מכירים את התופעה: ספר מתורגם מצליח מאוד. מיד שולפות הוצאות הספרים את ספריו הקודמים, מתרגמות בזריזות (<mark>ירון פריד</mark>, חבר'ה, הוא מתרגם הצללים של סופר הצללים של מיירון בוליטר) והרי לנו הכנסה בטוחה, בלי לערב את מכון גיאוקרטוגרפיה ובלי לבלבל לאנשים עייפים את המוח בסקר על משחת שיניים ועל אהבת הרלן קובן. ניצחון בטוח. כה בטוח, עד שמנכ"לי הוצאות הספרים מפסיקים לחכך את כפות ידיהם בהנאה רק כדי לספור את הכסף.
ול

הרבה קשקשת ולא הרבה ת'כלס. סתם משהו בין לבין.
לא, זה לא התיאור של הרלן קובן אלא של הביקורת הזו, מז'אנר "לא קראתי אבל בא לי לסחוט כמה לייקים..." (סתם. אין צורך להשחית לייקים לשווא.)



האמת שחיפשתי בבית ספר אחר שכבר קראתי ורציתי לקרוא שוב, אבל אז נתקלתי בו, ואני לא זוכרת שקראתי אותו, למרות שאת הספרים של הרלן קובן ממילא שוכחים שניה אחרי שמסיימים, כי כולם הופכים למין עיסה דביקה כזו של רקדניות א

אני עובד בחנות ספרים ונגיש לכל הספרים החדשים והמדוברים. בחרתי במדובר אחד, בנוי לקשר. בריטי, משעשע, אהבה בין גברים בקשר שלא נועדו להיות. מה יכול להיות רע? אז, זהו, שזה בכלל לא רע, אפילו שבאנגלית זה בטוח נשמע טוב יותר.
לוק אודונל הוא בן לאם חצי צרפתיה ולאב חצי אירי כששניהם יחד היו שותפים לכמה אלבומי מוזיקה מוצלחים בשנות השמונים של המאה הוקדמת. הם לא יחד ובנקודת הזמן בו אנו פוגשים את לוק, אמו מודיעה

פעם, באחד הדיונים בפאנל הדימיוני של ׳ארץ נהדרת׳, התארח יוסי גיספן.
במהלך הדיון הוא ענה לשיחת טלפון מניאור לרקיס או רודו אהדון שביקשו ממנו שיר.
״אין בעיה״, אמר גיספן, ״כמה מטר שיר אתה רוצה?״ וכהרף עין שלף גליל נייר וגלל אותו למטה.
״יש לי ׳אני אוהב אותך, אוהב אוהב אותך׳, ׳אותך אני מאוד אוהב, מכל כולו של כל הלב׳, ׳אוהב אוהב אני אותך, כמו הזבל את הפח׳, ׳אוהב אותך אהובה, חולה עלייך נשמה...׳״
בנקודה

'זה שאין לנקוב בשמו' הוא חבר באתר 'סימניה', ונוהג מדי פעם להעלות לאתר זה ביקורות ספרותיות על ספרים שהוא קורא. גימיקים הם השם השני שלו, ועל כך יעידו כל חברי האתר, אם כי בזמן האחרון הוא נוטה לצמצם בכמויות הגימיקים בסקירות שלו. זה שאין לנקוב בשמו יודע לאהוב, לחבק ולשבח ספרים שהוא אוהב, אך גם לקטול ולרמוס כשצריך. ובאופן כללי, אפשר לומר שהוא אוהב לבצע את פעולת הקריאה בספרים ואת השוטטות באתר. הבעיה מתחי

אחרי שהתמוגגתי מהמעגל, הספר הראשון בטרילוגיה הקסומה הזאת, נפרדתי מ-89 שקלים - תודה לך לימור לבנת ולחוק הספרים שלך. בתוספת החדש של עירית לינור, שילמתי 161 שקלים לשני ספרים במקום 99 אם הם היו במבצע 1+1 - כדי להמשיך לעקוב אחרי עלילותיהן של חמש התיכוניסטיות השבדיות.
מיותר לציין שניגשתי לספר הזה בחשש. טרילוגיות מטבען נישאות על גבי ההצלחה של הספר הראשון, החלק השני שלהן פחות טוב מהראשון והחלק האחרון בכל

איך נפלו גיבורים. איך. אני שחטפתי את ספריו של קובן עוד בטרם יבש הדיו על דפיו (דיו חיוור) שצללתי לתוך ספריו ונעלמתי (הנעלמים), שקניתי את ספריו במחיר מלא ולא חיכיתי להזדמנות (הזדמנות אחרונה), שהייתי תמימה לחשוב שהכישרון הזה ינבע לנצח (התמימים), שאף פעם לא הצלחתי לגלות את הרוצח עד סוף הספר (אל תגלה), שהייתי מוכנה להיות עם ערימת ספריו באי בודד או ביער (היער), ולא לשם ציד, כמובן (משחק הצייד), אלא כדי ל

בעזרת נשים שבבית הכנסת, הייתה יושבת ישישה בכל שבת ומקשיבה לקריאת פרשת השבוע. בכל שנה, כשקראו את פרשת וישב על מכירת יוסף, היו עיניה זולגות דמעות של חמלה, אצבעותיה ממוללות את ממחטת הבד הלבנה והיא כובשת בקושי את יפחותיה. "אח... איזה אומלל יוסף הצדיק... בכל שנה מוכרים אותו האחים לישמעאלים ורחמים אין..." שנה אחת, גבר הכעס על הרחמים והיא נדה ליוסף. "מגיע לו..." לחשה לעצמה, "כל שנה הוא מתפאר בפני האחים ש

נתונים טכניים:
שם הספר: התינוקת
שם הסופר/ת: ג'יימס סיגל
סוגה: מתח
מאנגלית: <mark>ירון פריד</mark>
מספר עמודים: 404
הוצאה לאור: עם עובד
שנת הוצאה: 2007

סקירה:

לאתנחתא קלה, הפעם בחרתי לעצמי מהערימה ספר מתח, שעל פי הכריכה ניראה מבטיח.

הזוג ג'ואנה ופול בריידברט חשוכי ילדים נחתו בבוגטה שבקולומביה, במטרה לאמץ תינוקת מבית יתומים.

ג'ואנה-בת 37, מנהלת משאבי אנוש בחברת ת