לא מזמן קראתי את אוליבר טוויסט בתרגום חביב מאד, מותאם גם לקורא צעיר ולמה אני מציינת זאת? כי ההנאה מקריאתו גרמה לי לרצות ספר נוסף של דיקנס. אז לקחתי את ניקולאס ניקלבי בתרגומה של עירית לינור. למה אני מציינת זאת? כי אני חושבת שהתרגום שלה הוא הסיבה העיקרית לכך שהפסקתי לקרוא באמצע את הספר. כן, זאת לא הפעם הראשונה- היא תרגמה גם ספרים של ג'יין אוסטין -שגם נטשתי. התרגום שלה ממש משעמם ומונוטוני היא ממיתה את הסיפור. זהו ספר דיקנסי קלאסי עם כל הפוטנציאל לקריאה מהנה- מי שאוהב שיקרא את הגירסא האנגלית או תרגום אחר אם יש.

מזמן לא נהניתי כך מספר!
הכתיבה יפה וקולחת, אפילו דרך הפילטר של התרגום. הדמויות משכנעות ומורכבות - סופי, ליב, פול, ובמיוחד הקצין הגרמני. מצד אחד הוא מתואר כאויב קשוח שמסוגל להגיע להתפרצויות זעם אלימות, ומצד שני- כאדם אוהב תרבות עם צד מאוד אנושי. אותי התיאור הזה מאוד שכנע, כמו גם מערכת היחסים בינו לבן סופי, שמראה שאין שחור לבן מוחלטים בעולם, אפילו לא בזמן מלחמה.
הסיפור שהתרחש בעבר היה מרתק וסוחף, וכן גם הסיפור שמתרחש בהווה. אני מודה שלרגע התאכזבתי כשהבנתי שאנחנו עוזבים את סופי לעת עתה, אבל מהר מאוד הבנתי שגם החלק השני הוא מעניין. אהבתי את הבחירה לחלק את הספר לשני חלקים עיקריים, ולא לקפוץ לסירוגין בין הדמויות לאורך כל הספר (אלא רק בסוף, בשביל המתח..). לסופרים יש חיבה עצבנת לכתיבה מפוצלת כזאת, ומה שקורה ברוב הפעמים זה שהקורא לא מספיק להיקשר לשתי הדמויות ובמידה שווה- אתה מפתח עניין בדמות אחת, ומשתעמם כל פעם שמגיעים לדמות השניה...
לא הצלחתי לנחש איך הכל יסתדר בסוף, ומבחינתי הסוף היה לא צפוי ונחמד. ובקיצור, אני ללא ספק אחפש את הספרים הנוספים של הסופרת המוכשרת הזו.

הבאסה היחידה היא שהתרגום בעברית הוריד כמה משמעויות מהכותרת. באנגלית הספר נקרא the girl you left behing- מה שמשאיר כמה משמעויות למי השאיר/ה את מי, ומתאים מאוד לסיפור בכמה וכמה דרכים (לא נהרוס למי שלא קרא:)). ההוצאה יכלה פשוט לא לנקד את הכותרת ולכתוב "הנערה שהשארת מאחור" ולהשאיר לכולם להתלבט האם הת"ו היא בשווא או בקמץ, אבל כנראה שלא חשבה על זה או שלא רצתה לבלבל את כולם. חבל לדעתי...

ספוילרים
הספר ״בת בולין האחרת״ מאת פיליפה גרגורי מגולל את הסיפור הידוע על השפעתה של אן בולין על הנרי השמיני מנקודת מבט חדשה שעוד לא נכתבה ברומנים היסטוריים- אחותה של אן, מרי בולין.
הספר כתוב בצורה מעולה וקולחת- מאוד אופייני לסופרת שיודעת ליצור סיפור טוב ולעניין את הקורא.
הבעיה היחידה שלי עם הספר היא העובדה שהוא לא לגמרי מדויק:
1) רוב החוקרים למשל טוענים כיום שמרי היא האחות הגדולה ולא אן, כפי שמוצג בספר.
2) מרי לא הייתה תמימה כמו שהיא כתובה- לפני שהיא הגיעה לחצר המלכות של הנרי השמיני, היא הייתה הפילגש של המלך הצרפתי פרנסואה הראשון.
3) אן לא אימצה את בנה של מרי, הנרי, היא קיבלה עליו חסות מהמלך כדי לשלוח אותו למורים טובים ולדאוג לו לחינוך טוב- מה שהיה מאוד מקובל באותה תקופה.
ומבחינתי הכי חשוב- 4) אן מוצגת כאישה רעה וקשה עם מעט מאוד אנושיות. לדמות בספר יש קשר מועט לאן בולין האמיתית מלבד כמה קווי דמיון. אן לא ניסתה ״לגנוב״ את הנרי ממרי, כאשר הנרי התעניין בה היא סירבה להיות הפילגש של המלך ולהרוס את המוניטין שלה. היא כנראה מעולם לא העלתה על דעתה בהתחלה שהמלך יציע לה להתחתן איתו.

יש עוד כמה אי דיוקים, אבל למרות כל זה נתתי לספר 4 כוכבים, בגלל שגרגורי מצליחה לרתק את הקוראים לסיפור ולאנשים האמיתיים מאחוריו בצורה שלא הרבה סופרים הצליחו.