצין צעיר אמביציוזי, צופה במרגל מורשע, אלפרד דרייפוס, מושפל בפומבי מול המון זועם ונידון למאסר עולם באי השדים. פיקאר, שזה עתה מונה לעמוד בראש יחידת המודיעין שהביאה את הראיות כנגד דרייפוס, בטוח באשמתו. אבל זמן קצר אחרי שדרייפוס מתחיל לרַצות את עונשו, מתעוררים ספקות. יש רמזים לכך שעדיין מסתובב מרגל בשורות הצבא. כ

יצירת המופת שכתב הסופר היפני, היסטוריון של האמנות-היפנית, מיד עם הגיעו לארצות-הברית. טקס שתיית התה הוא אחד הטקסים המזרחיים היחידים שאימץ המערב. קאקוזו פורש את הפילוסופיה של התה - "תיאיזם", בפואמה פילוסופית מדעית, שהיכתה הדים בעולם כולו; הפואמה גילתה למערב תפיסה המאחדת חיים ואמנות, טבע ואמנות, בהרמוניה, בחיי היום-יום, בעולם כאוטי. תר

יצירה רבת יופי זו ממזגת אמנות ושירה, קולינריה ופילוסופיה, וקנתה לה מעמד של קלאסיקה ושל ספר פולחן בעולם כולו. מול הגודש הבזבזני והראוותני שבאסתטיקת המערב, היא מציעה את המינימליזם והצניעות של אמנות התה ושל תפיסת היופי היפנית, הרואה לנגד עיניה את חשיבותם של הפשוט והטבעי, של הארעי והפגום. היסטוריון האמנות היפני קָקוּזוֹ אוֹקָקוּרָ

ב- 1944 נשלח תומס ברנהרד, בן 13, לפנימייה נאצית בזלצבורג. סבו, הדמות היחידה שהפיצה אור על ילדותו, הוא ששלח אותו לשם, ומעשה זה נתפש על ידי הנכד בבגידה והוביל אותו אל סף ההתאברות. רק הנגינה בכינור, "כלי המלנכוליה היקר שלי", הצילה אותו ממנה. האם זו "הסיבה"? ברנהרד, שגדל להיות מהחשובים שבסופרי אוסטריה במאה ה20 - , ואחד המוקיעים הבוטים ביותר של ה

בספר זה תוהה אלבין טופלר ומנסה לנתח את מצב העולם לאור המלחמה הבין גושית בין שתי אידיאולוגיות אוטופיסטיות-מדעיות-הרסניות-בונות כמו הקאפיטאליזם של המערב מול הקומוניזם במזרח אירופה מעט לפני נפילת חומת ברלין. על ספרו הראשון: הלם העתיד. "שעה-שעה ורגע-רגע נתקל בן תקופתנו בחדש. אנו נישאים בזרם האדיר של התמורות המתחוללות בכל התחומים ו

תמונות של אגם החולה

"האנאלפביתית" מורכב מאחד-עשר רגעים צלולים, משיכות מכחול, בחייה של דמות אחת. בראשית הטקסט בוקעת ילדה. חייה מאושרים. היא טורפת ספרים ומילים, ואלה הופכים לפיגומים שעליהם היא פורחת. מלחמה, עוני, קשיים, הגירה, נטישה של שפת האם ואימוץ כפוי של שפה חדשה אינם שוברים את רוחה. אדרבה, הילדה הופכת לנערה ולאישה שמוצאת במילים ניצוצות המאירים לה את

מזימות. ריגול. והעוול המשפטי המושמץ ביותר בהיסטוריה. פריז, 1895. ז'ורז' פיקאר, קצין צעיר אמביציוזי, צופה במרגל מורשע, אלפרד דרייפוס, מושפל בפומבי מול המון זועם ונידון למאסר עולם באי השדים. פיקאר, שזה עתה מונה לעמוד בראש יחידת המודיעין שהביאה את הראיות כנגד דרייפוס, בטוח באשמתו. אבל זמן קצר אחרי שדרייפוס מתחיל לרַצות את עונשו, מתעוררי

שנה לפני מותו הטראגי שב המספר הדגול למסכת יסוריו בעולם מחנות הריכוז הנאציים. כארבעים שנה חלפו מאז יצא לאור ספרו הזהו אדם? (ספרית אפקים, 1988) וזכרונות האימה הגדולה מוסיפים להטריד את המנוחה ותובעים תשובות לשאלות שהיסטוריונים מתקשים לפענחן. פרימו לוי נאבק בתעתועיו של הזכרון האנושי ומנסה לדלות ממעמקי מצולות הייאוש את תמציתה של חוויי

טורו ווטנבה, סטודנט לתיאטרון באוניברסיטה בטוקיו בשלהי שנות השישים, חי בתחושה של ניכור וניתוק מאז התאבדותו של חברו הטוב קיזוקי בתיכון. הוא נקשר אל שתי נשים: נאוקו היפה והדיכאונית, שהייתה חברתו של קיזוקי, ומידורי תאבת החיים. ווטנבה מיטלטל בין שתי הנשים ובה בעת מנסה למצוא את עצמו ואת מקומו בעולם, בכנות ובישירות שבזכותן הוא מתחבב גם ע

בלבוש סיפורי קוסם ומושך עוסק הסה שוב בנושא הגדול שליווה אותו לאורך כל חייו הארוכים - הניגוד בין חיי נזירות לבין התמכרות ליצרים. הנזירות מעניקה לבעליה שלוות נפש וחכמת חיים עילאית. היצר החזק הוא יסודו של כוח היצירה של האמן הגדול. נרקיס וגולדמונד הם ידידים, אך שונים זה מזה בתכלית השינוי. נרקיס הוא הנזיר המלומד והחכם, גולדמונד - האמן ב

אנו נמצאים באנגליה הכפרית ב-1830. הזמן חולף בקצב עונות השנה ועבודות המשק המשפחתי העני שבו נולדה וגדלה מָרי – דמות ספרותית לא פחות ממופלאה. מרי היא נערה בת חמש-עשרה, הקטנה בארבע אחיות לא רצויות החיות עם אב שלא חוסך את שבטו, אם, וסבא נכה. בין חליבת הפרות, זמני הזריעה והקציר ותפריט של לחם, תה, וקצת גבינה – נפשה של מרי שרה, פורחת ומתרו

סטפן צוויג, בן למשפחה יהודית וינאית, היה מן הסופרים המפורסמים בעולם. ספריו, ובהם משחק המלכים, הרומנים ההיסטוריים והביוגרפיים מארי אנטואנט ומרי סטיוארט, תורגמו ללשונות רבות יותר מכל ספר אחר. בפברואר 1942 שם צווייג קץ לחייו. "לאחר שעולם לשוני שקע לגבי, ומולדתי הרוחנית, אירופה, משמידה את עצמה, לא נותר לי למען מה לחיות," כתב. ספר זכרונות