כשחזרתי ארצה מטיול בארצות הברית ומצאתי אותו על השולחן שלי, התרגשתי. פלשבק- הנה אני, חודש בערך לפני, פותרת ושולחת את הפיצוחים של ראש אחד, ומקווה. -סוף פלשבק לא חשבתי שאני באמת אזכה בפרס, ובטח שלא שזה יהיה ספר! אז כמו שאמרתי כבר, כשמצאתי אותו, התרגשתי. מייד סגרתי את הדלת של החדר, לקחתי אותו ביד, ונכנסתי למיטה מתחת לפוך. מה לעשות, אין כמו לקרוא במיטה. אז בהתחלה קראתי את התקציר. זה היה נשמע ממש טוב, אז פתחתי את הספר. ב-5 עמודים הראשונים (בערך) זה עניין אותי. בעמוד השישי- קצת פחות. בעמוד השביעי- פחות. ככה זה המשיך, פחות ופחות, עד שכבר הפלתי את הספר ונרדמתי. אולי זאת רק אני- אבל כשראיתי מי הסופר (והעורך), ציפיתי להרבה. אך מה לעשות, הציפיות שלי לא התגשמו. שלא תבינו אותי לא נכון- זה ספר נחמד, אבל הוא לא משהו שהייתי קוראת אלא אם כן משעמם לי. אז מצטערת לאכזב אתכם, אבל אני נותנת לו 4-3 כוכבים מקסימום.

אוקיי, לפני שאני מתחילה לספר קצת על הספר, אני רוצה להגיד שאני עדיין לא החלטתי מה דעתי לגביו. שמעתם נכון- אני מבקרת ספר שלא החלטתי מהי דעתי אליו. על רוב הספרים אני מפתחת דעה בשניות, אבל הספר הזה קצת קשה יותר. מצד אחד, הוא לא ברמה שלי (אני קוראת פרסי ♥ והארי פוטר..), כמו שציפיתי, אך מצד שני, הוא דווקא ספר נחמד לקרוא. לא ציפיתי לזה, אבל בסופו אני דווקא נהניתי, ורציתי לקרוא אותו שוב. אז מצד אחד, הוא מתחת לציפיותיי, אך מצד שני הוא גם מעליהם. ולכן- לא קבעתי מה דעתי עליו. אבל אם תשאלו, אני בהחלט מסכימה שכדאי לקרוא אותו. במיוחד ליומני קריאה של ג'-ו' של ילדים שלא אוהבים כל כך לקרוא. *מניסיון. הבאתי אותו לחברה שלי שלא אוהבת לקרוא- כיתה ו'*

כשחזרתי ארצה מטיול בארצות הברית ומצאתי אותו על השולחן שלי, התרגשתי. פלשבק- הנה אני, חודש בערך לפני, פותרת ושולחת את הפיצוחים של ראש אחד, ומקווה. -סוף פלשבק לא חשבתי שאני באמת אזכה בפרס, ובטח שלא שזה יהיה ספר! אז כמו שאמרתי כבר, כשמצאתי אותו, התרגשתי. מייד סגרתי את הדלת של החדר, לקחתי אותו ביד, ונכנסתי למיטה מתחת לפוך. מה לעשות, אין כמו לקרוא במיטה. אז בהתחלה קראתי את התקציר. זה היה נשמע ממש טוב, אז פתחתי את הספר. ב-5 עמודים הראשונים (בערך) זה עניין אותי. בעמוד השישי- קצת פחות. בעמוד השביעי- פחות. ככה זה המשיך, פחות ופחות, עד שכבר הפלתי את הספר ונרדמתי. אולי זאת רק אני- אבל כשראיתי מי הסופר (והעורך), ציפיתי להרבה. אך מה לעשות, הציפיות שלי לא התגשמו. שלא תבינו אותי לא נכון- זה ספר נחמד, אבל הוא לא משהו שהייתי קוראת אלא אם כן משעמם לי. אז מצטערת לאכזב אתכם, אבל אני נותנת לו 4-3 כוכבים מקסימום.

כשהלכתי לסטימצקי לפני 3 ימים, אני חושבת, וראיתי אותו על המדף, האנשים בחנות יכולים לערוב לכך שהם צריכים אוזניים חדשות מרוב שצרחתי. חיכיתי לספר הזה שנים. עכשיו, אחרי שקראתי אותו (וגם נרגעתי9, אני יכולה לכתוב עליו ביקורת. הפעם אני אחלק אותה לסעיפים. 1. ממש לא אהבתי את זה שאת *התחלת ספויילר* הספר האחרון *סוף ספויילר* והכי חשוב בסדרה (!!!) נתנו לסופר לחלוטין חדש, שלא כתב בסדרה הזאת אף פעם, לכתוב. 2. בחיזוק לסעיף 1: הסופר פשוט שחט לי דמויות. הדמות שהכי בלט שהיא נהרסה, זאת הדמות של פיסקה. מי שלא מאמין לי, יכול לקרוא את הספר. 3. אהבתי את זה *התחלת ספויילר* שדן בסוף לא שתה את השיקוי, אבל בכל זאת הם ניצחו *סוף ספויילר*. 4. זה היה ממש מאכזב שבסוף *התחלת ספויילר* אבא של דן לא וספר, ואפילו לא חי, והשולחת של ההודעות היא איזבל קברה *סוף ספויילר*. בקיצור, אם תסכמו את כל מה שאני חשבתי על הספר, תגלו שהיו לי ציפיות גדולות אליו, אבל הוא די אכזב אותי (מפורט למעלה). שלא תבינו לא נכון; הספר נחמד ואהבתי אותו, אבל יחסית למה שהוא אמור היה להיות ולשאר הספרים בסדרה, הוא לא משהו. מצטערת. זאת הדעה שלי.

כשחזרתי ארצה מטיול בארצות הברית ומצאתי אותו על השולחן שלי, התרגשתי. פלשבק- הנה אני, חודש בערך לפני, פותרת ושולחת את הפיצוחים של ראש אחד, ומקווה. -סוף פלשבק לא חשבתי שאני באמת אזכה בפרס, ובטח שלא שזה יהיה ספר! אז כמו שאמרתי כבר, כשמצאתי אותו, התרגשתי. מייד סגרתי את הדלת של החדר, לקחתי אותו ביד, ונכנסתי למיטה מתחת לפוך. מה לעשות, אין כמו לקרוא במיטה. אז בהתחלה קראתי את התקציר. זה היה נשמע ממש טוב, אז פתחתי את הספר. ב-5 עמודים הראשונים (בערך) זה עניין אותי. בעמוד השישי- קצת פחות. בעמוד השביעי- פחות. ככה זה המשיך, פחות ופחות, עד שכבר הפלתי את הספר ונרדמתי. אולי זאת רק אני- אבל כשראיתי מי הסופר (והעורך), ציפיתי להרבה. אך מה לעשות, הציפיות שלי לא התגשמו. שלא תבינו אותי לא נכון- זה ספר נחמד, אבל הוא לא משהו שהייתי קוראת אלא אם כן משעמם לי. אז מצטערת לאכזב אתכם, אבל אני נותנת לו 4-3 כוכבים מקסימום.

כשחזרתי ארצה מטיול בארצות הברית ומצאתי אותו על השולחן שלי, התרגשתי. פלשבק- הנה אני, חודש בערך לפני, פותרת ושולחת את הפיצוחים של ראש אחד, ומקווה. -סוף פלשבק לא חשבתי שאני באמת אזכה בפרס, ובטח שלא שזה יהיה ספר! אז כמו שאמרתי כבר, כשמצאתי אותו, התרגשתי. מייד סגרתי את הדלת של החדר, לקחתי אותו ביד, ונכנסתי למיטה מתחת לפוך. מה לעשות, אין כמו לקרוא במיטה. אז בהתחלה קראתי את התקציר. זה היה נשמע ממש טוב, אז פתחתי את הספר. ב-5 עמודים הראשונים (בערך) זה עניין אותי. בעמוד השישי- קצת פחות. בעמוד השביעי- פחות. ככה זה המשיך, פחות ופחות, עד שכבר הפלתי את הספר ונרדמתי. אולי זאת רק אני- אבל כשראיתי מי הסופר (והעורך), ציפיתי להרבה. אך מה לעשות, הציפיות שלי לא התגשמו. שלא תבינו אותי לא נכון- זה ספר נחמד, אבל הוא לא משהו שהייתי קוראת אלא אם כן משעמם לי. אז מצטערת לאכזב אתכם, אבל אני נותנת לו 4-3 כוכבים מקסימום.