Uד״ר ברנן•לפני 13 שניםכל כך צודקת!אגב, גם אני קיבלתי את ספר בגיל צעיר יחסית (9) והוא ישב לו בודד על מדף ההמתנה במשך שנה, ואז קראתי אותו, נשבתי בקסמו, ולאחר מכן גיליתי את עולם הספרות הקלאסית העמוקה. והתרגום באמת גרוע.על הביקורת של מילים על דמדומים מאת סטפני מאייר
Uד״ר ברנן•לפני 13 שניםלגבי התינוק של פיניק...קראתי את הספר שלשום ואני לא זוכרת שום דבר לגבי תינוק! את יכולה לומר מתי זה? או אולי, וזו אופציה יותר טובה, לומר לי באיזה עמוד מוזכר התינוק המדובר? הי, יצא לי חרוז!על הביקורת של על עורבני חקיין מאת סוזן קולינס
Uד״ר ברנן•לפני 13 שניםכבר יש מילה עברית לספויילריםהמילה העברית לספויילר היא קולקולון וברבים קולקולונים מאוד קרוב למילה שאת חשבת עליה. ד״א, מתה על הביקורות שלך (:על הביקורת של מילים על מחאה משלי מאת אלינור ליפמן
Uד״ר ברנן•לפני 14 שניםתיקוןהתכוונתי שהשתעממתי מהספר, לא מהביקורת (:על הביקורת של Silver על החטופה מאינקנדאר מאת אלון רוטר
Uד״ר ברנן•לפני 14 שניםביקורת טובהאני קראתי והפסקתי באמצע כי כבר לא יכולתי יותר להמשיך. זה פשוט התחיל לשעמם...על הביקורת של Silver על החטופה מאינקנדאר מאת אלון רוטר
עורבני חקיין סוזן קולינסספר די טוב! בסך הכל, אם רוצים לסכם את הסדרה, הספר הראשון מתאר את המלחמה של קטניס כדי להציל את עצמה ואת סביבתה הקרובה בלבד. הספר השני מתאר את המלחמה שלה נגד סנואו והממשל במטרה להגן על המחוז שלה. הספר השלישי הוא בעצם על המחלמה שמתחוללת בתוכה; שאלות מוסר, איזון בין שנאה לאהבה וכו׳. גם בספרים הקודמים צפו הנושאים האלו, אבל הפעם הם הודגשו והפכו לנושא הספר. הבנה שהכתה בי בפעם השלישית שקראתי את הספר, היא שהספר מסתיים בסגירת מעגל אכזרית: מה שהתחיל במטרה להציל את פרים, נגמר במותה של הילדה הקטנה עם הלב האוהב וזנב הברווז. האכזריות הנוראית הזאת היא מה שעשתה את הטרילוגייה למה שהיא. הרי בטרילוגיות הכי טובות (ואני לא אומרת שהיא כזאת, אבל היא די עליונה ברשימה שלי) הסוף מביא את ההארה.
עורבני חקיין סוזן קולינסספר די טוב! בסך הכל, אם רוצים לסכם את הסדרה, הספר הראשון מתאר את המלחמה של קטניס כדי להציל את עצמה ואת סביבתה הקרובה בלבד. הספר השני מתאר את המלחמה שלה נגד סנואו והממשל במטרה להגן על המחוז שלה. הספר השלישי הוא בעצם על המחלמה שמתחוללת בתוכה; שאלות מוסר, איזון בין שנאה לאהבה וכו׳. גם בספרים הקודמים צפו הנושאים האלו, אבל הפעם הם הודגשו והפכו לנושא הספר. הבנה שהכתה בי בפעם השלישית שקראתי את הספר, היא שהספר מסתיים בסגירת מעגל אכזרית: מה שהתחיל במטרה להציל את פרים, נגמר במותה של הילדה הקטנה עם הלב האוהב וזנב הברווז. האכזריות הנוראית הזאת היא מה שעשתה את הטרילוגייה למה שהיא. הרי בטרילוגיות הכי טובות (ואני לא אומרת שהיא כזאת, אבל היא די עליונה ברשימה שלי) הסוף מביא את ההארה.
עורבני חקיין סוזן קולינסספר די טוב! בסך הכל, אם רוצים לסכם את הסדרה, הספר הראשון מתאר את המלחמה של קטניס כדי להציל את עצמה ואת סביבתה הקרובה בלבד. הספר השני מתאר את המלחמה שלה נגד סנואו והממשל במטרה להגן על המחוז שלה. הספר השלישי הוא בעצם על המחלמה שמתחוללת בתוכה; שאלות מוסר, איזון בין שנאה לאהבה וכו׳. גם בספרים הקודמים צפו הנושאים האלו, אבל הפעם הם הודגשו והפכו לנושא הספר. הבנה שהכתה בי בפעם השלישית שקראתי את הספר, היא שהספר מסתיים בסגירת מעגל אכזרית: מה שהתחיל במטרה להציל את פרים, נגמר במותה של הילדה הקטנה עם הלב האוהב וזנב הברווז. האכזריות הנוראית הזאת היא מה שעשתה את הטרילוגייה למה שהיא. הרי בטרילוגיות הכי טובות (ואני לא אומרת שהיא כזאת, אבל היא די עליונה ברשימה שלי) הסוף מביא את ההארה.
התלקחותסוזן קולינסואו. ואו. פשוט סוחף. לא יכולתי להפסיק לקרוא אפילו לשנייה. קטניס מראה לנו מה זה לוחם אמיתי. כל מילה סוחפת יותר מקודמתה. קוראים פעם, ועוד פעם, ואי אפשר להפסיק. אף על פי שמדובר בספר די סדיסטי ומלחיץ, אי אפשר לעצור גם בקטעי המוות. הרגשניים במיוחד יבכו מעט. ציפיתי למשהו די גרוע, כיוון שספרי המשך הם בדרך כלל הרבה פחות טובים. האבל למען האמת הספר הראשון יותר טוב. התלקחות הוא רק הספר השני בטרילוגיית משחקי הרעב, אז יש למה לצפות.
התלקחותסוזן קולינסואו. ואו. פשוט סוחף. לא יכולתי להפסיק לקרוא אפילו לשנייה. קטניס מראה לנו מה זה לוחם אמיתי. כל מילה סוחפת יותר מקודמתה. קוראים פעם, ועוד פעם, ואי אפשר להפסיק. אף על פי שמדובר בספר די סדיסטי ומלחיץ, אי אפשר לעצור גם בקטעי המוות. הרגשניים במיוחד יבכו מעט. ציפיתי למשהו די גרוע, כיוון שספרי המשך הם בדרך כלל הרבה פחות טובים. האבל למען האמת הספר הראשון יותר טוב. התלקחות הוא רק הספר השני בטרילוגיית משחקי הרעב, אז יש למה לצפות.
משחקי הרעבסוזן קולינס0בתור מדריך נוער אני חייב להגיד שסדרת משחקי הרעב פותחת נושאים חשובים כמו "חירות" ו"מרד" לקורא הצעיר. בשפה פשוטה ובעלילה מרתקת, עם דמויות מורכבות.
הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלםיונס יונסון0רק פעם ב100 שנה יוצא ספר כמו ''הזקן בן ה100 שיצא מהחלון ונעלם'' ורוב הסיכויים שאדם כל אלן יגרום להוצאתם. ספר מעולה,מדהים,משעשע,מהיר ומחוייך.שאני חושבת שאין אדם שלא יאהב אותו. אני אהבתי.בטוחה שגם אתם.
הרמת מסךליאת רוטנר0הרבה אנשים אוהבים למצוא דברים רעים להתלונן עליהם, והרבה יותר קשה למצוא דברים טובים לשבח עליהם. בגלל זה אני נוהגת לפתוח כל ביקורת בכמה מילים טובות על הספר. ספר שמדבר על סמים והפרעות אכילה אולי לא מיועד לילדים בני 11.9 כמוני, אבל אני קוראת הכל והספר התגלגל לידי. הספר מצליח לתאר את ההרגשה של "אווירת-בית-חולים". מי שהיה פעם בבית חולים יודע שהכל נוקשה ומסודר. ככה מתואר מוסד הגמילה מסמים, לעומת אולם ההצגות שאופף תחושה של מקום קסום ונהדר. אני באמת חושבת שצריך אומץ בשביל לכתוב כזה ספר, ועוד לבני נוער. יפה מצד ליאת רוטנר להעלות את הנושא מול בני הנוער. הזדעזעתי. האנשים בספר מקללים והקללות נכתבות. לא נעים לקרוא קללות בכמות מוגזמת. זה בעיקר מה שהפריע לי בספר. אני חושבת שבני נוער מבוגרים יותר ממני יכולים לאהוב את הספר, וזה גם מה שעולה מהביקורות כאן. אז אני אחכה. אנסה שוב בעוד כמה שנים.
