מדף הספרים של lovecanines - הספרים שדירג

בוקר אחד ב-1945, בברצלונה אפופת הצללים שעדיין מלקקת את פצעי מלחמת האזרחים, אב מכניס את בנו בסוד בית הקברות לספרים נשכחים, ספרייה שבה אלפי ספרים זנוחים שאיש אינו קורא עוד. הילד דניאל שולף ממדף מאובק את הרומן צל של הרוח, נשבה בקסמו ומבקש לקרוא את כל ספריו של מחברו, חוליאן קאראך. באחד הלילות, בשעה שדניאל מטייל ברחובותיה העתיקים של ברצל

עשר שנים חלפו מאז חזרה יוליה ווין מבורמה כאדם שונה. היא יצאה לחפש את אביה, מצאה את אחיה וחוותה התעלות רוחנית בעקבות סיפור האהבה היפה ביותר ששמעה מעודה. אולם בינתיים, בגלל הקריירה שלה במשרד עורכי דין ניו-יורקי, הספיקה להישאב אל תוך החיים המערביים חסרי המנוח. באחד הימים מגיע מכתב מבורמה, מאחיה או-בה. מיד אחרי שהיא קוראת את המכתב מתח

החיפוש של ג'וליה אחר אביה מוביל אותה אל קָאלָאוֹ, כפר הררי בבורמה שהכול בו נראה זר: אור היום כמו גם הריחות והרעשים, אבל יותר מכול זרים לה האנשים. באחד מבתי התה פונה אליה איש זקן וטוען שהוא מכיר את אביה. האם רמאי? אבל הוא יודע מה שמה וגם פרטים מרובים על אודות משפחתה. וכך הוא מתחיל לספר לה את סיפורו של אביה. בתחילה היא מרוחקת ומקשיב

פרשת אהבתם של נער כפרי מחבל נורמנדי שבצרפת ונערה בת - אצילים פולניה, אהבה רצופה תהפוכות ופרידות על רקע מאורעות מלחמת - העולם השניה בצרפת הכבושה. סיפור מרתק ומרגש ממיטב יצירתו של הסופר המהולל. כאחרית - דבר - החוברת "חייו ומותו של אמיל אז'אר", שחשפה את זהותו המסתורית של מחבר "כל החיים לפניו" ו"חרדתו של המלך סלומון".

בטירתו המבודדת שלמרגלות הרי הקרפטים ממתין גנרל בדימוס לפגישה גורלית עם ידיד נפש שהסתלק במפתיע מחייו לפני ארבעים ואחת שנים וארבעים ושלושה ימים בדיוק. מאז מנסה הגנרל לפענח את טיבו של האירוע הדרמטי שפער פצע כה עמוק בנפשו, הביא להסתגרותו מן העולם ולהתנתקותו מאשתו וגרם לחברו להרחיק עד האזורים הטרופיים ולא לשוב עוד למולדתו. מאחורי

הנה עובדה קטנה. אתם תמותו. 1939 גרמניה הנאצית. המדינה עוצרת את נשימתה. המוות מעולם לא היה עסוק יותר. ליזל, ילדה בת תשע, חיה עם משפחה אומנת ברחוב הימל. הוריה נלקחו למחנה ריכוז. ליזל גונבת ספרים. זהו סיפורה והסיפור על דיירי הרחוב שלה כאשר הפצצות מתחילות ליפול. מעט מידע חשוב: מספרו של הספר זה הוא המוות. זהו סיפור קטן על: ילדה, אקורדיוני

חורף, 1553. האינקוויזיציה רודפת את חנה גרין, נערה יהודייה בת ארבע עשרה, והיא נאלצת לברוח עם אביה מספרד. אך חנה איננה פליטה ככל הפליטים. היא ניחנה במתת "הראייה", היכולת לחזות את העתיד - כישרון יקר מציאות בתקופה הסוערת של מלכוּת בית טיוּדוֹר האנגלית. חנה מאומצת על ידי רוברט דאדלי, דמות כריזמטית וזוהרת, בנו של הלורד פּרוֹטֶקטוֹר, השולט במ

Winner of the Booker Prize 2008. A debut novel by an Indian journalist-deeply endearing and provacative.This is the story of Balram-a philosopher, entrepeneur and a murderer.

יוצאים לגנוב סוסים. זה מה שאמר כשעמד בפתח הבקתה שבה התגוררתי עם אבי באותו קיץ. הייתי בן חמש עשרה. זה היה בשנת 1948, באחד הימים הראשונים של יולי. זו היתה אמורה להיות חופשה רגילה, זמן איכות שמבלים יחד אב ובנו על גדות הנהר, הרחק משאון העיר ומזיכרונות המלחמה. ואמנם, עד לבוקר שבו הזמין יון את טרונד להרפתקה שובבה, "לגנוב סוסים", נראה שהיא אכן כ

"חלפו יותר משבע שנים מאז העתקתי את מגורי לאמסטרדם, והבטחתי לעצמי שלא אתן לסיפורים ישנים לחסום את דרכם של סיפורים חדשים..." אבל אַסגֶר אריקסון, צייר דני גולה באמסטרדם, מגלה שלסיפורים ישנים יש חיים משל עצמם. דמויות מן העבר מתרוצצות בראשו: אביו, שבילה חלק ניכר מילדותו מתחת לכיור, לבוש במחוך ומאזין לקולות רפאים שהדהדו בצינורות הביוב; סב

כשהנרי פוגש לראשונה את קלייר, הוא בן 28 והיא בת 20. הנרי הוא ספרן הרפתקני; קלייר היא סטודנטית יפה לאומנות. הנרי מעולם לא פגש את קלייה קודם לכן; קלייה מכירה את הנרי מאז הייתה בת 6. אשתו של הנוסע בזמן הוא רומן מרתק ומפתיע, המתאר את סיפור אהבתם של הנרי, המסוגל לנסוע בזמן קדימה ואחורה, ושל קלייר, המתרגלת אט - אט לנסעותיו התכופות של בעלה.

בן מנדלסון הוא סופ - ר, אדם המתמחה בכתיבת סופים בעבור יוצרים שאינם מסוגלים להביא את עבודתם לכדי גמירה. חמישה עשר חודשים לאחר מותה של מריאן, אשתו, בתאונה מחרידה הוא מחליט לשים קץ לחייו בעולם הזה ולצאת למשימה אורפיאית - מסע חיפוש אחריה ברחבי העולם האחר, עולם שהוא הגרסה החילונית של החיים לאחר המוות, עולם שנאספו אליו כל מתי העולם הזה, מ

בגיל 15, עם מעט כסף בארנק ובגדים שדחס לתיק קטן, בורח קפקא טאמורה מביתו, מעברו, מקללתו האיומה של אביו. מצויד במשאלה עתיקה - למצוא את אחותו ואמו שעזבו את הבית כשהיה בן ארבע - הוא יוצא לדרך בלי לדעת לאן תוביל. ממש כמו נאקאטה, זקן פגוע מוח המתפרנס מאיתור חתולים אבודים, שנהדף אל המסע הראשון בחייו בנסיבות קיצוניות לא פחות. שני סיפורי המסע, ש

איכר זקן וחולה המתגורר בכפר קטן בדרום איטליה נאלץ לעבור לביתם הבורגני של בנו וכלתו במילאנו לצורך השגחה רפואית.  הוא מתעב את החיים בעיר הצפונית המנוכרת שהשמים בה אפורים והאוכל תפל, אבל שם הוא מוצא שתי אהבות אחרונות - אהבת אישה ואהבת סב לנכדו הפעוט. הקשר עם האישה והילד מעניק לימיו האחרונים של הזקן משמעות חדשה לגמרי. מתברר שיש בידו

זהו סיפורה של מריה, שחוותה שברון לב בתקופת ההתבגרות שלה, אשה יפה שיכלה להינשא בקלות אבל התגלגלה לז'נבה ונעשתה שם לזונה מקצועית. לאחר ששמע את סיפורה, ואת סיפוריהן של עוד נשים כמותה, החליט קואלו שתהא זו דרך מצוינת לעסוק בנושא שהעסיק אותו זמן רב: "כדי לכתוב על הצד המקודש של הסקס, נחוץ להבין את צידו המחולל." " סיפורי איננו מתיימר להיות

ז'וזה סאראמאגו, חתן פרס נובל לספרות, חוזר כאן ל'על העיוורון' הבלתי-נשכח שלו ברומאן המשך, שהוא גם ניגוד.      העלילה של 'על הפיקחון' נפתחת ארבע שנים לאחר שבלי שום הסבר נעלם כלעומת-שבא העיוורון הלבן שתקף את כל האזרחים, פרט לאשתו של רופא-העיניים, היחידה שנותרה פקוחת-עיניים. אשתו של רופא-העיניים תופיע גם בספר זה, בתוך כל השישה, בני-חבורת

"מילכוד 22" - מקורי, מטורף, פראי ומבעית - תצוגה מעוררת התפעלות שתפגע בקוראים רבים כשם שתענג אחרים. תיאור ריאליסטי ומלא עוצמה של משימות הפצצה, על המטוסים המתרסקים והאנשים הזועקים והמתים בהם... "מילכוד 22" מעורר צחוק מריר ופראי. הוא לא ישכח כלל על - ידי אלה אשר יוכלו לעכל אותו". (ניו יורק טיימס) "...כתוב בצורה מבריקה. מהדהד בצחוק מטורף". (טיי

בלבה של ערבת המדבר הגדולה של קזחסטן, על יד מסילת הברזל, שוכן יישוב קטן - שמונה בתים בסך הכל - של פועלי מסילה ומעתקי פסים, שתפקידם להשגיח על תנועת הרכבות ההולכות ממזרח למערב וממערב למזרח, שתהיה סדירה ושוטפת תמיד. מן היישוב הנידח הזה יוצאת יום אחד שיירה מוזרה קטנה. ידיגיי ז`אנגלדין, פועל מסילה קשיש, מוותיקי מלחמת העולם השנייה, לוק

פעם בדור מופיע ספר המשנה את חייהם של קוראיו. האלכימאי הוא ספר כזה, אולי בשל המשמעות האוניברסלית שלו: אדם נוטש את אורח חייו ויוצא להגשים חלום. בסיומו של מסע ארוך ורב השראה הוא מגלה אמיתות מופלאות, על החוכמה שבהקשבה לרחשי לבנו, על היכולת לזהות אותות הנקרים לנו במסלול חיינו, על חשיבותה של התבוננות בעצמנו, ומעל הכול - על הצורך ללכת בעקב

מכונית נתקעת לפני רמזור שהתחלף לירוק. הנהג צועק משהו. מסתבר שהתעוור פתאום. אין זה עיוורון שחור; הוא רואה הכל לבן, כאילו נפל לתוך ים של חלב. מישהו מתנדב להסיע אותו הביתה. כשאשתו חוזרת, היא לוקחת אותו לרופא - עיניים, אבל עליהם לנסוע במונית, כי המתנדב טוב - הלב גנב את מכוניתם. בחדר - ההמתנה של הרופא נמצאים זקן עם רטייה על עינו, ילד פוזל,