ביקורת ספרותית על הנערה שהשארת מאחור מאת ג'וג'ו מויס
ספר מעולה

---

מזמן לא נהניתי כך מספר!
הכתיבה יפה וקולחת, אפילו דרך הפילטר של התרגום. הדמויות משכנעות ומורכבות - סופי, ליב, פול, ובמיוחד הקצין הגרמני. מצד אחד הוא מתואר כאויב קשוח שמסוגל להגיע להתפרצויות זעם אלימות, ומצד שני- כאדם אוהב תרבות עם צד מאוד אנושי. אותי התיאור הזה מאוד שכנע, כמו גם מערכת היחסים בינו לבן סופי, שמראה שאין שחור לבן מוחלטים בעולם, אפילו לא בזמן מלחמה.
הסיפור שהתרחש בעבר היה מרתק וסוחף, וכן גם הסיפור שמתרחש בהווה. אני מודה שלרגע התאכזבתי כשהבנתי שאנחנו עוזבים את סופי לעת עתה, אבל מהר מאוד הבנתי שגם החלק השני הוא מעניין. אהבתי את הבחירה לחלק את הספר לשני חלקים עיקריים, ולא לקפוץ לסירוגין בין הדמויות לאורך כל הספר (אלא רק בסוף, בשביל המתח..). לסופרים יש חיבה עצבנת לכתיבה מפוצלת כזאת, ומה שקורה ברוב הפעמים זה שהקורא לא מספיק להיקשר לשתי הדמויות ובמידה שווה- אתה מפתח עניין בדמות אחת, ומשתעמם כל פעם שמגיעים לדמות השניה...
לא הצלחתי לנחש איך הכל יסתדר בסוף, ומבחינתי הסוף היה לא צפוי ונחמד. ובקיצור, אני ללא ספק אחפש את הספרים הנוספים של הסופרת המוכשרת הזו.

הבאסה היחידה היא שהתרגום בעברית הוריד כמה משמעויות מהכותרת. באנגלית הספר נקרא the girl you left behing- מה שמשאיר כמה משמעויות למי השאיר/ה את מי, ומתאים מאוד לסיפור בכמה וכמה דרכים (לא נהרוס למי שלא קרא:)). ההוצאה יכלה פשוט לא לנקד את הכותרת ולכתוב "הנערה שהשארת מאחור" ולהשאיר לכולם להתלבט האם הת"ו היא בשווא או בקמץ, אבל כנראה שלא חשבה על זה או שלא רצתה לבלבל את כולם. חבל לדעתי...

» ביקורות נוספות של אני =]
» ביקורות נוספות על הנערה שהשארת מאחור