מדף הספרים של דניאל ש. - הספרים שדירג

רבים רואים בניקולאי ואסילייביץ` גוגול את גדול כותבי הפרוזה הרוסית בכל הזמנים (``כולנו יצאנו מבין קפלי האדרת של גוגול``, אומרים שאמר דוסטוייבסקי: ונאבוקוב קרא לו ``גדול האמנים שהוציאה רוסיה מקירבה עד היום``). ספר זה, `סיפורים פטרבורגיים`, מביא את כל הסיפורים הפטרבורגיים של גוגול, שנכתבו במשך שבע שנים, בשנות השלושים של המאה הקודמת. ``האד

אף כי "הקוזקים" ראה אור ב-1862, זמן קצר לפני שמחברו החל בכתיבת "מלחמה ושלום", נתקבל הספר בהערכה גדולה. אחד מחשובי המבקרים הספרותיים של אותה עת, פאוול אננקוב, הכריז: "הישג אדיר בספרות הרוסית, אפשר להשוותו עם היצירות הגדולות של העשור". טורגנייב עצמו כתב מפאריס: "קראתי את ה'קוזקים' ונסחפתי... ההתרשמות הכללית נהדרת..." יותר מאשר ביצירותיו המו

רומן רחב - יריעה, המגולל את קורותיהם של ארבעה דורות לבית בודנברוק - משפחה של סותרים עשירים ורמי - יחש בגרמניה של המאה התשע - עשרה. פרשת שקיעתה האטית של המשפחה נהפכת בידיו של תומאס מאן לפרשת שקיעתו של עולם שלם-גסיסתה של הנפש האירופית, שדווקא משעה שהגיעה אל פסגת העידן הרוחני איבדה את רצון החיים. תרגומה של נילי מירסקי לספרו הנודע של

"קנוּלפ", גיבור הספר בן שלושת החלקים, הנו נווד אביון שופע שמחת חיים, בן בלי בית הנושא עמו לכל מקום את הכמיהה לחירות ואת הגעגועים הביתה. בדרכו הלירית המיוחדת מסרטט הסה דמות של גיבור מופלא, מעין מתבגר נצחי, המיטיב לבטא את השקפת עולמו־הוא: "אני חושב שהיפה הוא לעולם רק זה, אשר מלבד ההנאה שהוא גורם לנו, עולה ממנו אף נימה של עצב או פחד כלשהו

במרכז המחזה, הכתוב במסורת "קומדיה  דל'ארטה", דמותו של אב תאב בצע, המונע מבנו ובתו להינשא לבחירי ליבם. העלילה מסתבכת כאשר אוצרו של האב נעלם, ולבסוף באה על פתרונה. ביסודו של דבר זהו מחזה על תשוקות ועל הניסיון לממשן במסגרת האילוצים החברתיים. מן הבחינה הזאת, לא נס ליחה של יצירתו הנודעת של המחזאי הצרפתי בן המאה השבע-עשרה גם בימינו.  

הספר מספר את סיפורו של האנס גיבּנראת, נער מוכשר הנשלח למדרשה האוונגליסטית במאולברון. החינוך שהוא סופג שם ממוקד בהרחבת הידע שלו אך זונח את התפתחות אישיותו ואופיו. הוא מתיידד עם הרמן היילנר, אשר בניגוד אליו אינו שוקד על לימודיו והוא אף ליברלי יותר בתפישתו. הידידות מהווה הקלה להאנס. כאשר היילנר מגורש מהמדרשה דועכים הישגיו של גיבנרא

``כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה - אומללה בדרכה שלה``. כך נפתח הרומן המונומטאלי הזה, המגולל את סיפורה הטראגי של אנה, שעוזבת את בעלה ואת בנה הקטן למען האהבה ומשלמת על כך בחייה. בד בבד עם העלילה נפרשת כאן יריעה חברתית מדהימה בהיקפה, למן הטרקלינים הזוהרים של החברה הגבוהה במוסקבה ובפטרבורג ועד לאחרון הכפרים הנידחים בר

בשנת 1866 היה פיודור דוסטויבסקי בן 45. לאחר 10 שנות מאסר וגלות "בעקבות פעילות חתרנית", חזר לעיר פטרבורג, אלמן, עמוס חובות, מהמר כפייתי, לא בריא, ובקיצור - גאון. הוא מבטיח לעצמו, לנושיו, ולמוציא-לאור הכול, להשלים תוך כמה חודשים שני ספרים. "את יודעת", הוא כותב לידידתו אנה, "שאפילו היום דברים משונים ומיוחדים כאלה מענגים אותו לחלוטין". רומן אחד

בחור צעיר, רגיש ומלא חיים מגיע לעיירה קטנה ושלווה ומתאהב בה. הוא מטייל בטבע הנפלא המקיף אותה, קושר קשרים עם האיכרים, קורא את הומרוס תחת כיפת השמים ומתאמץ להנציח את יפי הסביבה ברישומים. אך אז הוא מתאהב באשה. המאורסת לאחר. בסדרה של מכתבים הוא שוטח את נפשו המתלהבת והמתייסרת חליפות, עד לסוף הטרגי. הספר חולל עם צאתו סערה גדולה: הכנסייה דר

הרוזנת, מדאם דה ט. ומאהבה האביר מבלים ליל אהבה איטי, חושני ומחושב היטב, שאינו מגיע לכלל מיצוי אלא עם עלות השחר. כך המאה ה - 18, סמל הדקדנס, שבה החיזור, העילוס הוא עצם העניין ותכליתו, הוא אמנות מלוטשת לשמה. ואילו המאה שלנו, בראי משעשע ומפתיע זה, איבדה את ההנאה שבאיטיות. היא סחרחרה קדחתנית של שברי ארועים, של קשרים אקראיים חפוזים, בלי חיזור

שאון התזזית של התרבות הפופולרית המודרנית וגילויי החומרנות הבוטה והשאפתנות האנוכית מכסים על אידיאל מוסרי ממשי העומד ביסודם – אידיאל האותנטיות. אפשר שהמציאות החברתית אינה עומדת ברף שמציב לה האידיאל, אפשר אפילו שהיא סוטה ממנו קיצונית ואף על פי כן, מן הראוי לשחזר אידיאל זה ולהציגו באופן מעורר כבוד. התמודדות נאותה עם הקלקול התרבותי

סיפורים. התאהבותם האסורה של דמיטרי גורוב ואנה סרגייבנה בעת שהותם בעיירת המרפא יאלטה. דמיטרי משתגע מרוב אהבה לאנה ומוכן לעזוב את אשתו ובתו ולסכן את כל עולמו, העיקר שיתאפשר לו להיות עם מושא אהבתו. גם אנה נסחפת אחריו באהבה ההרסנית הזאת, אך לא ברור לנו האם באמת יממשו את אהבתם חרף כל המוסכמות. סיפורו של צ'כוב מינימליסטי ומתאר בעדינות וב

אחרית דבר מאת שמעון מרקיש. "שוו בנפשכם", כתב דוסטוייבסקי, "בעל, שאשתו השליכה עצמה לדעת מן החלון לפני שעות מועטות, והריהי מוטלת לפניו על השולחן. הוא שרוי בתמהון-לבב, ועדיין לא עמדה לו השעה לכנס את עשתונותיו". על אף מצבו הנפשי המבולבל של הגיבור שאשתו התאבדה זה עתה, הוא מבקש "לכנס את עשתונותיו" ולברר לעצמו ולשומע סמוי את שאירע. בתיאור פס

פרשת אהבתם של נער כפרי מחבל נורמנדי שבצרפת ונערה בת - אצילים פולניה, אהבה רצופה תהפוכות ופרידות על רקע מאורעות מלחמת - העולם השניה בצרפת הכבושה. סיפור מרתק ומרגש ממיטב יצירתו של הסופר המהולל. כאחרית - דבר - החוברת "חייו ומותו של אמיל אז'אר", שחשפה את זהותו המסתורית של מחבר "כל החיים לפניו" ו"חרדתו של המלך סלומון".

נשיא מודח של מדינה קריבית בא לטיפול רפואי בז'נבה, ומפיח תקוות חמדניות בנהג אמבולנס ורעייתו, מבני ארצו. מרגריטו דוארטה, לבלר מהרי האנדים, נוסע אל רומא להראות לאפיפיור מה יש לו בתיבה דומה לנרתיק של צ'לו. מריה דה לה לוס סרואנטס, צעירה מקסיקנית, נכנסת בליל סופה אחד לבניין דומה למנזר בספרד, רק כדי לטלפן לבעלה רגע. מריה דוס פרזרש, שבנערותה

בתו של טייס קרב שנהרג מגיעה לטיפול פסיכולוגי ערב חתונתה. היא חוששת שתאבד את התשוקה לבעלה. חלום שחלמה הוא הרמז היחיד לפתרון. נערה בת טובים עובדת בלילות כחשפנית. היא פונה לטיפול פסיכולוגי, אך מתקשה לחשוף בו את נפשה. מנתח לב עלול לאבד את הקריירה שלו בגלל סיוטים שמקורם במלחמת לבנון. מנהלת מצליחה שיש לה הכול מעוניינת לקבל תרופה שת