יש סיפורים שמלווים אותך כל החיים ואתה מוצא את עצמך חוזר אליהם שוב ושוב. וכזה הוא הסיפור של טולסטוי, "האם אדמה מרובה נחוצה לאדם"- סיפור אחד מתוך אסופה יפיפייה שהוא גם שם הכותר .

האם ה-מרובה- נחוץ בכלל ? זו שאלה שאלתית ...

כשמדובר על נחיצות– על צורך, רצון, השתוקקות היצטרכות, שיש בהם גם מידה של דחיפות וחיפזון, לבטח נתקשה בהגדרה, כי אי אפשר לכמת אותם. והיות והם אינם מדידים, קל מאוד לקשר אותם

אוי כמה שפיודור דוסטויבסקי פוחד מהניהיליזם.

שדים הוא ספר שדן בשאלה שהעסיקה את דוסטויבסקי ברבים מספריו: איך ניתן לבנות מוסר ללא אלוהים?

ללא הערך היסודי החיצוני, המטאפיזי, של המוסר, האדם אינו מגיע לחירות אלא לכאוס, אלימות, ניצול ומעשים חסרי היגיון.
אין עוגן מוסרי ולכן הכול מותר.

מבנה הספר מתחיל מהצגת עולם של ערכים ישנים ומגוחכים — אנשים מבוגרים המתנהלים כילדים, רבים על שטויות ובורחים מהרגשות האמי

שדים פיודור מיכאילוביץ דוסטוייבסקי. תרגום: ש. הרברג.
הוצאת ספרים: "מצפה" ת"א שנת תר"ץ 1929.
ביקורת חלקית.

למען הגילוי הנאות אומר מיד שאינני חוקר ספרות וחלק ממה שאביא בפניכם, אינו אלא הערכות מבדיקה חלקית ותחושות בטן.
ראשית שנת ההוצאה לאור של התרגום לעברית.
השנה היא שנת 1929 סביר להניח שבשנה זו מספר קוראי העברית אינו גדול ולבטח יודעי השפה העברית נאלצו להשתמש לא מעט במילים כמו: כרוניק

יצירת מופת של סופר אגדי.
אז למה הבאתי 4 כוכבים? (לא שזה מוריד כהוא זה מאיכות היצירה.)
מסיבה אחת עיקרית - רציפות. הסיפור מסופר מנקודת מבט של אדם אחד שמביט על כל מה שמתרחש בעיירה ומפרש לנו, הקוראים, את השתלשלות האירועים.
למרות זאת - העלילה הולכת ומתפתחת ולעיתים מתרחקת מאוד מהמספר שלנו. בעיה, אז איך מתמודדים איתה? לפעמים המספר אומר לנו שהוא רק "משער" מה יכל לקרות אי שם. לעיתים הוא מספר לנו על דברים ש

"מעשה מגעיל
Униженные и оскорблённые, Unizhennye i oskorblyonnye 1861
/ הבעל הנצחי"- 1870
Вечный муж, Vechny muzh

- סיפורים דוסטוייבסיקים ידועים של סופר מוכר ונערץ, בשנות ה-70/60 של המאה ה 19. הסיפור הראשון- "מעשה מגעיל"- שיתגלה רק ב10 העמודים האחרונים, בסיפור של 50 ע"מ, ומספר את סיפורו של איוואן איליץ'- הצעיר, העשיר המיוחס ואיך העמדת הפנים מול הבוסים שלו במשרד הממלכתי, בחתונה אחת טראגית עם

ספר מעולה של סופר ענק.

מה כבר אפשר לחדש על הסופר והספר ? הרי נכתבו על הסופר, דוסטוייבסקי, כמעט אינסוף מאמרים וספרים ו- 177 ערכי ויקיפדיה בשפות שונות ? גם על הספר שדים אפשר למצוא הרבה מאד ביקורות בשפות שונות ו- 41 ערכי ויקיפדיה בשפות שונות ?
אז מה כן אפשר לחדש ? אולי לתת טיפים קטנים וחשובים שיסייעו לקוראי הספר להתגבר על הקשיים ההתחלתיים (שגם לי היו) ולהגיע לסופו של הספר עם סיפוק והנאה, - ולא

'שדים' של דוסטוייבסקי אולי לא ה'רומאן' המוצלח ביותר שלו (לפחות בעיני), אבל אין ספק שהוא כנראה אחד החשובים והמרתקים ביותר של אותו אמן מיוסר.
הרי זוהי פוליטיקה ופוליטיקה- לבלוב התנועות השונות לשחרור רוסיה, הסוציאליזם וערכיו- בפועל. לא עוד רעיונות באוויר, אלא ילדים הנלחמים ברוחם ובנפשם 'להציל' את רוסיה!
דוסטוייבסקי מציג בדיוק ובשלמות את הפן הטהור שבשאיפה לנשגב למוסרי ולנכון ובשוליו את הצד הגועלי וה

קראתי את הספר הזה לפני שנים, כשהוא יצא.
אבל כל כמה זמן, אני נזכרת בפרטים ממנו. כל כמה זמן יוצא לי לחשוב עליו. וכל כמה זמן "נופל לי עוד אסימון" לגביו. וזה מה שהופך ספר לספר מעולה, כשהוא נותן לך חומר למחשבה למשך שנים..