מדף הספרים של vera - הספרים שדירגה

`אני הולכת ברחוב ומסתכלת על אנשים, מביטה בהם היטב, שואלת איך הם מסוגלים לחיות, בודקת אפילו מה צבע הגרביים שלהם, ואחרי כן חושבת עליהם שעות, ימים, שלא לומר שנים, ואז אני כותבת עליהם...`` סיפורים מרעננים, קשים ויחד עם זאת כל כך קרובים לנו! כתוב בהומור ובכאב, עם סיומים מפתיעים ומתוך התבוננות מעמיקה. את ילדותה המאושרת עברה אנה גאבאלדה (1970) ב

ריימונד קארבר נולד באורגון, ארה"ב, בשנת 1938. נשא אשה בגיל צעיר, והחל לפרנס את משפחתו בשורה של עבודות מזדמנות ומייאשות. שתה, התגרש, שתה עוד, כתב סיפורים קצרים ושירים בין לבין, אולם רק בסוף שנות השבעים החל מזלו להשתנות: קובץ סיפוריו Will You please be quiet, please? זכה להכרה עולמית, הוא הפסיק לשתות, והכיר את המשוררת טס גלגר, איתה חי עד יומו האחרון. בעש

"ספר הכמיהה" מביא את השירים שעד כה לא ראו אור בספר, ונכתבו במשך עשרים שנה. רבים מהם נולדו בשנים 1999-1993, שבהן פרש כהן מעולם המוזיקה ועבר להתגורר במנזר זן בודהיסטי ליד לוס אנג'לס. הוא הוסמך כנזיר וקיבל על עצמו את השם ההודי ג'יקאן, שמשמעותו "השותק", "השקט". אוסף מרהיב זה, העשוי בחן רב, מלווה באיורים ובעיטורים של המחבר, המנהלים על גבי הדפים דו

אישה צעירה פוגשת בבית הוריה גבר מסתורי, חבר נעורים של אביה. פגישה מקרית זו מעוררת בה מיד סקרנות ומשיכה אל הגבר המפתיע שעתיד לשנות את מהלך חייה, לערער את יחסיה עם בעלה ולחשוף בפניה אמיתות מכאיבות על עצמה ועל עברם של הוריה. מכאן ואילך נפרשת והולכת פרשת אהבה מיוחדת במינה, בגלים של השפלה ושל אושר, על רקע מאבק עיקש בין הציפיות הרומנט

ליאו גורסקי מנסה לשרוד עוד קצת, מקיש על הרדיאטור מדי ערב כדי להודיע לשכנו מלמעלה שהוא עדיין חי, מושך מבטים בדלפק החלב בסטארבקס. אך לא תמיד היו אלה פני הדברים: לפני שישים שנה, בכפר הפולני שבו נולד, ליאו התאהב וכתב ספר. ואף על פי שהוא אינו יודע זאת, ספרו שרד גם הוא-חצה דורות ואוקיאנוסים ושינה את חייהם של אנשים אחדים. אַלמָה בת הארבע-

"... עכשיו סוזאן לוקחת את ידי נוהגת אותי לנהר האבדון היא לובשת נוצות וסמרטוטים מהערימות של צבא הישע..." "... אמרתי לה בטלפון שהחלטתי להתאבד, ובגללה. אני לא יכול לחיות יותר אם גם הפעם היא באה והולכת. היא עמדה למטה, ברחוב, נוטפת מים, וצחקה לי לתוך האוזן - " מותק , אל תעשה את זה." ראיתי אותה מהחלון, לאור המכוניות שהתיזו עליה מים משולי הכביש, שיע

עיתונאי ישיש מחליט להעניק לעצמו ליום הולדתו התשעים ליל אהבה עם נערה בתולה. הלילה הזה, בבית זונות באחת מסמטאותיה הציוריות של עירו, עתיד לשנות את חייו של הזקן הערירי שכבר ראה את עצמו עומד על ספו של המוות, והוא זוכה באמונה המחיה שעוד יחגוג את שנתו המאה ואז ימות באחד הימים לא מזקנה כי אם "מאהבה בפרפורי גסיסה מאושרים".   ספרו החדש של מא

ישיר, בוטה, חסר - פשרות, לועג לחיים מסודרים, מתפלש בקיא, שוביניסט - גברי, אך גם עדין, לירי, מלא - חמלה, אוהב - נשים. צ'רלס בוקובסקי (1920 - 1994), משורר הביבים והברים, מביא לנו בשורות קצרות וארוכות, בשירים ובסיפורים קצרים את אמריקה שאין בה חלום, אמריקה בה אנשים עובדים קשה וללא - תכלית, שותים את עצמם בייאוש - 'מזדמנים מתחרמנים ומחרבנים'. עוצמת שי

גיבור הרומן הוא גם המספר בגוף ראשון, צעיר בן 24 שהגיע מהמושב אל העיר הגדולה, בבוקר הוא לומד פסיכולוגיה באוניברסיטה ובערב הוא מוכר מלבי בנמל. הוא מתאהב במריה, אישה ברזילאית בת 41, וכשהיא עוזבת אותו בפתאומיות ונוסעת למולדתה, הוא נוסע אחריה בעקבות האהבה. בברזיל הוא פוגש את דנה, ישראלית שהיה מאוהב בה בעבר. מכאן מתפתחת אנלוגיה ניגודית ב

כריסטופר בון בן החמש-עשרה יודע את שמות כל המדינות בעולם ואת ערי הבירה שלהן ואת כל המספרים הראשוניים עד 7507. הוא מתבונן בעולם בעיני הגיבור שלו, שרלוק הולמס, כשהוא זוכר כל פרט, מבחין בכל תנועה.   אך למרות שהוא פותר בקלות בעיות סבוכות במתמטיקה, הוא מתקשה להבין גם את הרגשות הפשוטים ביותר של בני האדם. בדיחות לא מצחיקות אותו, מטאפורה היא

"מה הסיפור בדיוק? שאלה פאוזיה, נהגת המונית, צובעת את שפתיה בחשיכה מול המראה הקטנה. אהבנו בטירוף, ברחנו בטירוף ובסוף הוא לא בא בגלל המכלול. אני הולכת לשרוף לו, שלא ייצא כאילו כוחותינו שבו בשלום לבסיסם, התוודיתי. בשביל מה את עושה את כל זה, בשביל מי, אני מתכוונת? שאלה. אני יכולה להגיד לך שהוא לא שווה את זה, אבל זו תהיה גסות רוח מהסוג הרגי

כיכר היהלום הוא סיפורה של נטליה המכונה קולומטה, נערת היונים, אישה אחת מני רבות. נטליה, החיה בברצלונה חיים רגילים לגמרי כביכול, מגוללת ברומאן את קורותיה כביומן: במילים פשוטות ואמתיות, בכנות גמורה וברוח נמוכה.   תוך כדי כך נחשפים בפני קוראיה, המתוודעים לחברה הקטלאנית ולתרבותה, סדקיו של עולם מורכב, יופיו ושבריו.   אם כי יותר משלושים ש