פנדורין לא נוסע לסרייבו.
הרומן האחרון שיצא לאור בעברית של בוריס אקונין, "העיר השחורה" עוסק כרגיל ברגע גורלי בהיסטוריה הרוסית. קיץ 1914; מלחמת העולם הראשונה עומדת בפתח ובדיוק אז פורצת בבאקו שביתה כללית שמאיימת להשאיר את החזית ואת העורף ללא דלק. רשויות החוק קוראות לאראסט פנדורין לבוא לעזרת המולדת, והוא, יחד עם משרתו היפני הנאמן מאסה, יוצא לשם. המשימה, תוך כדי תנועה, הופכת לקשה עוד יותר: לאחר השכנת שלום בבאקו, עליו לצאת מיד לבלקן, לנהל משא ומתן בסרייבו, בבלגרד ובווינה, לפייס בין הסרבים לאוסטרים ולמנוע את מלחמת העולם.
באקו של תחילת המאה ה-20 היא ה"מערב הפרוע" הרוסי. מחלקת המשטרה וחיל הז'נדרמרים מושחתים מהיסוד, על רקע הון עתק שמופיע משום מקום. עיר שבה אזרים וארמנים מוכנים לשחוט זה את זה בכל רגע. מקום שבו חיים זה לצד זה גם רוסים, פרסים וכל מיני לאומים שונים המרכיבים את רוסיה, לצד המון מהנדסים ותעשיינים אירופאים. מקום שבו ישדדו וירצחו אותך בלי להניד עפעף. מקום שבו הפאר של הריביירה הצרפתית משתלב עם המוסר הירוד של תקופת צבירת ההון הראשונית.
דווקא בבאקו תחת שלטונו של ניקולאי השני, הפשע הפלילי והפוליטי השתלבו זה בזה בקשר הדוק. חוליות הלוחמים של הסוציאליסטים המהפכנים ובמיוחד של הבולשביקים, השיגו כסף על ידי מתן "חסות" (פרוטקשן) לתעשייני הנפט. כמעט כל אנשי המחתרת היו סוכנים כפולים של המשטרה, והז'נדרמים היו מקבלים משכורת מהמחתרת. על העיר הזו והסביבה הזו ישנו ספר מצוין של האנגלי סיימון מונטיפיורי, "סטלין הצעיר" (שתורגם גם לעברית).
הסיפור מרתק, הרקע מדהים, אבל אל תצפו לבכי. בוריס אקונין הוא פוסט-מודרניסט: הרומנים שלו מזכירים יותר חידות ומשימות שחמט מאשר ספרות "אמיתית". הגיבורים הם מריונטות; קשה לחוש אמפתיה כלפי הדמויות. העלילה תמיד זהה: הבלש הבודד פנדורין מוצא את עצמו בלב תככים היסטוריים אמיתיים: בין אם זה ליד פלוונה הנצורה, בטקס ההכתרה של אלכסנדר השלישי, לצד גופתו של מיכאיל סקובלב שמת בנסיבות מסתוריות, או בבאקו של ערב המלחמה העומדת להתפוצץ. אראסט פטרוביץ', כמו סוכן מודיעין שנשלח מההווה אל העבר, חושף את המזימה ומעניש את הנבלים; אך ההיסטוריה, בסופו של דבר, נעה כפי שהיא נעה במציאות. במקרה הטוב, פנדורין מצליח למנוע תרחיש גרוע עוד יותר.
הגיבורים ברומן יורים זה בזה באקדחי "מאוזר" ו"קולט", פוגעים בסכיני הטלה קטלניים, ופוצעים זה את זה בטכניקות של אמנויות לחימה סיניות ויפניות, ואפילו מוטבעים בנפט. אך עד העמוד האחרון, הגיבור הראשי והנבל המרכזי – פנדורין והלוחם הבולשביקי המכונה "הנקר" – יוצאים בנזקי גוף קלים בלבד. הרקע אופרטוני. בין דמויות המשנה של "עיר שחורה" ניתן למצוא שחקנים ובמאים של הקולנוע האילם, סריס מאוהב, אוליגרכית אזרית הוללת, קצין של המודיעין האוסטרי, רופא מקומי מבאקו, מנהל מחלקת המשטרה ולוחמים ארמנים גידמים. העלילה מתקדמת כמי שגולש בסלאלום במורד הר לעבר תהום בלתי נתפסת.
בלי להרוס את פרטי המשחק: התוצאה במשחק בין הטוב לרע היא 1:1 – השביתה בבאקו מסתיימת, אך את המלחמה כבר לא ניתן לעצור.
לטעמי זהו לא אחד הרומנים הטובים ביותר של אקונין. אבל הפרק הבא בסדרה הוא ממש מעבר לפינה, לפי ספרי עליית הגג, ״כוכב המים״ יוצא ממש ביולי 2026, אם כי הוא אינו המשך פרופר אלא דווקא אוסף סיפורים נפרד. את ספר ההמשך נקבל הרבה יותר מאוחר והוא לטעמי כנראה הספר העצוב ביותר בסדרה. הספר ״איני נפרד״, שיגאל ליברנט מתרגם ממש בימים אלה, צפוי לסגור את הסאגה. אבל אל תיפול רוחכם, יש גם ספר ספין-אוף בשם ״פשוט מאסה״, כך שעדיין נמשיך ליהנות מהרפתקאות פנדורין, גם אחרי שהסדרה תסתיים...