כל כמה זמן יש ספר מיוחד ששובה את ליבי והפעם זה הספר המקסים הזה שאותו אני מכתירה כמרענן של הקיץ!
זה ספר על נושא קשה וכואב אך הוא כתוב בקלילות, הוא משעשע והוא מאד זורם. למרות צורת הכתיבה הקלילה, יש בו המון עומק ורגש והוא גרם לי לדמוע לא מעט. ספר שבלעתי תוך כמה שעות ונהניתי מכל רגע, ממליצה בחום!
הסיפור מתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה בזמן ההפצצות של הגרמנים על בריטניה. הוא עוסק בעיקר בהתמודדות של הנשים בעורף. חלקן נותרו בודדות ומתגעגעות לאהוביהן שגוייסו להילחם, חלקן התאהבו בגברים אחרים, חלקן איבדו את אהוביהן וחלקן נסחפו לרומנים ונכנסו להריון לא צפוי ועוד.
הנשים הללו מאד בודדות וזקוקות ליד מכוונת. מצפים מהן לשמור על חיי שיגרה, להתאפר, להיות שמחות ולצפות בסבלנות לבני זוגן שישובו. אך זה ממש לא פשוט. הן כותבות למערכת העיתון כדי לזכות בתמיכה ולקבל הכוונה וייעוץ כיצד לנהוג.
אמלין לייק עובדת במערכת העיתון ואליה מגיעים כל המכתבים מהנשים. היא אמנם חלמה להיות כתבת מלחמה ולרוץ תחת האש אבל כשהתקבלה למערכת העיתון, היא הבינה שהתקבלה להיות קלדנית במגזין נשים תחת עורכת מפחידה בשם גברת בירד.
גברת בירד היא אישה מאד שמרנית ומיושנת בדעותיה. היא לא מוכנה לתת עצות בנושאים הקשורים ליחסים שבינו לבינה כגון: זוגיות, בגידה, סקס, הריון לא צפוי וכדומה. היא עונה רק למכתבים בנושאים כלליים ואת השאר מבקשת מאמלין לזרוק לפח.
אמלין מאד מזדהה עם מכתבי הנשים, גם חברה שלה נכנסה להריון לא צפוי והסתבכה. היא מחליטה לענות למכתבים בשמה של גברת בירד. היא עושה מעשה אסור שאם יתגלה, היא עלולה לאבד את מקום עבודתה.
במקביל מסופר סיפורה האישי והמרגש של אמלין, שעוברת בעצמה שברון לב גדול ובנוסף גם טרגדיה שקשורה לחברה הכי טובה שלה, באנטי. טרגדיה שבעקבותיה היא עלולה לאבד חברות יקרה מפז ולהרגיש רגשות אשמה כבדים כל חייה.
האם מעשיה של אמלין יתגלו? מה יעלה בגורלה? האם החברות שלה עם באנטי תצליח לשרוד את הטרגדיות שהביאה איתה המלחמה?
תקראו ותגלו!
ספר שיש בו הכל: אהבה, חברות, אומץ, התמודדות עם אובדן וכאב. ספר מרגש מאד!

על "שלוש" מאת דרור משעני

לסופר דרור משעני התוודעתי לראשונה עם קריאת ספרו "שלוש". לקוראיו הוא מוכר כסופר בלשי עם גיבורו הבלש אברהם.
"שלוש" הוא סיפורן של שלוש נשים, שנקלעות לקשר זוגי רומנטי עם גבר בשם גיא, כל אחת והמניע שלה. האחת בעקבות גירושים, השנייה בשל מצב של זרות ובדידות והשלישית... תופתעו מה מביאה לקשר עם גבר מפוקפק. עם זאת לכולן מכנה משותף –הן מסתירות מסביבתן את הקשר שלהן עם גיא ככל שניתן.
מטבע הדברים בקשרים מסוג זה יש שימוש מרובה באמצעים טכנולוגים - הודעות טקסט בטלפון הנייד ובאימיילים. מצד אחד זו תקשורת זמינה ויעילה, אם מבקשים לשמור קשר סודי, אך מצד שני קל לשמור על מרחב חופשי, ריחוק והיעלמות. מכל מקום, כמו במציאות, קשרים מסוג זה יש בהם החמצה בשל אובדן ההכרות האנושית הקרובה, ובהעדרה היא אף טומנת לנו פח.
ואכן, גיא מכיר את כוחה של תקשורת טכנולוגית זו ועושה בה שימוש לצרכיו. לעומתו הנשים מתגלות כקורבנות לכוח זה, כי הן מאבדות את חידוד החושים, הצריכים היו להגן עליהן. היות ואף הקוראים נופלים בפח, ניתן להניח שיש מסר מובלע של המחבר על העידן המודרני, בו האדם החושב שהוא מתוחכם בסיוע הטכנולוגיה המתקדמת שלו, הופך להיות קורבנה.
"שלוש" הוא ספר שלא ניתן להתנתק ממנו עד לסיומו. העלילה הבנויה מסיפור של קשר בין בני זוג, סוחפת את הקורא בשל ריבוי סימני השאלה לגבי התנהגותו של גיא, שעולים הן אצל הנשים העומדות אתו בקשר והן אצל הקורא. גיא מתגלה כלהטוטן בתירוצים, בהעמדת הפנים, בהתחזות ובשקרים, יודע את צרכיהן של הנשים שנקלעות לקשר אתו, מגלה פנים של אוהב, חושק, אמפטי וסועד, אך ההפתעה המטלטלת של גילוי האמת מגיעה רק בסיומו של כל קשר.

טרי הייז הוא בראש ובראשונה מספר סיפורים וזה מה שהופך את הספר הזה לכזה טוב.
לבד בתאטרון המוות הוא ספר מתח קצבי שמתחיל בחקירת רצח ומתגלגל לפרשיות ריגול וטרור עולמי. מיו נסבו הוא מתגלגל לרוברט לדלום ומשם לקן פולט ובחזרה. הספר מדלג בקלילות ,והמספר מרגיש בבית , בניו יורק , באפגניסטן , ברוסיה ובסוריה וגם ברצועת עזה. הוא מתפרש לכמה עלילות משנה שהיו יכולים להכיל כמה ספרים שונים ועדיין הוא מהודק מאוד. לעתים מהודק מדי.
הוא מופרך , כמובן, כמו רוב ספרי המתח ,אבל הבטחון של המספר שלו והירידה לפרטים שמעשירים את הספר ונותנים אמינות אבל אינם מתישים ומייבשים אותו מחפים על כך. ובעיקר , לפחות בשבילי , האהבה של הסופר לספר סיפור שנתנה הרגשה כאילו אני יושב ליד המדורה ומישהו מגולל מעשיה. זה התבטא בעיקר בעלילות ודמויות המשנה שהיו מפותחות ומלאות גם אם אלו היו דמויות שהופיעו לרגע.
בביקורת השלילית אפשר למצוא את צירופי המקרים המעט מוגזמים שיצר המספר , אפשר למצוא את האופן המתנשא והאובר פטריוטי של המספר ( הסופר הוא אוסטרלי המספר אמריקאי) , חוסר האמינות של תאטרון המוות – כלומר סוף ההצגה
( כל המרכיבים היו שם – אני פשוט הייתי בונה את זה אחרת – מזל שאיני כותב ספרים ) , אבל התוצאה הסופית היא מצוינת.
מילה על תרגום השם והעטיפה : באנגלית נקרא הספר I AM PILGRIM התמונה על הכריכה היא של טביעת אצבע על רקע בהיר, אני זוכר שראיתי את הספר באחד משדות התעופה במדפים של קידום המכירות ומעולם לא הייתי חושב לקרוא אותו. הוא נראה כספר מתח בנאלי עם שם בנאלי אחד מהפטריות שצצו אחרי "חשוב על מספר" ודומיו. השם "לבד בתאטרון המוות" , למרות שאינו דומה כלל למקור , והעטיפה השחורה של הספר שדרגו אותו , לטעמי , באלף מונים והיו בחירה נכונה.
זה אינו ספר מתח רגיל , הוא מסע מטורף בעולם והוא מצוין. מומלץ.