בציוץ בטוויטר תיארה גולשת את סיום התואר שלה במדעים מדויקים ואמרה שאין לה מושג איך אנשים אחרים, שאין להם הורים או אחים גדולים שעשו את התואר לפניהם, מצליחים בתואר הזה בלי עזרה שהיו יכולים לקבל. ובכן, שני תארים במתמטיקה, ואני הבכורה במשפחתי, וההורים לא היו יכולים לסייע לי, אז הראיתי שאפשרי. נכון שבמהלך התואר השני ראיתי איך לילדים של הפרופסורים במחלקה יש יתרון כלשהו עלי, אבל זה עדיין לא אמר שאי אפשר ב

רעיון מקורי ויצירתי, לצערי הפעם הסופר המחונן לא הצליח לפתח את הרעיון המדהים לרומן זורם, ספר נחמד אבל קשה להגיד עליו הרבה דברים טובים. שוב חבל על הרעיון שבוזבז ברומו מגמגם ואיטי.

אני שונאת את הקניון.
רועש שם, קר שם, והמקום מלא בערסים ופקאצות.
אבל הג'ינס הישן והטוב שלי נקרע לחלוטין, ונאלצתי לסבול את כל זה.
בסך הכל רציתי ג'ינס חדש, ואפילו אותו לא קיבלתי.
מזל שאמא שלי הסכימה לעצור בחנות הספרים.
יצאתי משם עם ארבעה ספרים חדשים!
אני חושבת שהמסע לקניון היה די שווה את זה ^^

אז, כפי שכנראה הבנתם, אחד הספרים שהגיע למדף שלי הוא "שומרי ההיסטוריה". תהיתם למה רציתי את הספר הזה

"סירקוס מקסימוס"
אני לא חושבת שאפשר לנסח את זה בצורה מוצלחת יותר...
רגע! עוד פעם אחד "סירקוס מקסימוס" hahaha ...
לספר הראשון קראו בשם ארוך ומעצבן... ולספר השני "סירקוס מקסימוס"!! (תופים בבקשה.. לא? אוקיי)
ברור למדי שלסופר אין כישרון בגרוש בבחירת שמות.
ואם זה יכולתי להתמודד אבל הוא גם גרוע בהרכבת דמויות ניסוח הטקסט ותוכן העלילה.
בקיצור? אם תשאלו אותי היה מיתון בג'נג'נסטאן (דמיאן דיבר) והבחו

ספר מקסים. סיפור שבנוי היטב. התפתחות דמותה של מאריס, גיבורת הספר, דרך שינויים שהיא מעוררת בחברת "המעופפים"- אלו שתפקידם וזכותם הוא לקשר בין חלקי העולם המפוזרים. שינויי שיש בהם פן חיובי וגם צדדים שליליים. כמו שאומרת אחת הדמויות: "אתה לא יכול לשנות תו אחד באמצע השיר- ברגע ששינית תו אחד יהיה עליך לשנות את השיר כולו". ביד אמן יוצרים כאן מרטין וטאטל- עולם ייחודי, דומה לפלנטה שלנו אך גם שונה למדי. הסיפו