זהו הספר הנורא ביותר שקראתי. דמויות סתמיות וחסרות משמעות. יובל, כמפקד מצטייר כחסר אופי ואני באמת לא רוצה לחשוב שכך נראים מפקדים בצבא. הספר רחוק מלהיות רומן מפעים לא ברמת העלילה ולא ברמת הכתיבה והניסוח. רבים מהדיאלוגים היו שטחיים וכאילו ביקשו למלא את הדף, ולצערי אין זו הפעם הראשונה שאני נתקלת בכך בספרים ישראליים. האם זו מראה לחברה שלנו? אולי. מבחינת הכתיבה, הרי שלא היה מקום ל'תיקנתיו' וכאלה.. אנחנו מדברים על חיילים בצבא, אחרי הכל. והפסקה שחתמה את הספר אף היא ניסתה לעורר השראה, אך ללא הצלחה. אכזבה.

זהו הספר הנורא ביותר שקראתי. דמויות סתמיות וחסרות משמעות. יובל, כמפקד מצטייר כחסר אופי ואני באמת לא רוצה לחשוב שכך נראים מפקדים בצבא. הספר רחוק מלהיות רומן מפעים לא ברמת העלילה ולא ברמת הכתיבה והניסוח. רבים מהדיאלוגים היו שטחיים וכאילו ביקשו למלא את הדף, ולצערי אין זו הפעם הראשונה שאני נתקלת בכך בספרים ישראליים. האם זו מראה לחברה שלנו? אולי. מבחינת הכתיבה, הרי שלא היה מקום ל'תיקנתיו' וכאלה.. אנחנו מדברים על חיילים בצבא, אחרי הכל. והפסקה שחתמה את הספר אף היא ניסתה לעורר השראה, אך ללא הצלחה. אכזבה.

זהו הספר הנורא ביותר שקראתי. דמויות סתמיות וחסרות משמעות. יובל, כמפקד מצטייר כחסר אופי ואני באמת לא רוצה לחשוב שכך נראים מפקדים בצבא. הספר רחוק מלהיות רומן מפעים לא ברמת העלילה ולא ברמת הכתיבה והניסוח. רבים מהדיאלוגים היו שטחיים וכאילו ביקשו למלא את הדף, ולצערי אין זו הפעם הראשונה שאני נתקלת בכך בספרים ישראליים. האם זו מראה לחברה שלנו? אולי. מבחינת הכתיבה, הרי שלא היה מקום ל'תיקנתיו' וכאלה.. אנחנו מדברים על חיילים בצבא, אחרי הכל. והפסקה שחתמה את הספר אף היא ניסתה לעורר השראה, אך ללא הצלחה. אכזבה.

זהו הספר הנורא ביותר שקראתי. דמויות סתמיות וחסרות משמעות. יובל, כמפקד מצטייר כחסר אופי ואני באמת לא רוצה לחשוב שכך נראים מפקדים בצבא. הספר רחוק מלהיות רומן מפעים לא ברמת העלילה ולא ברמת הכתיבה והניסוח. רבים מהדיאלוגים היו שטחיים וכאילו ביקשו למלא את הדף, ולצערי אין זו הפעם הראשונה שאני נתקלת בכך בספרים ישראליים. האם זו מראה לחברה שלנו? אולי. מבחינת הכתיבה, הרי שלא היה מקום ל'תיקנתיו' וכאלה.. אנחנו מדברים על חיילים בצבא, אחרי הכל. והפסקה שחתמה את הספר אף היא ניסתה לעורר השראה, אך ללא הצלחה. אכזבה.

זהו הספר הנורא ביותר שקראתי. דמויות סתמיות וחסרות משמעות. יובל, כמפקד מצטייר כחסר אופי ואני באמת לא רוצה לחשוב שכך נראים מפקדים בצבא. הספר רחוק מלהיות רומן מפעים לא ברמת העלילה ולא ברמת הכתיבה והניסוח. רבים מהדיאלוגים היו שטחיים וכאילו ביקשו למלא את הדף, ולצערי אין זו הפעם הראשונה שאני נתקלת בכך בספרים ישראליים. האם זו מראה לחברה שלנו? אולי. מבחינת הכתיבה, הרי שלא היה מקום ל'תיקנתיו' וכאלה.. אנחנו מדברים על חיילים בצבא, אחרי הכל. והפסקה שחתמה את הספר אף היא ניסתה לעורר השראה, אך ללא הצלחה. אכזבה.