רומן רב דמויות ורב עלילות, שעניינו התמודדותם של בני הדור השני לשואה עם מורשת העבר. ילדי הקורבנות ניצבים מול זכר אבותיהם, ילדי התליינים ניצבים מול הזוועות שחוללו אבותיהם שלהם, ובנוסף ניצבים ילדי הקורבנות וילדי התליינים אלה מול אלה. השבר, הפיצול, כפל הזהות, הוא מוטיב חוזר ברומן: קונראד זקס סולד מן המורשת הנאצית, אך בנפשו פנימה אורב "נסיך פולין" הזדוני – הוא עצמו, בנו של מושל פולין הכבושה; דני דמאנט וכפילו-תאומו, סאשה גראפיטו, מתלבטים בין יהדותם לבין זהותם האוסטרית, ואגב כך מתחלפים ביניהם גם בתפקיד המספר ברומן; עמנואל כץ תוהה מדוע במקום לגולל את סיפורה של אימו הוא כותב ספר על ניצול-שואה אחר, המחזאי הגולה גבירטיג. הסיפור פרי עטו של כץ נשזר גם הוא, כסיפור בתוך סיפור, בעלילת הרומן המבריק, האירוני והפרובוקטיבי של רוברט שינדל, משורר אוסטרי-יהודי בולט, שזה לו ספרו הראשון בפרוזה.