מדף הספרים של יעל אבישר בן-ארי - הספרים שדירגה
מידלמארץ' ג'ורג' אליוט נחשב כפיסגת יצירתה של ג'ורג' אליוט - הרי היא מרי-אן אוואנס קרוס, מגדולי הספרות האנגלית בכל הדורות. ברוחב היריעה, בניתוח הפסיכולוגי של הדמויות הפועלות, ובהצגת הרקע החברתי נחשב ספר זה
לאחד הרומנים הבולטים ומפלסי הדרך בספרות אירופה. תפיסה חברתית מצפונית, כושר הבחנה דק מן הדק בנפש האדם ודייקנות כמעט ריאליסטית מו
התרגום הראשון לעברית של יצירת המופת "קיץ", מסיפורי האהבה המופלאים שנכתבו במאה העשרים.
קיץ אחד חווה צ'רטי רויאל הצעירה התעוררות ארוטית, ושום דבר בעולמה לא יהיה עוד כמו שהיה.
הקיץ בוער ויפה להפליא בעיירה הקטנה והמפוהקת דורמר-צפון. צ'רטי רויאל פוגשת את לושיוס הארני, גבר צעיר ומשכיל המפזר ניחוח של ערים גדולות אפופות חלומות זוהרים. ה
"´תראה´, אני מנסה להתפלמס. ´שום תראה´, רוטן המזוקן ודורך את האקדח, ´או סיפור או כדור בראש´. אני מבין שאין ברירה. ´שני אנשים יושבים בחדר´, אני מתחיל, ´פתאום נשמעת דפיקה בדלת.´ המזוקן מזדקף. לרגע נדמה לי שהסיפור תפס אותו, אבל הוא לא. הוא מקשיב למשהו אחר. מישהו באמת דופק בדלת."
פתאום דפיקה בדלת הוא קובץ הסיפורים החמישי של אתגר קרת.
יוצאים לגנוב סוסים. זה מה שאמר כשעמד בפתח הבקתה שבה התגוררתי עם אבי באותו קיץ. הייתי בן חמש עשרה. זה היה בשנת 1948, באחד הימים הראשונים של יולי. זו היתה אמורה להיות חופשה רגילה, זמן איכות שמבלים יחד אב ובנו על גדות הנהר, הרחק משאון העיר ומזיכרונות המלחמה. ואמנם, עד לבוקר שבו הזמין יון את טרונד להרפתקה שובבה, "לגנוב סוסים", נראה שהיא אכן כ
סיפורו של הולדן קולפילד, נער בן שש-עשרה בארצות הברית של אמצע המאה ה-20, כובש לו אוהדים מזה חמישים שנה. ראשון מסוגו, דיבר "התפסן" בשפה שאיש לא דיבר לפניו: בשפה ישירה, פונה בגוף שני לקוראיו, מנבל את הפה בקללות מכל הסוגים, מספר הולדן את סיפור התבגרותו, מוחה על צביעות, מאוהב באמת ובתמימות.
"מובן מאליו, שיש הבדל בין הוצאת 'מחברות לספרות' בראשית פעילותה, לפני שנים רבות, לבין ההוצאה היום; הדברים לא באו לפי תוכנית מפורטת ומפורשת מראש, אלא בהדרגה ובחינת פרק אחרי פרק. תחילה היתה הכוונה לטפח דברי ספרות שאין המו"ל הרגיל להוט אחריהם, אם מחשש ל'חידושים' בטרם זמן, ואם מחשש להפסדים חומריים. מכאן ואילך נשתנו פני הדברים והתפתחה בהוצ
אי –סדר מוסרי בנוי מאחד–עשר סיפורים המסודרים בתבנית של מחזור–חיים, מפגן מופלא של כישרון הסיפור של הסופרת הקנדית מרגרט אטווד . זהו ספר מצחיק, לירי, שנון, טרגי ומטלטל חליפות — מרגרט אטווד במיטבה ובשיאה. מרגרט אטווד כתבה יותר מ–30 ספרים שראו אור ביותר מ–35 מדינות וזיכו אותה בפרסים יוקרתיים, ובהם פרס בוקר לשנת 2000 על המתנקש העיוור ופ
ברפובליקה הגלעדית, החזות הכללית היא של שלווה וצניעות. החיים מתנהלים באיטיות
ועל פי תקנות המשטר. 'הפעמון הקוצב את הזמן מצלצל. הזמן כאן נקצב באמצעות פעמונים, כמו שהיה נקצב פעם בבתי-נזירות.' (עמ' 16)
ליפרד היא נכס לאומי, כמו עוד נשים. היא אשה פוריה בארץ שבה שיעור הפוריות ירד לשפל מסוכן. כל יעודה של ליפרד הוא להרות וללדת ילד בריא. לשם כך
"עשרה ימים אחרי שהסתיימה המלחמה נהגה לורה אחותי במכונית והפילה אותה מגשר." כך פותחת ואומרת אייריס צ'ייס גריפן, שריד למשפחה עשירה בקנדה. מותה של לורה ב-1945 נגרם מתאונה, קבעה המשטרה, אך אייריס מחליטה לצאת לחקירה משלה.
מרגרט אטווד שוזרת זה בזה שלושה סיפורים וחושפת אט-אט באמצעות משחק הגומלין הווירטואוזי שביניהם, את סודותיה של משפחת צ'
אחת הדמויות העלומות והידועות לשמצה בקנדה של המאה התשע-עשרה עומדת במרכז ספר זה. דמות כמעט דמונית, גרייס מארקס, משרתת יפהפייה בת שש-עשרה, שהואשמה ברצח כפול ומזעזע ביחד עם ג'יימס מקדרמונט שותפה לפשע.
שש-עשרה שנה חלפו מאותו יום שבו נשלחה גרייס לכלא באשמת רצח כפול בדם קר. שותפה הוצא להורג ב-21.11.1843, אך מאחר שהיו כאלה שטענו לחפותה, הומר עונ
אב ובן הולכים לבדם לאורך כביש בין־מדינתי באמריקה החרוכה. דבר לא זע בנוף פרט לאפר המתפזר ברוח. אובך קבוע מסתיר את אור השמש. הכול אפור והקור מקפיא. המים בנהרות עכורים, וצבע הוא רק זיכרון רחוק. הם הולכים לכיוון הים, למרות שאינם יודעים מה מצפה להם שם. אין להם דבר פרט לבגדים הבלויים שלגופם, עגלת סופרמרקט מקרטעת, אקדח טעון בשני כדורים והאח
באזורי הגבעות שמעל מארסיי קשה לאיכר להוציא לחם מן הארץ: האדמה טרשית ומים אין כמעט כלל. ז`אן דה פלורט, בן הכרך המשכיל שהתיישב בכפר, מת בעבודה קשה ומיותרת: במאבק לחיים ולמוות על המים ועל האדמה ניצחו האיכרים... בתו, מאנון הקטנה, גדלה והיתה לנערת פרא שוכנת מערה. האמת בדבר הקנוניה וקשרי השתיקה שגרמו למות אביה מתגלה לה באקראי, והיא נוקמת. ו
כריסטופר בון בן החמש-עשרה יודע את שמות כל המדינות בעולם ואת ערי הבירה שלהן ואת כל המספרים הראשוניים עד 7507. הוא מתבונן בעולם בעיני הגיבור שלו, שרלוק הולמס, כשהוא זוכר כל פרט, מבחין בכל תנועה.
אך למרות שהוא פותר בקלות בעיות סבוכות במתמטיקה, הוא מתקשה להבין גם את הרגשות הפשוטים ביותר של בני האדם. בדיחות לא מצחיקות אותו, מטאפורה היא
"אליס מאנרו היא צ'כוב שלנו", אמריה עליה סינתיה "והיא עתידה לשרוד יותר מכל בני דורה."
קובץ סיפורים זה של סופרת הקנדית מצטרף כרונולוגית לרומן, המלווה את שלבי גדילתה של נערה מן הילדות המוגנת, דרך חתחתי ההתבגרות, הכמיהה לדת, האהבה הראשונה והשנייה, הזהות הנשית והאישית, עד ההגדרה המהוססת של היעוד האינדיווידואלי המיוחד לה.
בד בבד עם העי
"החיים הקבורים כאן הם חיים שמוטב לחשוב פעמיים לפני שמתחרטים עליהם."
קובץ סיפורים נפלאים, נוקבים ומפתיעים בלי הרף, פרי עטה של אמנית הפרוזה מהמוערכות בעולם, שקורים בו שלל אירועים – בגידות והתפייסויות, פרשיות אהבה שתמו וכאלה שמתאבלים עליהן. אבל ההתרחשויות האמיתיות ב"הירחים של יופיטר" הן המהפך שהדמויות עוברות עם הזמן עד לנקודה שבה ה
סמאדר הילדה, תכף נערה, לא יוצאת מהבית.בחופשת קיץ רגילה לכאורה, היא משוטטת בין החדרים והחלונות שלהבית הישן,מציצה אל החוץ הלוהט המאיים בשכונה המקומית. סמאדרפועלת כמו רֶצֶפְּטוֹרית, קולטת ללא הפסק מידע שמגיע אליה דרך קולות, השתנות האור והאוויר, מחווֹת גוף,בגדים, ריחות, אוכל, ומעל הכל מילים ומשפטים.דרך זוויות הלב והעין שלה, סמאדרמתרגמ
פֶּקוֹלָה, ילדה שחורה, נכספת לעיניים כחולות. כל לילה, במשך שנה תמימה, היא מתפללת שיהיו לה עיניים כחולות. כמו ציפור מקורקעת המכה בכנפיה באוויר, היא שואפת אל הרִיק הכחול, שאינה יכולה להגיע עדיו, אבל הוא ממלא את נפשה. בסוף יהיו לה עיניים כחולות, שאיש מלבדה לא יראה אותן, אבל האם הן הכי כחולות בעולם? על הזוועה שבלב כיסופיה עולה רק הרוע שבה
בכפר קטן למרגלות האלפים השווייצריים אוזלים שטחי המרעה עבור הפרות, שתנובתן מקיימת את התושבים. המועצה הכללית מתכנסת כדי להחליט האם להעלות את העדר לרעות במעלה ההר. זקני הכפר מתנגדים ומזכירים מאורעות עבר אָיומים, אולם הצעירים מסרבים להקשיב להם, ומכריעים בעד העלייה להר.
שבעה יוצאים לדרך עם העדר: חמישה גברים, נער אחד ותימהוני שגופו מ