מדף הספרים של כרמליטה - הספרים שדירגה


כאן נמצאים הספרים שקרא והדירוג שנתן לכל אחד מהם.


כרמליטה
בת 67
הר וים



Simania RSS

מדף הספרים של כרמליטה - הספרים שדירגה


מיין לפי: הצג כ:
"פוסט מורטם הוא פורטרט של הורי המחבר, לא אוטביוגרפיה. האני-המספר עצמו אינו מתועד בספר, אך הוא נוכח בו כמספר לא-אוביקטיבי, ושותף סביל לסיפורם של שני אנשים קשים שיצרו משהו חשוב ובו בזמן הרסו זה את זה בעקשנות. ייקה ורוסייה, ברלין ותל-אביב, מלידה עד מוות. זהו סיפור אכזרי - אבל לא מרושע. סיפור של שנאה ואהבה. נקודת המוצא של הספר - הידיעה
הרכבת תאחרת, זה שש שעות ויותר. באולם ההמתנה בעיר שכוחת אל בסיביר, הזונה עדיין על משמרתה, חולשת על טורי הנוסעים הישנים, כמו על שדה קרב זרוע גוויות. הדלת הפונה אל העיר נפתחת והנכנסים נושאים עמם פנימה את צינת המרחבים סחופי הרוחות. עיסה אנושית, נושמת כגוף אחד, נעול פנים, נכון לכל גחמה סובייעית. הומו סובייעיקוס, כך כינה אותה פילוסוף שנמלע
בשלהי 1889, מספרים הביוגרפים, ברוסיה כולה - לא הקבילו אנשים זה את פני זה ברחוב ב'מה שלומך', אלא שאלו: "האם קראת את 'סונטת קרויצר'?" . רבים העריצו את הנובלה כיצירה גאונית ומסעירה, אחרים ראו בה שערורייה. הסוף לכאורה ידוע מן ההתחלה, שכן הסיפור הוא מונולוג של בעל שרצח את אשתו בהתקף של קנאה, ובכל זאת, הסיפור החזק והנועז ורווי המתח אינו צפוי מרא
קארין ואניה, שתי חברות שהתבגרו זה מכבר, בוחנות זו את זו. מניעי שיחתן ויעדיה לוטים בערפל השנים. זיכרונות העולים וצפים מילדות קיצית ורחוקה מתנגשים אלה באלה ואינם נותנים מנוח. מה קרה בקיץ ההוא, שכיבה בבת אחת את אושר הילדות ואת להט האגדה? איזו מציאות אכזרית הלמה בחלום, ומה פגע לעד בנפש הרכה? שיבת הבן, ספרה הקודם של אווה טיקה שתורגם לעברי
יצירה אפית יחידה במינה של המספר הספרדי הגדול בן-זמננו, המשחזרת, טוֹוה ושוזרת זה בזה את סיפוריהם של נרדפים, עקורים, נרצחים ומנודים של העת החדשה. אם אנשים ידועים כפרימו לוי, ז´אן אמרי ומרגרטה בובר-נוימן, ואם אלמונים שנספו במלחמות או נקברו בקברי אחים, ואם סתם בני אדם מן השורה הגוועים לאיטם בשולי החברה, אכולי בדידות וסמים, שגורלם לא ייכ
הספר לבן על גבי שחור הוא סיפור אמיתי מזעזע על רובן, ילד רוסי נכה, שננטש בידי משפחתו כתינוק וגדל בבתי יתומים אכזריים. הספר נפתח בזחילה בשלג מחדרו שבמעון אל ביתן השירותים בחצר. הזנחה והתעללות הן מרכיב קבוע בחייהם של רובן והילדים הנכים האחרים. אף על פי שסיפורו מייסר, באופן משונה הוא גם אופטימי. בתוך המציאות הקשה, מוצאים הילדים חברים ו
ב-1948 עשינו היסטוריה: מה זה נקרא "לעשות היסטוריה": בכורסאות בעננים יושבים החוזים והוגים אידיאולוגיות; מעל במות ומרפסות המנהיגים קוראים לעם ומכריזים הכרזות; בבתים חמימים "העם" מתווכחים, מצדדים, מתלהבים, מוכנים-תמיד, נוהרים-אחרי; ולמטה-למטה, בשדה, בעפר-האדמה מתרוצצים ילדים בני 20-19, "בשרי-תותחינו היקרים", יחידים, ספורים מאוד, ובעצם גופם ו
תבוסתם של הערבים במלחמת תש"ח בארץ - ישראל עודנה טרייה וצורבת בשנות 1950 - 1949 בבגדאד בירת עיראק. הקהילה היהודית שם שרויה בחרדה מפני הרדיפות וההתנכלויות של השלטונות וההמון. לא יעבור זמן רב והיא תעלה כמעט כולה לישראל. זה הרקע לסיפור רב עוצמה ומרתק ביותר, מסופר בעיקר מנקודת ראותו של כאבי, נער יהודי בחבלי התבגרותו, על הפרק האחרון לישיבתם ש
הקצין הצעיר אנטון הופמילר מוזמן לאחוזתו של ההונגרי העשיר לאיוש קקשפאלבה, שם הוא פוגש בבתו הנכה אדית ומפתח חיבה חומלת אליה. אדית מתאהבת בו, וכאשר מתפתחת תקווה להחלמתה, הופמילר מציע להינשא לה כשתחלים, בתקווה שההבטחה תדרבן אותה להתחיל בטיפול. אולם, מחשש ללעג ובוז, הוא מתכחש להבטחה בפומבי, וכשאדית למדה על כך היא מתאבדת. הלום אשמה
בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד. מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה. ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוקח א
רומן פיקרסקי של מחבר עלום, מימי הביניים בספרד-תרגום חדש למהדורה השלמה משנת 1554. בתקופה שבה שלטה בספרות הספרדית המגמה האידיאליסטית, התקבל סיפורו של לסריו איש טורמס בהתלהבות רבה ואף זכה לחיקויים רבים. לסריו איש טורמס, ה גיבור השנון ורב הקסם, הוא אבי-אבות הגיבור הפיקרסקי, כלומר ארחי פרחי ונווד המתקיים מן היד אל הפה מעבודות דחק ומעשי נ
בנובלה מטלטלת פורש בפנינו ז´אק פרסר מונולוג של יהודי הולנדי אשר "חתם חוזה עם השטן", והוא משרת במשטרה היהודית במכנה ריכוז וסטרבורק, בלב לבה של התופת. מסמך טורד מנוחה אשר בוחן, כדברי פרימו לוי, את "האזור האפור המפריד בין התליינים לקורבנותיהם" ופורש את הדילמות בלתי אפשריות בין השחתה ושירות בשליחות הרשע והפחד ? לבין הסירוב והמאמץ לדוק
עם פלישת צה"ל לביירות במלחמת לבנון הראשונה, מתייצבת אחר צהריים אחד חיילת במחלקת השיקום בתל–השומר. היא אומרת ששמה ורד ומבקשת להתנדב לסייע ללוחם פצוע. אולם שמה איננו באמת "ורד", כי אם לאה, וסיפורו של החייל שרופאי המחלקה מפגישים אותה עמו שונה בתכלית מהסיפור שדמיינה לעצמה. הסיפור שמספרת ורד/לאה, החיילת מבת–ים, ליונתן, החייל הכמעט–צ
היינר רוֹסֶק האוסטרי נשלח לאושוויץ כמתנגד משטר, ולא היה אמור לשוב. אבל הוא שב, ועשרים שנה לאחר ששוחרר הוא מגיע לבית משפט גרמני. שם הוא אמור להעיד נגד הרוצחים שלמד להכיר כל תנועה ותו שלהם אז, כשהבין שתכלית הישרדותו היא העדות. בגרמניה הוא פוגש את לנה. סיפור האהבה נרקם בזהירות; לנה מבינה שאם תחליט לחלוק את חייה עם היינר עליה לחלוק את
ביצירת מופת זו, המגוללת את סיפורו של צעיר המוכר נשמתו תמורת נעורים ויופי נצחיים, באים לידי ביטוי שנינותו, ביקורתו החברתית החדה והפרוזה המבריקה של אוסקר ווילד. גיבורו ? הדאנדי, ההדוניסט קצר הרוח ןחסר המוסר, שאינו משתנה כלל בעוד תמונתו מזדקנת והופכת דוחה יותר ויותר עם השנים ? הפחיד, הקסים, משך ואף השחית קוראים רבים במשך למעלה ממאה שנ
שני עבדים הם, סבור העבד הזקן וייטצ'פל, העובד במטע עבדים במדינת וירג'יניה במאה השמונה עשרה ובראשית המאה התשע עשרה: עבד כמוהו עצמו, עבד פיקח, שלומד ממראה עיניו, והוא אוהב את אדוניו, עובד אותו בנאמנות, ומפיק ממנו ומן המשגיחים רצון ומידה של חסד ונדיבות, וכך הוא זוכה להאריך ימים ולראות בנים ובני בנים: ועבד כמו צ'פל, בנו שלו עצמו, הסורר והממ
במקום מסתורי, על קו הגבול המפריד בין ים ליבשה, ניצבת אכסניית אלמאייר שדייריה הנם מפגש מרתק, אפוף קסם ופיוט, בין גורלות אנוש שונים ומשונים. פרופסור ברטלבום כותב מכתבי אהבה נרגשים ומעודנים לאישה שמעולם לא פגש וכל חייו הוא ממתין לה. אליסווין, נערה צעירה וחולנית מאמינה כי הים ומימיו הם תרופתה היחידה, ואילו פלאסון הצייר, האמן שבחבורה, מ


©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ