ג'פרי מאיירס, בביוגרפיה שכתב על הסופר סומרסט מוהם (2005), הזכיר את הסיפור הבא: בשנת 1954, לקראת יום הולדתו ה-80' של סומרסט מוהם, המוציאים לאור של ספריו ביקשו לפרסם מאמרים לכבודו של הסופר המפורסם. הם פנו ל-30 סופרים בצפון אמריקה ובבריטניה. רק שניים נענו בחיוב ובסופו של דבר רק אחד מהם כתב את המאמר....בין הסופרים אליהם פנו היו מחבריו של סומרסט מוהם וכאלה שהתארחו בחפץ לב אצל הסופר המצליח מבחינה כלכלי

חולות עגור, שבת בצהרים, יום קיצי. השמש יוקדת ואני מחפש מחסה מהשמש תחת עץ צאלה מגונן ופתאום נפיחה קצרה, אני משיר עיני וצבי זכר יפיפה ומקורנן נגלה לפני זקוף ודרוך. אני מסתכל עליו והוא מסתכל עלי ושנינו דומם כמו צמד אקדוחנים בדו קרב 'בצהרי היום'.... אף אחד מאתנו לא זז ונע. פתאום זנבו של רעי מתחיל לקשקש ועוד שניה חולפת לה ושוב נפיחה קצרה ואץ הוא ומדלג בינות גבעות החול רוויות שיחים מדבריים ומה זה שם? מי

הסיירת יוליסס זה סוג של ספינה כמו האלה שיש בחיל הים מתי שנותנים לך להכנס לראות אותם מבפנים ביום העצמאות. הספינה הזאת היתה של האנגלים והיתה שטה בקו הכי צפוני יעני מאחורי נורבגיה וכל הארצות האלה והיתה מלווה אוניות שהיו מובילות ציוד לרוסיה בזמן של מלחמת העולם השניה. אני לא יודע אם הסיפור הזה זה אחד לאחד מה שהיה אבל זה לא משנה. העיקר זה שהשיירות האלה הלכו כל הדרך נגד כל הסיכויים של מי שמחפש לחיות בגלל

הגיבורים של אליסטר מקלין תמיד נאבקים.
המאבק הוא כפול, בדרך כלל: נגד גורם חיצוני אבל לא פחות חשוב ולרוב יותר חשוב - מאבק פנימי.
המאבק החיצוני מובחן מאוד. יש אנשים רעים, עם תוכניות רעות וצריך לעצור בעדם.
המאבק הפנימי מורכב וקשה הרבה יותר. שאלות של מוסר, של מהות, של הקרבה ונכונות אל מול חולשותיו של האדם - פחד, עייפות, שנאה וחוסר בערכים.
אני לא בטוח, אבל לדעתי קראתי את כל הספרים שלו. זה בוודאי אחד