הספר "מוות בפרדייז" מאת רוברט ב. פארקר, הינו הספר השלישי שכתב אודות ג'סי סטון, מפקח המשטרה של העיירה פרדייז, ניו אינגלנד. סטון הוא בלש שונה מאוד מן הגיבור הקבוע של פארקר, הבלש הפרטי ספנסר. ראשית, משום שבניגוד לספנסר יש לו גם שם פרטי. שנית, כיוון שהוא נציג מוסמך של רשויות החוק ולא אקדוחן בודד, הגון וישר, הפועל מחוץ למסגרת המוגדרת של החוק. שלישית, המלנכוליה. סטון הוא שתיין מועד. יש בו עצב עמוק שהוא

פעם היתה לנו אורחת בבית. היו כמה אורחים, אבל הסיפור עוסק בה. ישבנו לשולחן, מימיני ביתי א', ממולה האורחת, ולידה ביתי ב'. ואז קרתה הפדיחה. אימת כל מארחת. א' פנתה לאורחת שמולה ובשיא המתיקות אמרה לה: "את יודעת, ב' אמרה שאת שמנה. זה נכון?". ככה זה, במשפחה של נשים רזות. אישה שמנה היא סוג של אטרקציה, שמזיזה את כל מגננות הטאקט ממקומן.

היותי רזה זיכה אותי במשך שנים בתחקורים חוזרים ונשנים מצד חברות ומכרו

זה לא סיפור אלא ביקורת מזוית אחרת.

כשסיימתי את קריאתו של הספר "פרקליט משנה" שקלתי להסתפק בכך שאדרג אותו על פי איכותו ואוותר על כתיבת הביקורת שכן לא חשבתי שהספר ראוי להתייחסות יתרה. אלא שבמחשבה שנייה שיתכן ובאה מתוך בדיחות דעת או משובת בגרותי המתקדמת, החלטתי לנקוט בדרך אחרת.

ידוע לחלקכם שמפעם לפעם אני מרשה לעצמי להחריג בhקורת שאני כותב מדרך ההרגל ולתת לה ייחודיות משלה כך ש"תשובב" את נפש קור

הספר מתחיל בסיפורה של איזבל דה מולן, נערה צעירה, במאה ה-16,
בעלת שיער אדום ובשל כך קראו לה "לה רוס", בתור כינוי גנאי.
איזבל נישאת לאטיין טורנייה ויולדת ילדים.
ארבע מאות שנים לאחר מיכן, במאה ה-20, אלה טרנר (בעבר : טורנייה),
צעירה אמריקאית מגיעה לצרפת בעקבות עבודתו של בעלה, ריק.
בצרפת, אלה מחליטה לצאת לגילוי אבותיה הצרפתיים, בני משפחת טורנייה.
הסיפור של איזבל, מרתק ומלמד על התקופה, על מלחמות

אלה ובעלה עוברים לחיות בצרפת,
ומחליטים להביא ילד לעולם.
אלה מתחילה לחלום חלום עם אור כחול
ומרגישה סוג של חרדה.
ואז היא מחליטה לפתוח בחיפוש שושרשים
של משפחתה.
ספר נחמד כליל וכתוב בצורה נפלאה.

אמלק: כריך תמים לכאורה של לחם יווני כפרי פרוס עבה, עם גבינת עיזים טובה, עגבניות מיובשות, ואיזה עלה רוקט, בעצם מסתיר פלפל חריף לאללה וכמה זיתי קלמטה מרירים מדי.

אין כמו קיץ בטברנה יוונית. ועוד שלי! זה נשמע כמו ספר קיץ מהמם, לא? אסקייפיזם מושלם. בדיוק כמו שאני אוהבת.
מהחדשות נפטרתי, אין לי מושג מה קורה פה במדינה כי זה מדכא מדי, אני אפילו לא סגורה על איזה מפלגות מתמודדות בבחירות הקרובות... אבל

ספר חמוד ביותר שמשך את תשומת ליבי בעיקר בגלל שם הספר שפרושו בשבילי חופשה ביוון
המחבר מספר על נסיעה ליוון לתקופת הקיץ במטרה לכתוב רומן ,נפרד מחבריו במילים "אחזור בסוף הקיץ" ולבסוף נשאר 22 שנה וזה בעצם סיפורו ...

אוהבת את סיפורי הנשים שהולכות לחפש את ההיסטוריה של המשפחה שלהן. :-) במקרה הזה שילוב של שתי נשים, אחת במאה ה-16 ואחת בתקופתנו. העלילה מתרחשת בצרפת ובשוויץ.
ברובו הספר מעניין וכייפי, חסרונותיו הם כמה חלקים מופרכים מדי (גם בתחום הפנטסיה) ועלילות מקבילות שלא מתפתחות.
בשמחה אקרא גם את שאר הספרים של הסופרת.

ספר מעולה. כתוב בצורה כזו שאתה קורא וקורא, עד שכואבות לך העיניים. ואתה ממשיך לקרוא!
ממליצה בחום!!!!!!!