ב- 1944 נשלח תומס ברנהרד, בן 13, לפנימייה נאצית בזלצבורג. סבו, הדמות היחידה שהפיצה אור על ילדותו, הוא ששלח אותו לשם, ומעשה זה נתפש על ידי הנכד בבגידה והוביל אותו אל סף ההתאברות. רק הנגינה בכינור, "כלי המלנכוליה היקר שלי", הצילה אותו ממנה. האם זו "הסיבה"? ברנהרד, שגדל להיות מהחשובים שבסופרי אוסטריה במאה ה20 - , ואחד המוקיעים הבוטים ביותר של הלאומנות באשר היא, חווה על בשרו את אימי החינוך הנאצי - הקתולי ואת "מוזיאון המוות המצמרר" של זלצבורג, שעליה כתב: "אני יכול לעשות ולחשוב מה שאני רוצה, אבל למעשה כל מה שבתוכי יש לתלות בעיר הזאת ובנוף הזה". האם זו "הסיבה"? "הסיבה" הוא לא רק ספר אוטוביוגרפי מרתק, אלא גם אני מאשים רב עוצמה המופנה כלפי אוסטריה, ובעצם כלפי כל חברה אשר חונקת את האינדיבידואליות ומדכאת את חופש המחשבה. בניסיונו לשים את האצבע על הסיבה - לפצח את סוד חייו, לפענח את הכוחות המניעים את ההיסטוריה - ניכר ייחודו הספרותי של ברנהרד, שלכתיבתו הווירטואוזית, המוסיקלית, גלוית הלב והמבריקה לא היה אח ורע במאה ה- 20.

"הסיבה" הוא הראשון לכתיבה מבין חמישה ספרים אוטוביוגרפיים, שתומס ברנהרד פירסם בין 1975 ל- 1982, הראשון מבחינה כרונולוגית, "ילד", ראה אור בהוצאת זו, שבה אף יושלם תרגומו של מפעל ספרותי ייחודי זה.

תומס ברנהרד

תומאס ברנהרד (בגרמנית: Thomas Bernhard‏; 9 בפברואר 1931 הרלן, הולנד - 12 בפברואר 1989 גמונדן, אוסטריה) היה מחזאי וסופר אוסטרי, מחשובי הסופרים והמחזאים בשפה הגרמנית במחצית השנייה של המאה העשרים. מספריו בעברית: בטון (הוצאת הקבוץ המאוחד, 1991) כוחו של הרגל (הוצאת בית צבי, 1991) אחיינו של ויטגנשט... המשך לקרוא

שם הספר
בטון
אחיינו של ויטגנשטיין - פרוזה אחרת #
מחיקה
הלדנפלאץ - שני מחזות
ילד - אוטוביוגרפיה (ברנהרד) #5