Yuval

Yuval

בת מחולון




» דירגה 0 ספרים
» כתבה 0 ביקורות
» יש ברשותה 13 ספרים
» מוכרת 0 ספרים
» נרשמה לסימניה לפני 6 שנים ו-3 חודשים
» ביקרה לאחרונה בסימניה לפני 5 שנים ו-5 חודשים

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים
» הספריה העירונית חולון

» רשימת הסופרים של Yuval

» מדף הספרים (4 מתוך 13)

עוקבים אחריה
מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני 6 שנים ו-2 חודשים
» אבי. (שיר) (סיפור שכתבתי)
לפני 6 שנים ו-3 חודשים
» תודה. (סיפור שכתבתי)
לפני 6 שנים ו-3 חודשים
» תודה רבה ! (סיפור שכתבתי)
לפני 6 שנים ו-3 חודשים
» מלאך שומר. (סיפור שכתבתי)
לפני 6 שנים ו-3 חודשים
» תודה רבה לכולכם ! (המלצות קריאה)
לפני 6 שנים ו-3 חודשים
» תודה רבה, לכולם ! (הצג את עצמך)
לפני 6 שנים ו-3 חודשים
» חדשה פה :) (הצג את עצמך)
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

אף אחד לא ממש הגיב אז העדפתי למחוק >.<
נכתב לפני 6 שנים ו-2 חודשים
אני לא כל כך אוהבת לפרסם את מה שאני כותבת, כי כל מה שאני כותבת יוצא מוזר. בד"כ הדמויות מתות לי ><
יצא לי קטע חמוד בפעם הראשונה, בלי מוות או טרגדיה מוזרה ורציתי לשתף אתכם.
כנראה זאת תהיה הפעם היחידה-אבל בגלל שזה רק קטע ולא משהו רציני.. אז למה לא ?
בכ"מ לקטע;
(הקטע מסופר מנקודת מבטו של ילד קטן בן לא יותר מ4)

----

"אימא!" צעקתי אל אמי, וכשהסתובבה לעברי רצתי אליה וקפצתי לזרועותיה בבכי.
"מה קרה?" היא שאלה בזמן שעטפה אותי בחיבוק חם.
"מה אם יש בבית רוחות רפאים?ומה אם הן רעות? אולי היא נמצאת כאן לידנו עכשיו?האם הרוח גרמה לי לחלות אתמול? סלקי אותה! אימ-" דיברתי כל כך מהר, את עצמי אני בקושי הבנתי, והיא קטעה אותי בצחקוקיה.
"אתה צודק, אבל אתה גם טועה." בילבלה אותי והתחילה להסביר,
"באמת יש מישהו לידך, ממש עכשיו ברגע זה! אך זוהי אינה רוח רפאים. זהו מלאך.
מאז שנולדת מלאך קטן נולד יחד איתך-במיוחד בשביל לשמור עלייך. כשאתה מחייך-הוא מחייך, כשאתה עצוב-הוא רק רוצה להחזיר את צחוקך היפיפה." צבטה את אפי בחיוך והמשיכה, "מלאך חמוד ונחמד, שאותו אתה לא רואה, מנסה לסלק את סיוטך, מלאך טוב ושומר, שרק רוצה להגן עלייך.
אך לפעמים אותו מלאך נעשה חולה, אז הוא עולה לשמיים, לביתו בכדי להבריא במהירות, בשביל לחזור אלייך, בזמן הזה אתה עלול לחלות לפעמים, ותורה של אימא להגן עלייך.
ואז המלאך חוזר, ואם אתה עדיין חולה הוא עושה ככל ביכולתו כדי לגרום לך להבריא, ולחזור לעטוף אותך במגן שלו, כדי ששום דבר רע לא יקרה לך." סיימה את הסברה ונתנה לי נשיקה בלחי, שכנראה השאירה לי אודם. אבל .. מה עם סבתא ? מדוע היא איננה עוד ? כך שאלתי.
"הגיעה זמנה לעלות לשמיים, ולהיוולד מחדש כמלאך שומר-בכדי להגן על תינוק חדש שנולד." ענתה, ואז לחשה לי, כסוד. "לפעמים, היא קופצת אלינו לביקור, ומודה למלאך שלנו על כך שעושה עבודה מעולה. ולפני שחוזרת לשמור בשמחה על הילד שלה, היא נותנת לכל אחד מאיתנו נשיקה בזמן שאנחנו ישנים, ואומרת לכולנו שהיא אוהבת אותנו הכי שיש." שמחתי לשמוע זאת, סבתא היא מלאך, היא נדיבה, וטובה, ומגינה .. והיא אוהבת לעשות זאת.
קיוויתי שכשיגיע זמני, אהיה מלאך אוהב כל כך כמו סבתא, ואעשה את העבודה הכי טובה שמלאך יכול לעשות!
"אתה עדיין רוצה שאסלק אותו?" שאלה לאחר כמה שניות של שקט. הנדתי את ראשי מצד לצד מהר כל כך עד שנהיה לי סחרחורת. לא, אני לא רוצה שהמלאך שלי ילך.
נתתי לה נשיקה לאות תודה ורצתי בחזרה לחדרי. נשכבתי במיטתי מוכן לשינה, "תודה." לחשתי שנייה לפני שעצמתי את עיני ונרדמתי.

---

בעיקרון. מה שהאם הסבירה לבנה זה מה שחשבתי כשהייתי קטנה.
כסבא שלי מת, תמיד דמיינתי אותו בתור מלאך שומר של ילד אחר-וזה תמיד עודד אותי.
אז ביום הולדתו זה פשוט יצא .. מקווה שאהבתם :)
נכתב לפני 6 שנים ו-3 חודשים
קבוצות קריאה:
סופרים צעירים

(קבוצה ציבורית)
דם אמיתי

(קבוצה ציבורית)
מוסיקה

(קבוצה ציבורית)
הרוקי מורקמי

(קבוצה ציבורית)
הקוראים:



©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ