“סופסוף מצאתי זמן לקרוא את הספר הזה שגם לאחרונה שמעתי דיבורים עליו מכל מיני מקומות, והנה מה שאני חושב. לא יודע אם להגיד שנהנתי ולא יודע להגיד אם סבלתי בכלל, אבל משהו בספר לא עובד. על פניו מסקרן מאוד, בסיס עלילה שעצם היותה גרם לי לקנות את הספר הזה, נער צעיר שנכנס לסיפור אהבים עם מישהו שמבוגרת ממנו בהרבה (כמו שאני אוהב אצל צוויג וב"ז) וכל זה כשברקע גם כל העניין עם גרמניה והשואה, סבבה. אז סבבה.”

“# ההתנהגות המינית עברה שינויים מפליגים בעשרות השנים האחרונות. נורמות העבר שהכתיבו באופן נוקשה את ההתנהגות הזו, גררו סיפורים כמו "שרי"של קולט על אשה מבוגרת שקיימה "בית ספר ליחסים אינטימיים" לגבר צעיר ממנה, וטכסי-חניכה של אב המביא את בנו הצעיר לבית הבושת כדי להיפרד מבתוליו, תיארו את הכשרת הגברים הצעירים לחיים עם נשים צעירות מהם, שהיו, כמובן, נטולות ניסיון מיני קודם. שלינק כתב פה סיפור על מיכא”

“תראו, אני לא מתיימר להצהיר על הספר הצהרות שגדולות עליו. מה שכן, אני יודע להבחין בספר שכתוב באיכות עצומה כשאני פוגש כזה. הכתיבה, הרגישות, העומק, רזולוציות הרגש ותיאורו. מצאתי את עצמי מצטמרר המון פעמים ולא בגלל עלילה או רעיון. פשוט התרגשתי מצורת ההתבטאות, מלכידת הרגשות החמקמקים הללו במלכודת המילים. אינספור פעמים בזמן קריאה חשתי צורך ללכת ולכתוב בעצמי. השראה קוראים לזה. וזה אחד המדדים המשמעותיים ב”

“קצת חששתי לקחת את הספר הזה ולקרוא אותו אחרי שראיתי בעבר את הסרט. חשבתי שהעלילה הידועה לי מראש תעיב עליו, אבל למרבה השמחה התבדיתי והספר היה ממש טוב, עניין וסיקרן אותי, הכתיבה בו הייתה כבדה אבל שיעשעה אותי כי התוכן זרם ורציתי להמשיך לדעת מה קורה לגיבור שסיפר בגוף ראשון אודות זכרונותיו והאמנתי לו. האמנתי לרגשות ששיקף ולהרגשות שעלו בקירבו - הרגשתי שאני איתו ומבינה לליבו. הספר מחולק לשלושה חלקים ובחלק”

“סופסוף מצאתי זמן לקרוא את הספר הזה שגם לאחרונה שמעתי דיבורים עליו מכל מיני מקומות, והנה מה שאני חושב. לא יודע אם להגיד שנהנתי ולא יודע להגיד אם סבלתי בכלל, אבל משהו בספר לא עובד. על פניו מסקרן מאוד, בסיס עלילה שעצם היותה גרם לי לקנות את הספר הזה, נער צעיר שנכנס לסיפור אהבים עם מישהו שמבוגרת ממנו בהרבה (כמו שאני אוהב אצל צוויג וב"ז) וכל זה כשברקע גם כל העניין עם גרמניה והשואה, סבבה. אז סבבה.”

“# ההתנהגות המינית עברה שינויים מפליגים בעשרות השנים האחרונות. נורמות העבר שהכתיבו באופן נוקשה את ההתנהגות הזו, גררו סיפורים כמו "שרי"של קולט על אשה מבוגרת שקיימה "בית ספר ליחסים אינטימיים" לגבר צעיר ממנה, וטכסי-חניכה של אב המביא את בנו הצעיר לבית הבושת כדי להיפרד מבתוליו, תיארו את הכשרת הגברים הצעירים לחיים עם נשים צעירות מהם, שהיו, כמובן, נטולות ניסיון מיני קודם. שלינק כתב פה סיפור על מיכא”

“תראו, אני לא מתיימר להצהיר על הספר הצהרות שגדולות עליו. מה שכן, אני יודע להבחין בספר שכתוב באיכות עצומה כשאני פוגש כזה. הכתיבה, הרגישות, העומק, רזולוציות הרגש ותיאורו. מצאתי את עצמי מצטמרר המון פעמים ולא בגלל עלילה או רעיון. פשוט התרגשתי מצורת ההתבטאות, מלכידת הרגשות החמקמקים הללו במלכודת המילים. אינספור פעמים בזמן קריאה חשתי צורך ללכת ולכתוב בעצמי. השראה קוראים לזה. וזה אחד המדדים המשמעותיים ב”

“קצת חששתי לקחת את הספר הזה ולקרוא אותו אחרי שראיתי בעבר את הסרט. חשבתי שהעלילה הידועה לי מראש תעיב עליו, אבל למרבה השמחה התבדיתי והספר היה ממש טוב, עניין וסיקרן אותי, הכתיבה בו הייתה כבדה אבל שיעשעה אותי כי התוכן זרם ורציתי להמשיך לדעת מה קורה לגיבור שסיפר בגוף ראשון אודות זכרונותיו והאמנתי לו. האמנתי לרגשות ששיקף ולהרגשות שעלו בקירבו - הרגשתי שאני איתו ומבינה לליבו. הספר מחולק לשלושה חלקים ובחלק”