איזה ספר נהדר. מיוחד, מהנה, משעשע, חכם. אני חושבת שבמקרה הזה, עוד יותר מבדרך כלל, כדאי לדעת כמה שפחות על העלילה לפני שקוראים. אני מאמינה שלו ידעתי מראש במה בדיוק הוא עוסק, הייתי נהנית ממנו הרבה פחות. לטעמי, כל מה שצריך לדעת זה שהוא שייך לז'אנר הנקרא 'הסטוריה אלטרנטיבית'. את היתר כדאי לגלות במהלך הקריאה.
לכן אהיה תמציתית וזהירה מתמיד בסקירה הזו, למרות שזה לא מאפשר לי לשים את האצבע במדויק על הסיבות לכך שהספר מצא חן בעיני באופן מיוחד. זה לא שיש בו איזו הברקה שאיש לא חשב עליה קודם, וזה לא שהרעיון שעומד בבסיסו מהפכני במיוחד או מטלטל. אבל אהבתי מאוד את אופן הביצוע. את הדרך שבה הרעיון מועבר. את הרגעים האלה שבהם הספר מתעתע ברגשותייך, מביך אותך, צובט לך בלב.
סטיבן פריי הפתיע אותי ככותב מצוין. לא שמעתי עליו קודם, ולא קראתי שום דבר שכתב, אבל בהחלט אשמח לעשות זאת בעתיד. נהניתי מאוד מהכתיבה שלו. הסגנון שלו הוא נינוח, אגבי, הומוריסטי, אך יחד עם זאת, אינפורמטיבי, מעמיק, חכם וממוקד. המחשבות של הגיבור הראשי לגבי אלף ואחד נושאים שלא קשורים ישירות לסיפור המרכזי, משעשעות כשלעצמן, מוסיפות עניין ואפילו קצת עומק, אך אינן מפחיתות מהמתח העלילתי, וזה אחד היתרונות הגדולים בספר הזה. הוא לא חופר, לא יומרני, ואין בו רגע משעמם. הוא מסקרן ומותח לכל אורכו, למרות שמשלב מסוים (די מוקדם, אם יורשה לי להגיד) ההמשך הופך לצפוי מאוד. ברור כשמש מה עומד להתרחש, ובכל זאת הדרך לשם - מרתקת.
אמרתי מספיק. אני לא הצלחתי להניח את הספר מהיד. בלעתי אותו בנשימה אחת בכמה שעות של קריאה רצופה ונהניתי הנאה מרובה. ממליצה בחום.
