מדף הספרים של LizV - הספרים שדירגה

"ספר הכמיהה" מביא את השירים שעד כה לא ראו אור בספר, ונכתבו במשך עשרים שנה. רבים מהם נולדו בשנים 1999-1993, שבהן פרש כהן מעולם המוזיקה ועבר להתגורר במנזר זן בודהיסטי ליד לוס אנג'לס. הוא הוסמך כנזיר וקיבל על עצמו את השם ההודי ג'יקאן, שמשמעותו "השותק", "השקט". אוסף מרהיב זה, העשוי בחן רב, מלווה באיורים ובעיטורים של המחבר, המנהלים על גבי הדפים דו

סיפור העלילה הגדול שר הטבעות מוגש בזה לקוראים במהדורה עברית חדשה, המבוססת על המהדורה האנגלית השנייה והמלאה של הספר, לרבות הנספחים. הסיפור צמח מתוך יצירת חייו של ג'ון רונלד רעואל טולקין – המסכת המיתולוגית רחבת יריעה "הסילמריליון". במשאל שערכו רשת החנויות ווטרסטון וערוץ 4 של הטלוויזיה הבריטית, 25,000 משיבים הכתירו את שר הטבעות, בר

"אנשי כדור הארץ, שימו לב בבקשה. כאן פרוסטטניק ווגון ילטץ מהמועצה הגאלקטית לתכנון העל - חלל. תוכניות הפיתוח לאזורי הספר של הגלקסיה מצריכות סלילת דרך אקספרס על - חללית, שתעבור דרך מערכת הכוכב שלכם. למרבה הצער, הפלנטה שלכם היא אחת מאלה שנועדו להריסה. התהליך יארך מעט פחות משתי דקות, במושגים הארציים שלכם. תודה". בלי פאניקה, בלי פאניקה. עבו

"ערב טוב גבירותי ורבותי...היקום שאנו מכירים קיים למעלה ממאה ושבעים אלף מיליון מיליארדי שנים ויגיע לסופו בעוד קצת למעלה מחצי שעה...אני המארח שלכם הלילה...הגעתי כרגע היישר מן הקצה האחר לגמרי של הזמן...הערב אהיה עמכם לכל אורכו של מאורע היסטורי זה, סופה של ההיסטוריה עצמה!" אלה דברי המארח במסעדה שבקצה היקום, שאליה מגיעים גיבורי ספרנו במסע

ובכן, האם זהו סוף סוף הסוף?או שמא זוהי שוב ההתחלה? בואו והשתתפו אתנו בחגיגת סוף העולם.הביאו מגבת ונעלי ריצה והצטרפו אלינו לבחינת השאלה הקוסמית המכרעת - האם תפוחי אדמה הם התשובה לכל זוהי החוליה השלישית שתחילתה בספר "הפרוע, המדהים והמצחיק נורא" מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, המשכה במסעדה בסוף היקום, וכעת - הספר השלישי בסדרת רבי המכר הבי

הספר שאתם מחזיקים בידיכם נושא מסר: אנחנו יכולים לשנות את העולם. בימים אלה, מסוכן מאוד להבטיח הבטחה כזו, אבל זאת האמת. אנחנו רציניים. אנחנו קוראים לעצמנו משבשי תרבות. מטרתנו היא למוטט את מבני הכוח הקיימים, ולערוך שינויים מרחיקי - לכת באורח החיים שלנו לקראת המאה העשרים ואחת. אנחנו מאמינים ששיבוש תרבות עתיד להיות לתקופתנו מה שזכויות ה

כשיצא לאור לראשונה בשנת 1967 הפך האמן ומרגריטה מיד לסנסציה ספרותית. יותר מרבע מאה לאחר מות המחבר - פתאום, בהפתעה, מתפרסמת סאטירה כה מלאת אנרגיה, הומור, אומץ פוליטי, יופי רב, כתובה כולה במהלך שנות השיא של הטרור הסטליניסטי של שנות השלושים. הספר תורגם בחיפזון ליותר מעשרים שפות (וגם לעברית, בשם השטן במוסקבה). אלא שהיתה זו גירסה מצונזר

ז`ן - באטיסט גרנוי נולד בפריס של המאה ה18 - בשוק המצחין של העיר, בתוך באשת הדגים, הגוויות והביוב. אמו השליכה אותו כבר בלידתו אך בכי הרך שלח אותה לגליוטינה. התינוק אשר נותר בחיים נולד נטול כל מריח גוף. ככל שגדל הילד, כך התחדד חוש הריח שלו, בעזרתו ידע לאתר חפצים, לזהות בני אדם, להכיר מקומות, להבחין בזיוף. אך הוא חיפש את ריח הריחות, את הרי

"אל מר בילבו הפורץ, אנו מתכבדים להביע את תודתנו הכנה על הכנסת - האורחים ועל הסכמת כבודו לסיוע מקצועי. התנאים: תשלום במזומן מיד עם סיום העבודה, שיוכל להגיע עד החלק הארבעה - עשר של הרוח הכללי. הוצאות הנסיעה מובטחות בכל מקרה...הואיל וחשבנו שאין זה מן הנחוץ להפריע את מנוחת כב', הקדמנו ועשינו את הסידורים המתאימים. אנו נחכה לכב' בפנדק הדקרון

הנובלה הסאטירית לב כלב, קלאסיקה מחתרתית מוצקה, נכתבה בידי מיכאיל בולגקוב בשנת 1925 וראתה אור ברוסיה רק בתקופת הפרסטרויקה. זוהי סאטירה פנטסטית מבריקה על המעמד השליט החדש - הפרולטריון. רופא מומחה, פרופסור בעל שם עולמי ונציג מובהק של "העולם הישן" (זה שקדם למהפכה הבולשביקית), אוסף לביתו ולמעבדתו כלב חוצות. בכלב הזה מבצע המדען ניתוח חדשנ

"אתם מבינים כל העניין הוא עולם מלא במשוטטים עם תרמילים. בטלני דהרמה שמסרבים לשייך את עצמם לדרישת הכלל שיצרכו מוצרי צריכה ושלכן צריכים לעבוד בשביל הזכות לצרוך, כל החרא הזה שגם ככה הם לא באמת רוצים כמו מקררים, טלוויזיות, מכוניות, מכוניות יוקרה חדשות לפחות, והם כולם כלואים במערכת של תעבוד, תייצר, תצרוך.....אני רואה חיזיון של מהפכת תרמיל

"אני מאמין כי התכלית של חיינו היא חיפוש האושר. זה ברור. אין זה משנה אם אדם דתי או לא, אם הוא מאמין בדת זו או אחרת, כולנו מחפשים משהו טוב יותר בחיים. לכן אני חושב שהמגמה של חיינו היא להתקדם לקראת האושר..." באמצעות שיחות, סיפורים ומדיטציות מראה לנו הדלאי לאמה כיצד להביס את החרדות, את חוסר הביטחון, את הכעס ואת הייאוש. עם דוקטור קטלר הו

ריימונד קרבר מספר סיפורים מהחיים בשפה שגם היא מהחיים: משפטים קצרים, תחביר פשוט, אוצר מלים רגיל. אמריקה שלו היא אמריקה של אנשים רגילים. אמריקנים רגילים, שלפתע היו למפסידים, במרוץ אחר החלום האמריקני. באמצע החיים קורה להם משהו - תאונה, פיטורים, ביקור אצל חבר - והם נופלים לתוך איזה סדק במציאות החברתית, שציפה להם תמיד מתחת לקרום הדק והשבי

"מונע על ידי יותר מידי סמים, רכים, קשים ובינוניים. יותר מדי אלכוהול, בעיקר מהיצע הוויסקי הדרומי, תומפסון הוא העתונאי ...המרתק, המשעשע, המקורי והנועז מכולם"(רון מיברג, מעריב) "ספר חובה בספריה שלנו" (אדם ברוך, מעריב תרבות) "...איוריו הנפלאים של ראלף סטידמן...מדגימים טוב יותר מכל כדור, איך נראה העולם כשאתה במצב שהנהיגה בו לא רק שאינה מומלצת,

רב - המכר של נעמי קליין No Logo (בלי לוגו) מפרק את עולם המותגים וחושף את השקרים שמאחורי ההבטחות הגדולות של עידן המידע: אפשרויות בחירה מגוונות, איטראקטיביות, חופש רב יותר.

מניפסט החלאה, אשר תרגום לעשרות לשונות, תוך שהוא חי ונושם בביביה התת - קרקעיים של התרבות המערבית, רואה עתה אור גם בעברית. מאז הופץ לראשונה בשנת 1968 אין למניפסט אלא להטריד, להצחיק, להפחיד ולהפריע לכולנו בפרץ של חזון אפוקליפטי הדובר עם עבר נגוע ופגוע של נשיות ונושק לתזזיתיות הפמיניסטית, הקווירית, הפילוסופית, הפסיכואנליטית, התמהונית וע

בשנת 1866 היה פיודור דוסטויבסקי בן 45. לאחר 10 שנות מאסר וגלות "בעקבות פעילות חתרנית", חזר לעיר פטרבורג, אלמן, עמוס חובות, מהמר כפייתי, לא בריא, ובקיצור - גאון. הוא מבטיח לעצמו, לנושיו, ולמוציא-לאור הכול, להשלים תוך כמה חודשים שני ספרים. "את יודעת", הוא כותב לידידתו אנה, "שאפילו היום דברים משונים ומיוחדים כאלה מענגים אותו לחלוטין". רומן אחד

קורותיה המופלאות של משפחה המתגוררת בעיירה אגדית בקולומביה מסופרות ברומן זה, שהוא אחד ממופתי הפרוזה של אמריקה הלטינית בימינו. קורות המשפחה, שהיא מעין מיקרוקוסמוס הפועל לפי חוקים פנימיים שאינם תלויים בעולם ובזמן הריאליים, הן למעה כרוניקה של האנושות כולה. מאה שנים של אהבה ואמונה ויאוש, שאיפה לאושר ואכזבה, ולבסוף חזרה אל בדידותו

"מילכוד 22" - מקורי, מטורף, פראי ומבעית - תצוגה מעוררת התפעלות שתפגע בקוראים רבים כשם שתענג אחרים. תיאור ריאליסטי ומלא עוצמה של משימות הפצצה, על המטוסים המתרסקים והאנשים הזועקים והמתים בהם... "מילכוד 22" מעורר צחוק מריר ופראי. הוא לא ישכח כלל על - ידי אלה אשר יוכלו לעכל אותו". (ניו יורק טיימס) "...כתוב בצורה מבריקה. מהדהד בצחוק מטורף". (טיי

אוסף של מיטב יצירתו של המאייר המחונן, ולצד העבודות, מאמרים מאת מאיר שניצר, רפי לביא, יאיר גרבוז, ניסן שור ועוד.