מדף הספרים של >< - הספרים שדירגה

קוונטין ג'ייקובסון, המכונה קיוּ, היה מאוהב כל חייו בשכנה ההרפתקנית והמדהימה שלו, מרגו רוֹת' ספיגֶלמָן. ולכן כשהיא פותחת את חלון חדרו ומציעה לו להצטרף למסע של נקמות – הוא מצטרף בהתלהבות. עם תום הלילה הארוך שהם מבלים יחדיו, קיוּ מגיע לבית הספר ומגלה שמרגו, שתמיד היתה חידתית, נעלמה פתאום ונהפכה לתעלומה. עד מהרה הוא מגלה שהיא הש

ילד ושמו "זה" הוא עדות מצמררת של אחד המקרים הקשים ביותר של התעללות בילדים בארצות הברית. זהו סיפורו של דייב פלזר שהוכה באכזריות קשה והורעב כמעט עד מוות בידי אמו האלכוהוליסטית והמופרעת - אם ששיחקה איתו "משחקים" מפחידים ובלתי צפויים שכמעט הביאו למותו: אם שלא התייחסה אליו כבן, אלא כעבד: אם שלא ראתה בו ילד, אלא דבר, "זה". דייב נאלץ לישון ע

טורו ווטנבה, סטודנט לתיאטרון באוניברסיטה בטוקיו בשלהי שנות השישים, חי בתחושה של ניכור וניתוק מאז התאבדותו של חברו הטוב קיזוקי בתיכון. הוא נקשר אל שתי נשים: נאוקו היפה והדיכאונית, שהייתה חברתו של קיזוקי, ומידורי תאבת החיים. ווטנבה מיטלטל בין שתי הנשים ובה בעת מנסה למצוא את עצמו ואת מקומו בעולם, בכנות ובישירות שבזכותן הוא מתחבב גם ע

"בעולם כולו אנשים תמיד מקווים לשוב ולהשיג משהו שאבד. אבל לפעמים עלינו להניח זיכרון של דברים מסוימים בשידה של חרטות קטנות. ועם זאת לעתים נגלה בין קפליה של ממחטה ישנה, צדפה או אבן חסרת חשיבות שפעם גילמה את שעות אחר הצהריים המאושרות ביותר שלנו." 1967. קיץ של אהבה חופשית, סמים ומהומות ברחובות. הקיץ שבו מפגש מקרי בברוקלין הוביל שני צע

כתבתי את הספר הזה כי אני מאמינה שיש אנשים שיזהו בו את עצמם, גם כאלה שיש להם הפרעות אכילה וגם כאלה שאין. כתבתי אותו כי לעתים קרובות אנשים מתייחסים אל הפרעות אכילה בזלזול, וטוענים שהם סתם גילוי אי בגרות ושיגעון. במידה מסוימת כל זה נכון, אולם מעבר לזה זו התמכרות.זהו סוג של תגובה, גם אם תגובה מעוותת, לסביבה, למשפחה, לעצמי. אני אעשה הכל כדי

חשיש בגיל שתים עשרה... הרואין בגיל שלוש עשרה... עיסוק בזנות בגיל ארבע עשרה... סיפור נעוריה של כריסטיאנה פ. הוא סיפור מדהים, שאינו נותן מנוחה. בגילוי לב חושפני, בדייקנות מפתיעה של זיכרון היורד לפרטים, בפשטות נוקבת עד כדי אכזריות, ובבהירות אינטליגנטית להפליא, מתארת כריסטיאנה את כל מה שעבר עליה ב``שנות הסמים`` שלה, עד אשר עלה בידה - שלא כמ

עשרים ושש תמונות חצופות מחייהן של שלוש צעירות ספרדיות, האחיות רוזה, כריסטינה ואנה. רוזה היא מצליחנית חסרת מעצורים, כריסטינה היא יפהפייה טורפת גברים, ואנה מטפחת עד זרא בית עמוס עתיקות. האם רוזה תגלה מי מתקשר אליה כל לילה? האם כריסטינה תתאחד עם אהובה האמיתי? האם תצליח אנה, הילדה הטובה, להתגבר על השיממון ועל כדורי ההרגעה שהשתלטו על חי

רומן מטלטל מאת מחברת רב־המכר שומרת אחותי בליל חורף קפוא, תאונת דרכים מחרידה מאלצת בני משפחה מפולגת להתכנס ולקבל החלטה גורלית. קארה, שעד לא מזמן נהנתה מקרבתו המגוננת של אביה, מוצאת את עצמה פתאום מתמודדת עם סוד נורא שאיש אינו יודע. לאחיה אדוארד יש סודות משלו, שאם יתגלו כעת יחריבו את עולמה. אמם, ג'ורג'י, מעולם לא היתה מסוגלת להתחרות

"ידעתי. ידעתי מיד שיש צורך בעגיל הפנינה. הוא ישלים את הציור." בדלפט המשגשגת של המאה השבע - עשרה ידע כל אחד את מקומו: עשירים ועניים, קתולים ופרוטסטנטים אדון ומשרתת. כשמגיעה הנערה חריט לביתו של הצייר ורמר, ברור לה מקומה: עבודות בית, כביסה, וטיפול בשישה ילדים. איש אינו צופה מראש שהתנהגותה השקטה של חריט, התפיסה המהירה שלה, והקסם של ציורי

זהו סיפורה העצוב - מריר - משעשע של בת דור ה- X, החולה באחת המחלות הנפוצות ביותר בעולם הפוסט-מודרני: דיכאון קליני. בשפה גלויה וישירה, כמעט אקסהיביציוניסטית, עם לא מעט הומור עצמי, היא מתארת את דרכה אל תוך ומחוץ לדיכאון, את הקשרים הרומנטיים הלא-מוצלחים שלה, את הווי בני דורה בניו-יורק ובאוניברסיטת הרווארד, ואת מסקנותיה בדבר התרופה שסייעה

בפעם הראשונה שריקרדו ראה אותה, היא רקדה את הממבו כמו כישוף, הם היו שניהם בני עשרה, וריקרדו התאהב בה עד כלות. בה - בילדה הרעה - שבמשך ארבעה עשורים הטריפה את חושיו והסעירה את רוחו. כשהוא נער בן שש-עשרה, פוגש המספר נערה סקסית ומושכת להחריד, שמגיעה עם אחותה לבית הספר שהוא לומד בו בעיר לימה שבפרו. הנערה מסחררת את ראשו ומעוררת בו תשוקה בלתי

בתשע-עשרה דקות אפשר לכסח מדשאה קטנה, לצבוע שיער, לצפות בשליש משחק הוקי. בתשע-עשרה דקות אפשר לעצור את העולם, או לקפוץ מקצהו. בתשע-עשרה דקות אפשר לנקום. סטרלינג היא עיירה קטנה בניו המפשייר, שדבר לא קורה בה - עד היום שבו מתנפצת שלוותה השאננה באלימות מזעזעת של נער בתיכון. על מנת להחלים לא די לתושבי העיירה למצוא צדק; עליהם להכיר גם בתפק

ניצחון יביא עושר ותהילה. הפסד יביא מוות בטוח. קטניס בת השש-עשרה אוהבת לבלות את ימי האביב ביער האסור שמחוץ למחוז שתים-עשרה ולצפות בטבע המתעורר לחיים. אבל במדינת פאנם האביב מסמל גם מוות. זאת העונה שבה נערכים משחקי הרעב - קרב הישרדות בין עשרים וארבעה נערים ונערות המועבר ברחבי המדינה בשידור חי. כשקטניס הופכת לנציגת המחוז שלה ונשלחת

להבות מתחילות להתפשט. והקפיטול מבקש נקמה. חצי שנה חלפה. קטניס חזרה למחוז 12 וכעת מנסה להשאיר את משחקי הרעב מאחור ולשוב לשגרה. אבל זה לא פשוט כל כך: גייל לא סולח לה על קרבתה לפיטה בזירה וגם פיטה מרוחק וקריר. כשברחבי המחוז נפוצות שמועות על התקוממות והאצבע המאשימה מופנית אל "הנאהבים חסרי המזל", על פיטה וקטניס לצאת ל"סבב הניצחון" האכזרי

במבט רגיש ובסגנון הומוריסטי-מריר מתאר פאלאדה את עולמו של האיש הבודד, האאוטסיידר. יצירת המופת הזאת נכתבה על ידי פאלאדה בכתב צופן עת היה מאושפז במוסד נאצי לפושעים חולי נפש, לשם נשלח לאחר מריבה עם אשתו, שבמהלכה פלט בטעות, לטענתו, ירייה מאקדחו. הטקסט, שהתגלה רק לאחר מותו, מגולל את סיפורו - לעתים באכזריות, לעתים בחריפות ולעתים בהומור - של

לאחר ילדות קשה באחד ממחנות החינוך מחדש של צפון קוריאה מגיעה גיונג–הו, נערה שבורה בעלת כישרון יוצא דופן למתמטיקה, לבית יתומות בעיר הבירה. גיונג–הו למדה להתמודד עם הכאב על ידי נסיגה אל עולם המספרים והחישובים, ובעזרתו היא נמלטת מזיכרונות העבר הנושפים בעורפה, כמו גם מצרות ההווה. בבית היתומות היא פוגשת באיל–סון, יתומה בת גילה, וקר

אמה של אסטריד, משוררת יפהפייה ועיקשת, גידלה את בתה בתוך מערכת יחסים אוהבת אך מבודדת. השתיים אינן נפרדות, עד שהאם רוצחת את מאהבה לשעבר, ונשלחת למאסר עולם. אסטריד הופכת לאחת מאלפי ילדי-האומנה בלוט אנג'לס. בעודה מתבגרת ומנווטת את דרכה במציאות החדשה - סדרת בתים, כל אחד יקום בפני עצמו, כל אחד עם גבולות וסכנות משלו - היא שואבת כוח מהידיע

מדינת פאנם בוערת. בכל המחוזות מתנהלים קרבות נוראיים בין חיילי הקפיטול והמורדים. אבל ההתקוממות לא תוכל להמשיך ללא מנהיג שיחדיר בעם אומץ ותקווה. המורדים זקוקים לעורבני החקיין שלהם. כעת עומדת קטניס בפני הקרב הקשה מכול - הקרב המתחולל בתוכה: האם תוכל לקחת על עצמה תפקיד גורלי שכזה? ואם תעשה זאת, מה יעלה בגורלו של פיטה השבוי בידי הקפיטול

למיילס האלטר מעולם לא היו הרבה חברים, וזה לא מפתיע בהתחשב בכך שתחומי העניין העיקריים שלו הם מעט יוצאי דופן לגילו: שינון מילים אחרונות של אנשים מפורסמים וקריאת ביוגרפיות. בגיל 15 נמאס למיילס מחייו בבית והוא עוזב לפנימיית קאלבר קריק שבאלבמה כדי לחפש אחר מה שכינה המשורר פרנסואה רבּלֶה על ערש מותו: “האפשרי”. החיים החדשים צופנים למי

אם תשאל את אליס לא תזכה לתשובה, כי המתים אינם מדברים. אולם מתוך יומנה עולות זעקותיה ותחינתה אל הורים וחברה וממסד. זעקתה של אליס אינה מוצאת פורקן ופתרון, זוהי זעקה קשה אשר לפלא יחשב אם לא תיקוב את לבות כולנו, נערים ומבוגרים, ילדים ומחנכים. זעקתה של אליס אות קין היא על מצחנו כי אנו יצרנוה כמו ידינו, ועלינו להתמודד עימה ולפעול שאם לא