ביקורת ספרותית על שדים [מהדורה מחודשת] מאת פיודור דוסטויבסקי
ספר טוב

---

שדים פיודור מיכאילוביץ דוסטוייבסקי. תרגום: ש. הרברג.
הוצאת ספרים: "מצפה" ת"א שנת תר"ץ 1929.
ביקורת חלקית.

למען הגילוי הנאות אומר מיד שאינני חוקר ספרות וחלק ממה שאביא בפניכם, אינו אלא הערכות מבדיקה חלקית ותחושות בטן.
ראשית שנת ההוצאה לאור של התרגום לעברית.
השנה היא שנת 1929 סביר להניח שבשנה זו מספר קוראי העברית אינו גדול ולבטח יודעי השפה העברית נאלצו להשתמש לא מעט במילים כמו: כרוניקה, דיסרטציה, דיקלרציה, פרוגרסיבי, ריאקציוני, אימיגראנטים, אנקדוטה, הפלך שלנו, שינוי אידיאות, נתקלתי באינטריגה ועוד.
בנוסף לכך, תיאור נאמן של אצולת התקופה – 1821 – 1881 (חיי דוסטוייבסקי) לוקח בחשבון שכל אנשי האצולה הנם משכילים היודעים לדבר צרפתית ולפי כך כדי לתאר באופן מדויק טיפוס בשם סטפן טרופימוביץ' שיבץ דוסטוייבסקי בפיו משפטים בצרפתית לעתים קרובות. המתרגם – ש. הרברג של שנת – 1929 כנראה הניח שכל יהודי אירופאי שמכבד את עצמו (קהל היעד של קוראי הספר), יודע גם הוא צרפתית, לכן שיבץ בתרגומו את הצרפתית כלשון המקור ותרגם אותה בתחתית העמוד.
תרגומו של ש. הרברג מתוך האינטואיציה שלי בלבד, משתדל להיות עד כמה שיותר נאמן מילולית למקור. נראה לי שהמתרגם לא הרשה לעצמו קיצורי דרך רעיוניים, לכן מספר העמודים של תרגומו, הנם פי שלוש ממספר העמודים בתרגום של: גרשון חזנוב.
שדים
מאת: פיודור דוסטוייבסקי
תרגום: גרשון חזנוב
מהדורה שנייה - 2003
610 עמודים ואלה הפרטים המופיעים בגב העטיפה.
"שדים" הוא הרומן האוטוביוגרפי והאישי ביותר של דוסטוייבסקי. ביצירתו זו, שנתקבלה ברוסיה בדרך שונה מאוד משנתקבלה במערב אירופה, הגיע דוסטוייבסקי לשיא שחרורו האמנותי. ב"שדים" דוסטוייבסקי חודר לנפש הגיבורים - שותפים לתנועות השחרור המחתרתיות ולתאים של התנועות הרדיקליות, שהתרבו ברוסיה מאז שנות ה-70 של המאה ה-19. השקפת עולמו של סרגיי נצ'אייב (1847-1882) שעיקרה הקרבה מוחלטת של היחיד למען המטרה - החלפת המשטר וארגון מחדש של החברה, היא שמדריכה את גיבורי הרומאן. "שדים" הוא רומן נבואה מודרני של דוסטוייבסקי, משום שהוא מתאר את המהפכה על כפל פניה: הפן הבוגדני, השפל, ולעומתו הפן הטהור, האוטופי, המבוסס על חוסר עניין בתועלת אישית. גיבורי "שדים" מגלמים קטבים של מהפכנים פרובוקטורים מרקע חברתי שונה, - דמויות חלשות מלוות בכוח עז, לעתים היפנוטי, שגורר את בני חוגם ואותם עצמם.

הריאליזם של "שדים" הופך את הרומן לספר אקטואלי גם היום. במידה מרובה דוסטוייבסקי מתאר את הסכנות של האידאולוגיה ואת סופה הבלתי נמנע. הוא מתאר את התוצאות הנוראות, ליחיד ולחברה של טשטוש ההבחנה בין המוסר הציבורי למוסר היחיד, וממחיש עד כמה כוונות טובות עלולות להביא לידי תוצאות הרות אסון.

לספר נוספו הערות ואחרית דבר מאת פרופ' דימיטרי סגל מן האוניברסיטה העברית בירושלים.

בתרגום שאני קראתי, זה של שנת 1929 ישנם שלושה חלקים, חלק א' מונה – 370 עמודים, שבהם מדובר על החברה הגבוהה של הפלך ושל "העיירה שלנו" (שלא מצוין שמה), גיליתי שרק בעמוד 200 הצלחתי להבחין בקשרים המשפחתיים של הנפשות הפועלות וזאת משום שלא כבמקומותינו, שם המשפחה שם, מייצג אולי איזה מעמד חברתי שאינו ידוע לי, למשל ורורה פטרובנה היא אימא של ניקולאי וסידולודוביץ', שהוא בן לוסיבולוד ניקולייביץ', שאינו כבר בין החיים. ולעתים ניקולאי וסידולודוביץ' מכונה גם ניקולאס. דוגמה נוספת, סטפן טרופימוביץ' אבא של פיוטר סטפנוביץ' המכונה לעתים גם פטרושה. וכשארבעה הדמויות האלו מתערבבות עם עוד כשבע דמויות, של אנשים יקרים ואצילים, הנוהגים בדרך כלל לפי כל כללי הטקס, התקשיתי לחבר את ההקשרים.
רק בעמוד 250 מתחילים לקבל רמזים לכך, שמאחורי הקלעים של טרקליני האצולה נרקמות מזימות של מרד ומהפכה. רמזים דקים ביותר שלא מסגירים שום דבר גלוי.
מעמוד 270 עד עמוד 370 מתחוללת דרמה.
והשאלה שבוודאי תשאל היא מה קורה מעמוד 1 עד עמוד 250 ?
אז כך:
כמו בשאר הספרים בספרות הרוסית, כך גם כאן כל הדמויות עוברות ניתוח פסיכולוגי מעמיק. כל תכונת אופי, כל תסביך, כל רצון, וכל רגש נבדקים, מנותחים, ונחשפים בצורה חסרת רחמים, כך שבשלב הראשון מתפתחת בין הדפים דרמה פסיכולוגית ורק בעמוד 250 מסתבר שמאחורי הדרמה הפסיכולוגית, מסתתר גם איזה סיפור – סיפור המהפכה. 
יתכן מאוד שגישת התרגום של ש. הרברג חושפת ביתר שאת עד כמה דומה המבנה החברתי של אותה תקופה, למבנה החברתי הקיים היום - אצולת בעלי ההון והעמך. בעידן הכלכלה הגלובלית, שהיא שיטה כלכלית המבוססת על ניצול, שיטה שמסווה את הניצול תחת הכותרת "דמוקרטיה", דמוקרטיה שאיבדה את משמעותה הדמוקרטית, כאשר פרצו בעלי ההון את כל הגדרות ותפסו שליטה מוחלטת על נבחרי הציבור, כאשר המעמד הנשגב הזה "נבחר ציבור" לא יושג על ידי מי שידו אינה משגת לשלם עבור מעמדו. יתכן ובאמת ההיסטוריה חוזרת כפי שנאמר ונכתב באופנים רבים ולפי כך, יתכן וניצבים אנו לפתחה של מלחמת מעמדות, ממש כמו בימי דוסטוייבסקי, כי השאלה עד מתי נוכל להבליג ולשתוק, נמזגת לאוויר הארץ הזו, עד שקשה כבר לנשום אוויר נקי.

» ביקורות נוספות של טוביה
» ביקורות נוספות על שדים [מהדורה מחודשת]