מעט מאד סופרים, אם בכלל, יכולים לגרום לי לקרוא 1,100 עמודים במשך שמונה ימים. קן פולט הצליח.
גם ספרו זה, כמו כל ספריו האחרים, כתוב בצורה מעולה. קן פולט כותב רומנים היסטוריים מבלי לעוות את ההיסטוריה. כשאתה קורא אותו אתה מרגיש שהוא ערך מחקר יסודי, רציני, מקיף.
אבל הדמויות שלו הן לעולם הדמויות "על יד". הוא לא מתאר את הנשיא קנדי אלא את העוזר של בובי קנדי. לא את מרטין לותר קינג אלא את העוזרת שלו. מעורבותן של הדמויות באירועים ההיסטוריים המרכזיים, כאילו התגלגלה "במקרה", וזה היופי. התיאורים שלו הם אישיים ולאעיתונאיים או אקדמיים. הוא לא מאלץ דמויות היסטוריות מרכזיות להתאים לסיפור שלו. הוא מכניס את כולם - את גורבצ'וב ואת ברז'נייב - בקלילות לתוך הסיפור. הוא לא חושש למתוח עליהן ביקורת.
ומעל הכל - הסיפור מרתק וקולח וכתוב בשפה פשוטה וברורה.
אם יש דרך שאני מעדיף שתלמידיי ילמדו את ההיסטוריה - זו היא הדרך הטובה ביותר, דרך ספריו וסיפוריו של קן פולט.
לכן אני טוען שזה ספר מעולה ושאסור להחמיץ אותו. זהו נכס.

ספר מתח מהנה ביותר. קריאה זורמת פרקים קצרים והכי מעניין שלא היה אכפת לי מי ייצא הרוצח ומי הנרצח. העיקר שנהנתי מהעלילה!!!

קראתי את הספר בהילוך ראשון עד מחציתו ונטשתי. ספרים מן הסוג הזה מחייבים מנעד ריגשי מסויים. גם את "מזל עורב" שלו בקושי סיימתי ובכל זאת אני לא מרפה מגוטפרוינד אולי בגלל ההמלצות אולי בגלל מותו הפתאומי ואולי בגלל איזה שהוא דחף לא מוסבר לצלוח למרות הכול ספרים שמאופיינים בכתיבה גברית. משום כך לא יהיה הוגן מצידי לנקד את הספר הזה .