אם אנו רוצים דוגמא חיה לאדם אשר חי ונשם פוליטיקה עשרים וארבע שעות ביממה, הרי זה ז'וזף פושה. כיום אנו מחפשים בפוליטיקה אנשים ישרי דרך, שעומדים על דעתם ולא מזגזגים, שהן שלהם הן ולאו הוא לאו ואנו מתמלאים אכזבה כאשר אנו רואים פוליטיקאים אשר בחרנו בהם על סמך הבטחות גדולות ונצורות ולאחר זמן התגלו כהבטחות שוא. אך כל זאת משום שאנו שוכחים כי פוליטיקה היא מקצוע, מקצוע לטוב ולרע, אך שבמקצוע זה רק מי שמלכלך א

אפשר לשוות את דמותו של פושה למגוון תכונות המיוחסות לבעלי-חיים, פושה הוא שועל ערמומי, נחש בוגדני וזיקית שמשנה נאמנויות לפי תועלת אישית גרידא. האיש המתואר בספר הוא התגלמות כל הרע והמושחת בפוליטיקה. צוויג מעריץ אותו על חוכמתו הרבה ויכולת ההישרדות המדהימה שלו אבל בז לו על חוסר המוסר והערכים. פושה הוא התגלמות המושג "מקיאווליזם"- חוסר מצפון, מניפולטיביות, רמאות וערמומיות. כל אלה הם סימני ההיכר של פושה.

"ז'וזף פושה" מאת סטפן צווייג הוצאת ידיעות אחרונות 268 עמודים
על הסופר סטפן צווייג כבר כתבתי לאחר סיום קריאת ספרו האוטוביוגרפי "העולם של אתמול" עליו הרעפתי שבחים רבים. בספר גיליתי שהוא כתב ביוגרפיות רבות וכך התוועדתי לקיום הספר "ז'וזף פושה – דיוקנו של איש פוליטי".
צווייג, איש רב-השכלה, רב- תרבותי ורב- לשונות, נמשך לתרבות הצרפתית ומצא אותה כמרתקת ומתוכה נמשך ביותר אל הסופר, אונורה דה בלזק (אותו א

שילוב מעניין בין ענק ספרותי. למרות שלאחרונה קראתי ביקורות שהוא פחות ענק ממה שאני חושב.
סטפן צוויג לבין דמות היסטורית מדהימה, פושה.
הפושה הזה שחי בתקופת המהפכה נחשב כבר בימי חייו ל"אלוף הקומבינות". הוא הצליח לשרוד מתקופת מלכי צרפת האחרונים ועד נפוליאון ולמות מוות טבעי. הישג לא מבוטל. הוא שרד את רובספייר, דעא"ש של המהפכה הצרפתית. גם הוא דמות הסטורית מענינת כשלעצמה.
התמונה על העטיפה כבר מעוררת ח