תודו שחשבתם כמוני שהספר הזה הוא על חתול, מה שבטח מנע מכמה מכם - אלה שאינם חובבי חתולים - לקרוא אותו. אז כולנו טעינו. זה סיפור על אנשים ויש בו גם חתול, המבליט את הצד האנושי של הסיפור. סיפור המסגרת הוא על גור חתולים שנמצא בלילה הכי קר בשנה (וכשמדובר באיווה אני מניחה שסקלת הקור שאנחנו מדמיינים פשוט לא תופשת...) בתוך תיבת ההחזרות של הספרייה הציבורית שם, הוצל על ידי מנהלת הספרייה וצוותה הסובלניים לבעלי

אני מאוד אוהב לאכול, וגם לעסוק בהכנת אוכל. אבל, אני לא נוהג לצפות בתוכניות הבישול למיניהן. לשם מה לצפות בתוכניות בישול, אם אי אפשר לאכול ממה שמכינים שם, או להכין את האוכל שם בעצמך?

הרגשה זהה חשתי בעת קריאת הספר.

הספר מספר על חתלתול רחוב קטן ומוכה כוויות קור כתוצאה מהחורף הקשה של איווה, אשר במקרה מוצא את דרכו לספרייה של העיירה, והעובדים בספרייה מתרגשים לנוכח המאורע ומחליטים לאמצו. הם מעניקים

אני אספר לכם בדיחה. אומר המרצה לתלמידיו. אני לא יודע אם כבר סיפרתי לכם את הבדיחה הזאת, וסביר מאוד שכן, אז אם כן, תסלחו לי כי אני סובל משכחה. זה מה שטוב באלצהיימר, פוגשים בכל יום חברים חדשים. המרצה התכוון להמשיך ולספר את הבדיחה, אבל נקטע בצחוק היסטרי מקהל התלמידים, עוד לפני שהתחיל. מסתבר שאת האימרה הזאת, על האלצהיימר והחברים החדשים, הוא אמר גם בהרצאה הקודמת באותו שבוע.

זיכרון הוא דבר מתעתע. הוא

ספר מתוק ומרגש על חתול שנמצא בלילה קר, קופא מקור בעגלת הספרים להחזרה שישנה מחוץ לספריה בעיירה קטנה ונידחת באוהיו, ארה"ב. הספרנית, ויקי, שהיא גם זו שכתבה את הספר, מוצאת את החתול הקטן ומאמצת אותו כחתול הספריה. מכאן מסופר סיפור על איך חתול אחד קטן וג'ינג'י, שהספריה העירונית היא הממלכה שלו, יכול לגעת בהמון לבבות. צעירים ומבוגרים כאחד.

אני שמעתי את האודיובוק והיה לי ממש נחמד להעביר את הזמן עם דיואי

כל כך הרבה תשבחות וגם חתול בכריכה, שלא אקרא? לא התאכזבתי כלל. זה סיפור על חתול ולא רק. המחברת מביאה בספר הזה את עצמה בלי להסתיר כמעט כלום, ולכן הוא כל כך מרגש. יש הרבה אהבה לחתול, למשפחה שלה, לעיירה שהיא מתגוררת בה, לעבודה שלה. אפשר ללמוד קצת על החיים בעיירה אמריקאית לא תיירותית (למרות שהחתול העלה אותה על המפה). באמת שלא יכולתי להניח את הספר מהידים וממש בלעתי אותו. מומלץ.
למי שהתרגש, כמוני, מומלץ

*****ספר ייפיפה.אותי מאד הקסים וריגש.
מה חתול קטן יכול לגרום לליבו של האדם שימח אנשים
נשים ילדים אפילו פרופסור בחליפה...
את קריסטל הילדה שבכסא גלגלים שנשבתה בקסמיו
*לפרסם עיירה- שכלל לא יחסו לה שום חשיבות
ולהפוך אותה למפורסמת בכל העולם כולו מדהים לא?!..
מצחיק הקטע עם ה-צבע..והעטלפים..בקיצור
דיואי-מרגש מצחיק קליל והרבה סימפטיה..שוה קריאה!!!

ספר קליל ומרגש לאוהבי החתולים והחיות בכלל!!!!!!ספר ממש מרגש,אני מאוד אהבתי את הספר!!!!!ממליצה בחום!!!!!

בתור חובבת חתולים (או נכון יותר אוהבת חתולים) מאוד נהניתי מהספר. כנראה שמדובר בסיפורים אמיתיים ומאוד מקסים לקרוא על תכונותיו המופלאות של אוסקר החתול, שמצא עצמו בבית אבות עם חולים סופניים והיה שם דמות מרכזית ומועילה. לאור הכרותי עם חתולים זה לא ממש מפליא אותי. כספר שעוסק בסוף החיים ובמוות, הוא מרגש, אנושי וכן. אהבתי גם את מה שהסופר הכניס לספר מעצמו, על חייו הפרטיים, ולא נשאר מרוחק. מעניין אם יש ייש

וואו איזה ספר, לא יכולתי להפסיק לקרוא בזמני הפנוי.
נראה לי שזה אמור להיות ספר נוער אבל אני ממליצה אותו גם למבוגרים בינינו.
הספר הוא סוג של מדע בדיוני\פנטזיה, הספר מספר על סיימון בלום ילד בן 11 שגר בעיירה שבה גם קיים מסדר הפיזיקה.
מסדר הפיזיקה הינו מסדר כמו שאר המדעים: הביולוגיה, הפסיכולוגיה ועוד. תפקידם לאט לאט לתת לאנשים רגילים כמונו למצוא כל מיני גילויים במדעים.
סיימון מקבל לידיו את הספר של