ביקורת ספרותית על שומרי ההיסטוריה : סירקוס מקסימוס - שומרי ההיסטוריה #2 מאת דמיאן דיבן
ספר טוב

---

אני שונאת את הקניון.
רועש שם, קר שם, והמקום מלא בערסים ופקאצות.
אבל הג'ינס הישן והטוב שלי נקרע לחלוטין, ונאלצתי לסבול את כל זה.
בסך הכל רציתי ג'ינס חדש, ואפילו אותו לא קיבלתי.
מזל שאמא שלי הסכימה לעצור בחנות הספרים.
יצאתי משם עם ארבעה ספרים חדשים!
אני חושבת שהמסע לקניון היה די שווה את זה ^^

אז, כפי שכנראה הבנתם, אחד הספרים שהגיע למדף שלי הוא "שומרי ההיסטוריה". תהיתם למה רציתי את הספר הזה אחרי האכזבה מהראשון?
1. הכריכה. יש לי חולשה לכריכות אפילו קצת יפות.
אז כן, היו שם כוכבים שלא קשורים לכלום (שנראה כאילו הסוס הקטן בצד מקיא אותם), אבל היה אפשר לראות הקשר כלשהו לסיפור. מרשים!
2. בחרתי כמה עמודים אקראיים מאמצע הספר וקראתי אותם ברפרוף. הכתיבה טובה. מאוד צהובה, לדעתי. צהוב זה נחמד.
3. הספר הקודם, גם אם לא היה מעולה, הייתה תחושה כל כך... משמחת. היה כיף לקרוא, גם אם הקטע היה משעמם להחריד. צורת הכתיבה פשוט גורמת לך לחייך. אותו הדבר גם עם הספר השני- אווירה של צחקוקים ודילוגים. וכן, באמת עשיתי את זה.

~ספויילרים~
בתחילת הספר ג'ייק יוצא למשימה עם נייתן וצ'רלי.
בספר הקודם ג'ייק היה דמות חשובה. רואה מעוינים, נוסע זמן חזק. הוא הצליח להציל את העולם. הוא עשה דברים כמו שצריך מדי פעם.
בספר הזה נראה שמתייחסים אליו בתור טירון. מתלמד. זה ממש הצליח לעצבן אותי.
ואז לא הסכימו לו לבוא לרומא העתיקה, למרות שזה היה צפוי שהוא יגיע לשם בסופו של דבר. פשוט תנו לו לצאת וזהו.
בכל מקרה, הם הגיעו לבית אופרה כלשהו, והכל נראה כל כך... צפוי.
ג'ייק ראה אדם עם אקדח, אבל כל פעם שאמר לחברים שלו להסתכל- הוא נעלם.
הו, מעניין מה יקרה עכשיו!
טוב, אז אחר כך ג'ייק עושה את הדבר הכי מטופש בעולם. הסופר עושה את ההחלטה הכי מטופשת בכל הספר. אני מתאפקת לא לזרוק את הספר על הקיר.
הוא חושב שהוא רואה את פיליפ, ואז רץ אל האנשים הרעים עם האטומיום בשביל חיבוק דרמטי עם אחיו או משהו כזה. ואז זה לא פיליפ. ואז לוקחים לו את האטומיום. והוא פשוט... נכנע להם!
סופר טוב היה לפחות הופך את האיש ההוא לפיליפ! מה הטעם בזה אם הוא לא פיליפ?!
*נושמת עמוק. סופרת עד עשר. להירגע. להירגע.*
בכל מקרה- אחר כך ירו במישהו! יאי! אקשן! אנשים מתים!
ואז האנשים הרעים ברחו.
בוז! תחזרו לפה!
הו, רגע, אין אנשים מתים? מה זאת אומרת?! ירו בו! הוא נפל לתוך הים. מדמם. והוא לא מת? בוווווז.
ואז האיש שכמעט מת נעמד ונוזף בג'ייק (מה שהיה ממש מטופש אם להתחשב בעובדה שבדיוק עבר ניתוח ושלפני כמה שעות ירו בו), וזאת הפעם הראשונה שנוזפים בג'ייק. ואז הוא בוכה.
יופי, הפכו את הדמות האהובה עליי (זה לא שיש לו הרבה מתחרים...) לילדה בת חמש.
נראה שכל מה שג'ייק עושה גורם לו להיראות מטופש. הוא נשאר אותה דמות מהספר הקודם, בלי להתפתח לשום מקום. איך הוא יכול להתפתח אם כל מה שהוא עושה זה לדקור אנשים עם החרב שלו. מה קרה למושג "שיחה"?
הייתי שמחה אם הסופר היה מראה כמה שיחות בין הדמויות במקום שיהיו כל הזמן במצב של כמעט מוות.
ועוד דבר-
הדרך שבה הסופר בחר להסביר מונחים כמו "אטומיום", ולספר על אירועי הספר הקודם... טוב, זה היה מה שבהחלט הרס את ההתחלה. אחרי כל משפט דחפו פסקה שלמה של הסברים משעממים. באמת, לפחות תעשה את זה מעניין!
עוד סיבה לזרוק את הספר מהחלון.

כשהם מגיעים לרומא, הם מיד פוגשים את לוקיוס- אדון שרירן חתיך ומושלם. לא ממש אהבתי את הדמות שלו, למרות שעם הזמן הוא נעשה... בסדר. הוא עזר להם, ואפילו גילינו שהוא התאהב בטופז. חלק ממני קיווה שהיא שיקרה לו ושהיא לא באמת אוהבת אותו, שהיא עשתה את זה רק כדי לברוח, אבל אחר כך... מערכת היחסים הקצרה שלהם לא נראתה לי כל כך נוראית.
בכל מקרה, לוקיוס עזר להם למצוא אותה, ואז אנחנו מגיעים למסיבה משעממת ולא ממש מובנת, והדבר היחיד שהבנתי ואהבתי שם היה העובדה שטופז הייתה הבידור.
היא נקשרה לסלע ענקי והייתה צריכה להילחם בענק. ווהו! תמותי, טופז! תמותי! תהרוג אותה!
ואז ג'ייק התפרץ לקרב והרס הכל. ואז הם היו צריכים לברוח. ואז לוקיוס נתפס. ואז כולם שנאו את ג'ייק.
ואז ג'ייק בכה.
ואז טופז נזפה בו. אני מבינה שהוא עשה משהו לא נכון, אבל היא האשימה אותו בילדות של לוקיוס. היא דיברה על העבר שלו כאילו ג'ייק אחראי עליו. זה שחטפו אותו פיראטים ממש לא קשור למה שג'ייק גרם.
יופי, טופז, עכשיו גרמת לו להרגיש רע עם עצמו וכמעט למות.

ג'ייק יצא. פגש את קספר (דמות שטוחה להחריד. כל מה שהוא עושה זה לאכול עוגות. "רוחבו וגובהו כמעט שווים". אפשר להרוג את הסופר, בבקשה?). הוא אמר לקספר איפה הם מתחבאים בינתיים. ואז הוא גילה שקספר הוא מהאנשים הרעים (ברצינות? -_-) ואז עוד אנשים באים ומכניעים את ג'ייק עם גז משונה כזה.
ואז הוא כמעט מת שוב! יאי! ואז הוא מתנהג כמו גיבור ולא כמו ילד! יאי! ואז טופז מבינה שהיא ממש מפגרת ושעשתה משהו נוראי! יאי! ואז ג'ייק נפצע קשה בזמן ניסיון להציל את העולם! יאי! ואז הוא נופל מהמרכבה!
הוא חזר להיות ג'ייק החכם והאמיץ, זה שגם אם הוא לא יודע מה הוא עושה הוא מצליח איכשהו. זה שיודע לרכוב על סוס! זה שנלחם בלאופרדו ובקספר ועדיין איכשהו נשאר רגיש ונחמד. הוא לא מופיע הרבה בצורה הזאת, ובאמת התגעגעתי אליו בזמן האחרון.
***
אני אזכיר רק בקצרה את מה שאני שונאת בנבלים- מחליפים אותם כל ספר? מה קרה לאגתה? ולאח העיוור שלה, שהיה לפניה? עכשיו יש איש סיני אחד?
באמת? יש עלילה בכלל לסדרה הזאת?!
***
וכמה משפטים מפי כיפה כחולה לפני סוף הביקורת:
"נייתן הוא חתיך. לוקיוס הוא סתם שרירן. כלומר, מה יש בו חוץ משרירים? הו, עכשיו שלוש נשים באות אליו ואומרות לו שהוא חתיך."
"את יודעת מה עצוב? הדמות היחידה שעמוקה פה... היא טופז."
"רגע, לנייתן יש נעלי שינה? מה זה אומר בכלל? חלוק משי, מסכת שינה... כלומר, ברצינות, הוא כמו ברבי."

אז... טוב, הסוף עשה את שלו וסידר לעצמו ארבעה כוכבים בעזרתה של הכתיבה הקופצנית :)
אני אלך לדלג ולצחקק עכשיו.

סוף♣

» ביקורות נוספות של מגדת העתידות
» ביקורות נוספות על שומרי ההיסטוריה : סירקוס מקסימוס - שומרי ההיסטוריה #2