“שאנס הוא גנן הלוקה בשכלו, אשר גדל בבית מעבידו האמיד משחר ילדותו לאחר שהתייתם מאמו. הוא אינו יודע קרוא וכתוב, וכל חייו תחומים בבית מגוריו ובגן, אותו הוא מטפח. הרחוב לא קיים עבורו, ואין בו סקרנות לחיים המתרחשים מעבר לחומות הבית. את הקשר שלו לעולם ואת כל ידיעותיו הוא שואב דרך הטלוויזיה, בה הוא צופה באדיקות. יום אחד נפטר בעל הבית הזקן ושאנס מתבקש לעזוב את הבית, ע"י עורכי דינו של המנוח המטפלים ברכושו,”

“הספר שיגרום לכם לרצות לסגור אותו – אבל לא תצליחו בלי ספוילרים. רק אמת. הציפור הצבועה של ירזי קושינסקי הוא לא עוד ספר על מלחמה. זה ספר על בני אדם כשהם שוכחים שהם בני אדם. ילד אחד, לבד, נזרק אל תוך עולם שבו כל מה ששונה – נרדף. מהגר? זר? לא מובן? אתה מטרה. אתה “ציפור צבועה”. לא תמצאו פה רגעי חסד. לא גיבורים. רק הישרדות, שתיקה, והזוועה שבחיים עצמם. אבל דווקא בגלל זה – אי אפשר להפסיק לקרוא. קו”

“הסיפור מתחיל כהבטחה גדולה. ג'ונתן המלוק הוא פרופסור לאמנות, גבר מושך אך קשה להשגה, מומחה להערכת שווי של חפצי אמנות שחי בבדידות מזהרת בכנסיה ישנה המשופצת לטעמו, ומוקף ביצירות אמנות גנובות שנרכשו בכסף שמקורו בעבודה משתלמת הרבה יותר מאשר הרצאות באוניברסיטה – מתנקש שכיר בשירות מחלקת חיפוש וחיסול של שירות הביון האמריקאי (שמכונה CII או 2C, ומתפקד בחובבנות כוחנית כקריצה ל- CIA, כאשר בראש המחלקה עומד ארכי”

“לספר "חיסול בפסגה" (הוצאת תמוז, 1983) מאת טרווניאן (שם העט של הסופר רודני ויליאם ויתיקר) הגעתי לאחר שקראתי את ספרו המופתי "שיבומי", שגם גיבורו הינו מתנקש הפועל במהלך שנות המלחמה הקרה. אך אין להשוות בין ניקולאי הל, גיבור "שיבומי" לג'ונתן המלוק גיבור ספרו הראשון. המלוק, פרופסור לאמנות, אספן חפצי אמנות גנובים ומטפס הרים מקצועי, שירת "במודיעין הצבאי בתקופת מלחמת-קוריאה" (עמוד 19), ביחידת כוחות מיוחדים”

“שאנס הוא גנן הלוקה בשכלו, אשר גדל בבית מעבידו האמיד משחר ילדותו לאחר שהתייתם מאמו. הוא אינו יודע קרוא וכתוב, וכל חייו תחומים בבית מגוריו ובגן, אותו הוא מטפח. הרחוב לא קיים עבורו, ואין בו סקרנות לחיים המתרחשים מעבר לחומות הבית. את הקשר שלו לעולם ואת כל ידיעותיו הוא שואב דרך הטלוויזיה, בה הוא צופה באדיקות. יום אחד נפטר בעל הבית הזקן ושאנס מתבקש לעזוב את הבית, ע"י עורכי דינו של המנוח המטפלים ברכושו,”

“הספר שיגרום לכם לרצות לסגור אותו – אבל לא תצליחו בלי ספוילרים. רק אמת. הציפור הצבועה של ירזי קושינסקי הוא לא עוד ספר על מלחמה. זה ספר על בני אדם כשהם שוכחים שהם בני אדם. ילד אחד, לבד, נזרק אל תוך עולם שבו כל מה ששונה – נרדף. מהגר? זר? לא מובן? אתה מטרה. אתה “ציפור צבועה”. לא תמצאו פה רגעי חסד. לא גיבורים. רק הישרדות, שתיקה, והזוועה שבחיים עצמם. אבל דווקא בגלל זה – אי אפשר להפסיק לקרוא. קו”

“הסיפור מתחיל כהבטחה גדולה. ג'ונתן המלוק הוא פרופסור לאמנות, גבר מושך אך קשה להשגה, מומחה להערכת שווי של חפצי אמנות שחי בבדידות מזהרת בכנסיה ישנה המשופצת לטעמו, ומוקף ביצירות אמנות גנובות שנרכשו בכסף שמקורו בעבודה משתלמת הרבה יותר מאשר הרצאות באוניברסיטה – מתנקש שכיר בשירות מחלקת חיפוש וחיסול של שירות הביון האמריקאי (שמכונה CII או 2C, ומתפקד בחובבנות כוחנית כקריצה ל- CIA, כאשר בראש המחלקה עומד ארכי”

“לספר "חיסול בפסגה" (הוצאת תמוז, 1983) מאת טרווניאן (שם העט של הסופר רודני ויליאם ויתיקר) הגעתי לאחר שקראתי את ספרו המופתי "שיבומי", שגם גיבורו הינו מתנקש הפועל במהלך שנות המלחמה הקרה. אך אין להשוות בין ניקולאי הל, גיבור "שיבומי" לג'ונתן המלוק גיבור ספרו הראשון. המלוק, פרופסור לאמנות, אספן חפצי אמנות גנובים ומטפס הרים מקצועי, שירת "במודיעין הצבאי בתקופת מלחמת-קוריאה" (עמוד 19), ביחידת כוחות מיוחדים”