האמת, "האמת על באמת" ממש, אבל ממש אכזב. אותי.
ואולי האכזבה שלי היא מעצמי. שלא השכלתי להפסיק בזמן.
בדיעבד, היו סימנים מקדימים לכך, לו הייתי מסתכלת ביתר עיון על הכריכה...
שמתם לב שבספר הראשון של אריאלי, שם הספר רשום בגדול והוא חלק אינטגראלי מעיצוב הכריכה. שם הסופר רשום בקטן (יחסית) בצד.
בספר השני, שם הספר קטן מעט ושם הסופר גדל קצת יותר והתמרכז קצת יותר. המוטיב בכריכה אֵפֶּס אולי יש בו רעיון

---


האם ידעתם שלאחר שנה אין הרבה הבדל ברמת האושר של אנשים שזכו בלוטו או של אנשים שקטעו להם יד או רגל?
האם ידעתם שבונוסים "שמנים" לא רק שאינם מדרבנים את מקבליהם לעבודה פרודוקטיבית יותר, אלא באופן מוכח גורמים לירידה בתפוקה?
האם ידעתם שבביצוע מטלה מעיקה ולא נעימה, כל הפסקה שעושים (שירותים, קפה...) רק מדגישה ומחדדת את התחושות הלא נעימות הכרוכות בביצוע אותה מטלה?
דן אריאלי, כלכלן התנהגותי, משת

****

זה אולי לא הוגן במיוחד, אבל הביקורת הזאת נכתבת אחרי עלעול של רבע שעה בספר, ולא קריאה מעמיקה ממש. זה היה במקרה, נשבע לכם. עברתי בספריה, וזה היה שם, וקניתי לא מזמן את הספר הזה מתנה למישהו, וסיקרן אותי לראות מה כתוב שם, אז הצצתי. אמרתי, אולי אני אקח את הספר הזה.

למה קוראים ספרים כאלה? בתשובה מהמותן, לגבי עצמי, אני חושב שאולי הייתי קורא את הספר הזה כי הייתי חושב שיש סיכוי מסויים שהוא יכול

בעייני הספר הטוב ביותר של דן אריאלי.
בניגוד לספריו הקודמים שהיו קצרים מידי, וחזרו אחד על השני בהרבה נקודות לטעמי. הספר הזה מרחיב, עמוק ופילוסופי, נוסף על המחקרים וצורת המחקר המיוחדת.
נושא מעניין מאוד וחשוב שאריאלי פיצח וחקר בצורה יסודית תוך הוספת דגש על הפילוסופיה, התרבות והדתות בעבר וכיום.
ממליץ לכל חובב מדעי החברה/ פסיכולוגיה חברתית.

הספר מביא הסתכלות מעניינת על החיים, ועל העובדה שאנחנו לא תמיד מודעים באמת למה שמנהל אותנו, ולכן גם לא תמיד מודעים למה שמנהל אנשים אחרים, מה שגורם לנו לנהל את היחסים שלנו איתם בצורה פחות אפקטיבית...
דן אוהב לערוך מחקרים על כל מיני נושאים, ובמהלך המחקרים הוא מעצבן אנשים (אל תצחקו) כדי לראות באיזה שלב הם יתעצבנו...
זה מעלה לי חשדות בקשר לאישיותו, אבל מבחינה מדעית גרידא - הספר מביא תובנות מעניינות,

נהניתי כ"כ מ'לא רציונלי ולא במקרה' שבאופן טבעי חיפשתי ספרים נוספים של האריאלי. לצערי, 'האמת על באמת'לא ענה על ציפיותיי אלא שקשה לי לומר אם זה בגלל שהוא דומה מדיי (עד ממחזר) את קודמו או בגלל שהוא פשוט לא ספר טוב באופן אבסולוטי.
הספר אולי מתייחס לשאלות מעניינות שאנו נתקלים בהן ביומיום וכתוב באופן קליל ובהומור. בנוספ הוא כתוב בצורה מאוד קוהרנטית עם מעבר ישיר וזורם בין נושא אחד למשנהו.
יחד עם זאת, ה

במשך הרבה שנים ההנחה הבסיסית בכלכלה הייתה שאנו, בני האדם, יצורים רציונליים להפליא. אנשים רציונליים תמיד יעדיפו להגדיל רווחים ולמזער הפסדים. אולם כבר מאמצע המאה העשרים החלו הכלכלנים אט אט להבין כי בכל מה שנוגע למפגש של האדם עם הכסף, רציונליות היא [במקרה הטוב] איננה אלא קירוב של מה שקורה באמת. אנשים גילו נטייה מטרידה לגלוש לחובות, להיות מושפעים ממצב רוח, מצורת הצגת המחירים, מהערכות מוטעות ובטחון יתר